פדרה (סנקה)

פדרה הוא מחזה מהמאה הראשונה לספירה. המחזה נכתב על ידי סנקה, והוא מבוסס על סיפורה של פדרה מהמיתולוגיה היוונית.

עלילת המחזה

תמונה א: היפוליטוס, בן תזאוס מלך אתונה, מספר על כוונתו לצאת ולחפש את אביו המאחר לחזור ממסעותיו. במהלך שיחה עם מורו, תרמנס, מגלה היפוליטוס כי פדרה, אמו החורגת, רודפת אותו מזה זמן רב משום שכעסה עליו. בתמונה הזו גם מתגלה אהבתו של היפוליטוס לאריקיה, ניצולה יחידה ממשפחת המלוכה הקודמת, הכלואה בארמונו של תזאוס.

תמונה ב: פדרה מתענה בייסורים וכולאת את עצמה בחדר כדי לא לראות אף אחד. היא מספרת לאנונה, האומנת שלה, שהיא מאוהבת בבנה החורג, היפוליטוס, שהיא ניסתה במשך זמן רב להרחיק אותו ממנה, אך לא הצליחה בכך, ושכעת היא מאמינה שרק מוות יגאל אותה מאהבתה אליו. באותו זמן ממש, מגיעה לארמון הבשורה כי תזאוס, אביו של היפוליטוס, נהרג בדרך. משמעות הדבר היא, שאהבתה של פדרה להיפוליטוס איננה בגדר חטע כעת, כי אביו (תיזאוס שהוא בעלה של פדרה) מת. אנונה משכנעת את פדרה שהכל יהיה בסדר, וכי עליה לנהל את הממלכה יחד עם היפוליטוס, ולהישמר מפני אריקיה.

תמונה ג: היפוליטוס, שבצעירותו לא האמין באהבה, מתאהב באריקיה ונותן לה את הכתר של אתונה. פדרה מגיעה לבקש מהיפוליטוס עזרה, כי היא במצב נפשי לא טוב, ומתוודה לפניו על אהבתה אליו. היפוליטוס אחוז תדהמה. פדרה תופסת את החנית ומתכננת להתאבד, אבל אנונה מסכלת זאת.

תמונה ד: פדרה שולחת את אנונה לדבר על לבו של היפוליטוס, שייקח לו את המלוכה ולא ייטור לה שנאה. בזמן שהיא ממתינה לתשובתו, מסתבר שתזאוס חזר מהמלחמה, ושהשמועות על מותו היו שקריות. פדרה, שיודעת שסודה גלוי כעת, מבקשת שוב לשים קץ לחייה, אך אנונה אומרת לה שאם תעשה זאת היא תבייש את בניה וביתה. היא מציעה לה להאשים את היפוליטוס במה שקרה. כשמגיעים תזאוס והיפוליטוס, היא אינה מעזה לראות את פניו של תזאוס ובורחת לחדרה.

תמונה ה: תזאוס שומע מאנונה כי היפוליטוס פגע בכבודה של פדרה. הוא כועס על היפוליטוס, גוזר עליו גלות וקורא לאלים לנקום בו נקמת מוות. היפוליטוס שומע את העלילה שהעלילו עליו אבל מחליט לכבד את אביו, ואינו מספר לו את האמת. פדרה מתחננת לפני תזאוס שלא יהרוג אותו. היא מתכוונת לספר לו את האמת, אך לפני שהיא מספיקה לעשות זאת, תזאוס מספר לה כי היפוליטוס מאוהב באריקיה. היא מתמלאת קינאה, מבקשת שוב למות, ומגרשת את אנונה כשזו מנסה לעורר בה תקווה.

תמונה ו: היפוליטוס מבקש מאריקיה לברוח אתו מהארמון המקולל. תזאוס נקרע בין רחמיו כאב, לקנאתו כבעל, בעיקר משום שמתעורר בו ספק לגבי אשמתו של היפוליטוס. אנונה מתאבדת, וגם פדרה מבקשת להתאבד. תזאוס מבין כי נפלה טעות, והוא קורא שישיבו לו את בנו. אך המורה הזקן, תרמנס מספר לו שהיפוליטוס נהרג ושהקללה התגשמה. פדרה מרעילה את עצמה למוות. היא מתוודה באוזני תזאוס כי היא מאוהבת בהיפוליטוס ומתה לרגליו. תזאוס עומד על מפולת ביתו, שאהבה ומוות החריבו אותו.

ניתוח

ניתן לטעון כי המחזה עוסק בנושא של גילוי עריות, וכי המסר שלו הוא, שגילוי עריות פוגע בהמשכיות המשפחה, כך שתזאוס אינו זוכה להוריש את המלוכה. המבנה של מחזה המתחיל באהבה גדולה ומסתיים במוות הוא המבנה הקלאסי של טרגדיה, אלא שכאן קטיעת רצף הדורות מקושרת באופן ישיר למהלך ה"בלתי טבעי" של אם הנמשכת לבנה. המחזה מתחבר בכך לשורה של מחזות מופת בתרבות המערב, אשר עוסקים ביחסי מין בין הורים לילדים, שהבולט שבהם הוא אדיפוס המלך. מעניין כי בפדרה גילוי העריות הוא גבולי. מבט על מספר יצירות מופת יווניות חושף גישה שורשית יותר להתמודדות עם טאבו בתחום המשפחה. כך למשל סיפורה של מדיאה של אוריפידס המציג אם הרוצחת את ילדיה, או אלקטרה של סופוקלס. לא כך במחזה שלפנינו, המרחיב את גילוי העריות מהבסיס הביולוגי שלו, אל עבר מהלך תרבותי נורמטיבי היוצר טאבו גם על שיתוף בני זוג בין מספר בני משפחה.