פובליוס קווינקטיליוס וארוס
פּוּבְּלִיוּס קְווִינְקְטִילִיוּס וַארוּס (46 לפנה"ס – 9 לספירה) היה פוליטיקאי ומצביא רומאי, בימי אוגוסטוס קיסר. ידוע בעיקר עקב תבוסתו בקרב יער טויטובורג לארמיניוס, מנהיג שבט הכרוסקים הגרמאני. התבוסה עלתה לו בחייו ובחיי חיילי הלגיונות ה־17, ה־18 וה־19.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]וארוס היה בן למעמד הפאטריקי, ונולד למשפחה אריסטוקרטית שהתרוששה ואיבדה מחשיבותה.
אביו של וארוס, סקסטוס קוינקטיליוס וארוס, היה סנאטור שבחר לתמוך בעמדת האופטימאטים השמרנים בימי מלחמת האזרחים עם יוליוס קיסר. אין זה ידוע האם וארוס האב היה מעורב ברצח קיסר, אך הוא התאבד לאחר הפסד גאיוס קסיוס לונגינוס ומרקוס יוניוס ברוטוס בקרב פיליפי.
חרף דעות אביו, וארוס הבן בחר לתמוך ביורשו של קיסר, הוא אוגוסטוס קיסר. הוא נשא את ויפסניה, בתו של מרקוס ויפסניוס אגריפה שהיה מצביאו הראשי של אוגוסטוס, והתיידד עם אגריפה ואוגוסטוס. עקב כך הואצה הקריירה הפוליטית שלו, והוא הגיע לפסגת הקורסוס הונורום בשנת 13 לפנה"ס שבה כיהן כקונסול יחד עם טיבריוס שהיה בנו החורג של הקיסר.
קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין 8 ל־9 לפנה"ס, עם תום התקופה כקונסול, וארוס מונה למושלה של הפרובינקיה אפריקה (שטחה של תוניס ורצועת החוף של לוב, בנות ימינו). מאוחר יותר מונה למושל פרובינקיה סוריה, שם פיקד על 4 לגיונות. ההיסטוריון היהודי, יוספוס פלביוס, ציין כי וארוס פעל במהירות כדי לדכא את המרידות שהחלו ביהודה עם מותו של הורדוס בשנת 4 לפנה"ס ועם סיומה ענש את המורדים בצליבה של 2,000 איש.
כאשר תמה תקופתו כמושל סוריה חזר לרומא, שם נשא את אחייניתו הרחוקה של אוגוסטוס, קלאודיה פולכרה. בשנים הראשונות של המאה הראשונה לספירה רוכזו מיטב מאמציה הצבאיים של רומא באזור מצפון לגאליה ומזרחית לנהר הריין. שם מצביאים רומיים כדוגמת טיבריוס ודרוסוס לחמו בשבטים המקומיים, כשבט הכרוסקים. ב־7 לספירה מונה וארוס לשליט הפרוביניקיה.
קרב יער טויטובורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קרב יער טויטובורג
בשנת 9 לספירה ישבו וארוס וצבאו בן שלושת הלגיונות וכוחות עזר, סך הכול כ־30,000 איש, במחנה הקיץ לצד נהר הוזר. חרף העובדה שקיבל מידע אודות התארגנות שבטית למטרת מרד, בחר וארוס להאמין לארמיניוס, גרמני ששירת כראש פלוגת פרשים בכוחו. אמונו הוכח כטעות - ארמיניוס עצמו עמד מאחורי המרד.
ארמיניוס הוביל את וארוס לתוך מארב קטלני ביער, שתוכנן על ידי השבטים הגרמניים במשך זמן רב. הם תקפו את וארוס וצבאו והרגו כ-20,000 חיילים רומאים. העיטים, סמלי הלגיונות הרומיים שנחשבו לאלוהויות משניות, נלקחו שלל. וארוס כנראה שם קץ לחייו כאשר ראה שהכל אבוד. ראשו של וארוס נכרת ונשלח בידי ארמיניוס לראש שבט גרמני אחר, בניסיון להציג את כוחו, וכדי לקדם את הליגה הגרמנית שקיווה להקים.
המנהיג השבטי שלח את הראש לרומא, כאות נאמנות לרומאים וזלזול בארמיניוס, שם נקבר במוסליאום של משפחת אוגוסטוס. וארוס הפך במהרה לשעיר לעזאזל ברומא, והואשם לגמרי במפלה המחפירה והמאיימת, שיצרה ברומא בהלה, כגון זו שיצרה פלישת הטווטונים והקימברים בימי גאיוס מריוס. ההיסטוריון הרומאי, סווטוניוס, מציין כי אוגוסטוס נהג להתהלך בביתו ולהטיח את ראשו במזוזת הדלת בעודו צועק "קווינקטיליוס וארוס, השב לי את ליגיונותי".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Hanan Eshel, Publius Quinctilius Varus in Jewish Sources, JJS 59/1 (2008), pp. 112-119
- Werner Eck, Köln. P. Quinctilius Varus, seine senatorische Laufbahn und sein Handeln in Germanien: Normalität oder aristokratische Unfähigkeit? in: Seite 13. Dieter Salzmann, Münster. Dokumentation der Münzen des P. Quinctilius Varus aus Achulla und Hadrumetum - Seite 29. Detlef Liebs, Freiburg i. Br. Die Strafbarkeit des Arminius nach römischem Recht - Seite 37, 2010, pp. 13-28
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פובליוס קווינקטיליוס וארוס, אתר ליוויוס
- פובליוס קווינקטיליוס וארוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פובליוס קווינקטיליוס וארוס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)