פאני מנדלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאני מנדלסון, בציור מאת הצייר שאיתו היא עתידה להתחתן, וילהלם הנזל

פאני צצילי מנדלסון (Fanny Cäcilie Mendelssohn;‏ 14 בנובמבר 1805 - 14 במאי 1847) אשר לאחר נישואיה הייתה ידועה כפאני הנזל (Fanny Hensel), הייתה פסנתרנית ומלחינה גרמניה ממוצא יהודי ואחותו של פליקס מנדלסון; שניהם היו נכדיו של הפילוסוף היהודי משה מנדלסון. בחייה הלחינה מעל 460 יצירות.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאני מנדלסון נולדה בהמבורג תחת השם פאני צפורה מנדלסון והייתה הבכורה מתוך ארבעה אחים. משפחתה הייתה משפחה יהודית מתבוללת ובעלת ייחוס משני הצדדים: אביה, אברהם, היה בנו של משה מנדלסון, פילוסוף יהודי. אביה שינה מאוחר יותר את שם המשפחה למנדלסון ברטולדי. אמה, לאה לבית סולומון, הייתה נכדתו של היזם דניאל איציג והייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה.

אמה של מנלדסון העבירה לה את שיעורי הפסנתר הראשונים שלה. בגיל 13 מנדלסון יכלה לנגן בעל-פה את כל 24 קטעי הפרלוד מתוך הפסנתר המושווה של באך. היא ביצעה אותם לכבוד יום הולדתו של אביה בשנת 1818.

מנלדסון נהנתה מחינוך וטיפוח מוזיקלי כאחיה פליקס. בפאני, בדומה לאחיה, התגלו כשרונות מוזיקליים עילאיים כבר כילדה, והיא החלה להלחין מוזיקה. היא ואחיה חלקו יחדיו מספר מורים, בכללם קרל פרידריך צלטר, אשר הדריך אותם כיצד להלחין החל משנת 1819. אורחים בני ביתם של המנדלסונים, בכללם איגנץ מושלס וסר ג'ורג' סמארט, התרשמו עמוקות משני האחים במידה שווה. ייתכן כי הושפעה משתי הדודות מדרגה שנייה שלה, פאני פון ארנשטיין ושרה לוי, אשר שתיהן היו חובבות מוזיקה. פאני פון ארנשטיין הייתה פטרונית של סלון ספרותי, ושרה לוי הייתה נגנית כלי מקלדת (פסנתר, צ'מבלו ועוד).

על כל פנים, היא הוגבלה בשל הגישה ששררה בעת ההיא כלפי נשים, ושהיו נחלתו גם של אביה, שהיה סובלן, יותר מאשר תומך, של פעילויותיה כמלחינה. אביה כתב לה ב-1820 "ייתכן כי מוזיקה תהפוך למשלח ידו (כלומר, של פליקס, אחיה), בעוד שלך אפשרי הדבר ועליו להיות כקישוט גרידא". מאידך, אחיה תמך בה, כמלחין וכמבצע, אומנם בזהירות (לדבריו מסיבות משפחתיות) בפרסום עבודותיה תחת שמה שלה. על כל פנים הוא ארגן שמספר שירים שהלחינה יצאו לאור תחת שמו שלו. בתמורה, פאני מנדלסון סייעה לאחיה בביקורת בונה של יצירותיו.

בשנת 1829, לאחר תקופת חיזור של שנים מספר, נישאה מנלדסון לצייר וילהלם הנזל, אשר תמך בהיותה מלחינה. לבסוף, עבודותיה נוגנו לעתים קרובות לצד אלו של אחיה בבית המשפחה בברלין בקונצרטים שנערכו שם.

הופעת הבכורה שלה נערכה בשנת 1838 כשהיא ניגנה את יצירתו של אחיה "הקונצ'רטו לפסנתר מס.1". ב-1846 החלה לקבל הזמנות ממו"לים.

פאני מנדלסון-הנזל נפטרה בברלין בשנת 1847 כתוצאה מסיבוכים של שבץ שבו לקתה בעודה מבצעת את אחת מהאורטוריות של אחיה, "ליל הוואלפורגיס הראשון".

מותה הפתאומי קטע באיבה את הקריירה המוזיקלית שלה. אחיה, אשר היה שבור ממותה, חיבר יצירה לזכרה - רביעית המיתרים בפה מינור "אופוס 80", יצירה מלאה ברגשות סוערים ועצב. הוא מת פחות מחצי שנה לאחר מותה, גם הוא מאותה הסיבה. כמו כן, בעלה חדל מלצייר לאחר מותה.

בשנים האחרונות נודעה המוזיקה שלה תודות למספר קונצרטים שנערכו ויצאו כדיסקים. המוניטין שלה קודם גם על ידי חקר היצירתיות המוזיקלית הנשית, שהיא אחת מהדוגמאות הבודדות שלה מן המאה התשע עשרה אשר תועדו בצורה מספקת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאני מנדלסון בוויקישיתוף