פאטמה לודהי

פאטמה לודהי
فاطمہ لودھی
	אין תמונה חופשית
לידה	29 בספטמבר 1989 (בת 34); קראצ'י, פקיסטן
מדינה	פקיסטן
מקום מגורים	אסלאמאבאד
כינויים נוספים	"אלופת הגיוון"
פעילות בולטת	קמפיין "Dark is Divine" נגד קולוריזם
תקופת הפעילות	מ-2008
מקצוע	פעילה חברתית
	darkisdivine.com

פאטמה לודהי (באורדו: فاطمہ لودھی, נולדה ב-29 בספטמבר) היא פעילה חברתית ודוברת מוטיבציונית, אשר כונתה "אלופת הגיוון". היא יזמה את "Dark is Divine" (הכהה הוא אלוהי), הקמפיין הראשון בפקיסטן נגד קולוריזם (אפליה על בסיס גוון עור, כאשר עור בהיר נחשב לרצוי יותר).^[1]

היא זכתה בפרסים למצוינות ומנהיגות מטעם מגוון ארגונים, ביניהם אוקספם ומועדון הרוטרי.^[2]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודהי נולדה בקראצ'י וגדלה באסלאמאבאד. היא למדה בבית ספר יסודי נוצרי בקראצ'י,^[3] וסיימה תיכון בבית הספר העירוני. יש לה תואר ראשון ביחסים בינלאומיים מהמכון למדע וטכנולוגיה (SZABIST) באיסלאמאבאד. לודהי גם השלימה מספר תעודת בקורסים במכון לשלום של ארצות הברית ומטעם האגודה הלאומית של עובדים סוציאליים.

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לודהי החלה דרכה בעולם האקטיביזם ב-2008, בקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות. היא ערכה הכשרות בנושאים מגוונים כגון "הפחתת סיכונים באסונות דרך הכללה", "שוויונות לנכות", "שיקום מכליל מבוסס-קהילה", "שפת סימנים" וכן "השילוב בחינוך", וכן העבירה סדנאות מטעם המועצה הבריטית ומועצת המנהיגים הצעירים למעורבות אזרחית, בנושאים מגוונים כולל מיגור אלימות נגד נשים. בשנת 2011 היא הפכה לעמיתה ברוטרקט (Rotaract), ארגון מטעם ארגון רוטרי הבינלאומי, שם שירתה במספר תפקידים מקומיים ואזוריים. היא ממשיכה גם בפעילותה ההתנדבותית, ומקדמת זכויות של נפגעות תקיפות חומצה, פעילה בנושא HIV/איידס, בריאות נשים וזכויות רבייתיות, ונגד אלימות כלפי נשים.

קולוריזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בילדותה החלה לודהי להתנגד לקולוריזם שראתה בסביבתה, ואף חוותה על בשרה. היא כתבה שבנוסף לכך שכל הייצוגים בתקשורת, בספרות ובמשחקים היו לבנים או בהירי עור, היא חוותה גם הדרה ומחיקה מצד מורים וילדים אחרים בשל עורה הכהה יותר. כשהייתה לנערה, דודות וקרובות משפחה לחצו עליה לעשות טיפולי הבהרה, ואיימו שאף אחד לא ירצה להינשא לה.^[4]

מכשלא מצאה מענה לבעיה, אפילו במרחבים אקטיביסטיים, החליטה לודהי ב-2013 להפוך התנגדות זאת לפעולה, והשיקה את הקמפיין "Dark is Divine" (הכהה הוא אלוהי). הקמפיין העלה מודעות לאפליה הקיימת באזורים רבים בהם האוכלוסייה היא כהת עור, ובהם יש יתרון חברתי מוגבר ככל שגוון העור הוא בהיר יותר. כתוצאה, התפתחו תעשיות להבהרת העור, לצד ביזוי והדרה של מי שעורו - ובמיוחד מי שעורה - כהה יותר. הקמפיין התנגד לאידיאל היופי הבהיר, וכן לתכשירים ולטיפולים הנלווים לו.^[5]

לצד התנגדות ספציפית לקולוריזם, הקמפיין עסק באידיאל היופי הכללי, והדרישות הדרקוניות שמוטלות בגינו על נשים, וביקש להעצים חיוביות גוף (body positivity), גישה שמעודדת את אהבת העצמי בכל מידה, צבע, וצורה.^[6]

על אף שבתחילה חוותה לודהי דחיות רבות כשניסתה להעלות את הנושא דרך מאמרים ופרסומים, היא התמידה, ולבסוף הצליחה להעביר את המסר שלה. היא פגשה בהתנגדות רבה - בין אם מתוך הכחשה שהבעיה קיימת, או בצידוק לאפליה. אך הקמפיין התפשט עד מהרה לערים שונות בפקיסטן, ולפחות 27 מדינות, ביניהן בנגלדש, סרי לנקה, נפאל, והודו, שם ב-2017 העבירה לודהי הכשרה להגברת הביטחון העצמי ומניעת התאבדות ליותר מ-200,000 סטודנטיות.^[4]

הרצאות [עריכת קוד מקור | עריכה]

לודהי משמשת כדוברת מוטיבציונית, ומרצה בפורומים מקומיים ובינלאומיים, כולל אוניברסיטאות, פאנל על זכויות נשים בשגרירות האמריקאית, וכן בארגונים וערוצי תקשורת.

היא השתתפה בTEDx לאהור ב-2015 וב-TEDx ניו דלהי ב-2017.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות של לודהי הכתה הדים בבית וגם מחוץ לדרום אסיה, והיא רואיינה והופיעה בתוכניות רדיו וטלוויזיה ובעיתונים ומגזינים החל מקול אפגניסטן ועד ה-BBC. היא נכללה ברשימת 50 הנשים המשפיעות בחדשות מטעם "The News International".

בין הפרסים שהוענקו לה, פרס אשת מצוינות מטעם הארגון החוץ-ממשלתי MEHA, פרס מנהיגה צעירה בצמיחה מטעם CDA בשיתוף עם אוקספם, ופרס הביכורים למצוינות על שם ד"ר האנס פריי מטעם רוטרי אינטרנשיונל.