פאני ברייס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאני ברייס
Fanny Brice
לידה 29 באוקטובר 1891
מנהטן, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 במאי 1951 (בגיל 59)
הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ווסטווד וילג' עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה תיאטרון, מוזיקה, שידורי רדיו, סרט, רדיו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Nicky Arnstein (19191927)
בילי רוז (19291938) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ויליאם ברייס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ברייס ב-1911
ברייס בפתיח הסרט "זיגפילד הגדול"

פאני ברייסאנגלית: Fanny Brice; ‏ 29 באוקטובר 189129 במאי 1951) הייתה שחקנית קולנוע, תיאטרון, קומיקאית וזמרת יהודיה-אמריקאית, אחת הכוכבות הקומיות הגדולות של שנות העשרים והשלושים. ב-1968 גולמה דמותה על ידי ברברה סטרייסנד בסרט "מצחיקונת", עליו זכתה סטרייסנד בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאני בורך (Borach) נולדה בניו יורק למשפחה יהודית שהיגרה לארצות הברית מהונגריה. ב-1908 עזבה את בית הספר והחלה להופיע במופעי בורלסקה (וודוויל המוני עם בסיס גרוטסקי ומיני). ב-1910 שכר אותה פלורנץ זיגפלד למופע "שיגיונות זיגפלד" שלו (Ziegfeld Follies), שבמסגרתו הופיעה בעונות 1910, 1911, 1916, 1917, 1919, 1920, 1921, 1923, 1924, 1934 ו-1936.

ב-1921 הופיעה ב"שיגיונות זיגפלד" עם השיר "My Man" (שהתפרסם מאוחר יותר גם בביצועה של בילי הולידיי) והקליטה אותו לחברת תקליטי ויקטור. התקליטון היה להצלחה ופרסם את ברייס כזמרת. ההקלטה נכנסה לאחר מותה להיכל התהילה של פרס גראמי.

ב-1929 ו-1930 הופיעה במחזות-זמר בברודוויי, בין השאר במופעי הרביו של בילי רוז, "Sweet and Low" ו-"Crazy Quilt" שכללו קטעים מאת אוסקר לבנט, ג'ורג' מ. קוהאן, איירה גרשווין ואחרים. היא נישאה לרוז ב-1929, השניים התגרשו כעבור עשר שנים. במקביל הופיעה במספר סרטי קולנוע בהם "My Man" ‏(1928), "Be Yourself" ‏(1930), "Everybody Sing" עם ג'ודי גרלנד, ו"זיגפלד הגדול" (1936) ו"שיגיונות זיגפילד" (1946) יחד עם ריי בולג'ר.

"בייבי סנוקס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936 החלו שידורי תוכנית הרדיו "שיגיונות זיגפילד באוויר" (The Ziegfeld Follies of the Air) ב-CBS. ברייס הופיעה בתוכנית בדמות הפעוטה Baby Snooks (בייבי סנוקס, התינוקת סנוקס), דמות שניהלה דיאלוגים שנונים בטון ילדותי עם "אביה" (בגילומו של אלן ריד) והפכה ללהיט. הדיאלוגים כללו סדרת שאלות "תמימות" שהובילו את האב למבוכה ולהסתבך בלשונו, דבר שגרר עוד פרץ שאלות, שהציגו את המוסכמות החברתיות באור מגוחך. ברייס הופיעה בדמות זו ברדיו עד מותה והפכה להיות מזוהה עמה. בדצמבר 1937 עברה עם הדמות לתוכנית הבוקר של NBC, ב-1944 עברה שוב ל-CBS במסגרת חצי-שעה קומית בלעדית וב-1948 שבה ל-NBC לתוכנית שנקראה "The Baby Snooks Show". בשלבי התוכנית המאוחרים גילם את דמות האב הנרי סטאפורד, וריד הופיע לעיתים בהופעות אורח כמעסיקו.

ביוני 1950 הופיעו סטאפורד וברייס בדמויותיהם כאב ובתו בתוכנית טלוויזיה בודדת, הייתה זו הופעתה היחידה של ברייס בטלוויזיה.

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1911 נישאה למספר ימים בספרינגפילד (מסצ'וסטס) לספר מקומי.

ב-1912 הכירה מהמר מקצועי בשם ניקי אורנסטין, האיש נכלא בכלא סינג סינג ל-14 חודשים וברייס ביקרה אותו שם, לאחר שש שנות חברות נישאו השניים ב-1924, באותה שנה הואשם בגנבת איגרות חוב ונכלא לאחר מאבק משפטי בכלא פדרלי לשלוש שנים. לאחר שחרורו ב-1927 לא שב לביתו והותיר את ברייס עם שני ילדים.

בין 1929 ל-1939 הייתה נשואה לאמרגן בילי רוז.

ברייס נפטרה בהוליווד משבץ מוחי בגיל 59. עשרה ימים לאחר מותה, ב-29 במאי 1951 שודרה תוכנית "בייבי סנוקס" לזכרה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Goldman, Herbert, Fanny Brice: The Original Funny Girl, Oxford University Press, 1993, ISBN 0195085523
  • Grossman, Barbara, Funny Woman: The Life and Times of Fanny Brice, Indiana University Press, 1992, ISBN 0253207622

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]