פופרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צנצנות ובהן פופרס


פּוֹפֶּרס (Poppers) הוא כינוי לקבוצת החומרים הכימיים אלקיל ניטריטים (Alkyl nitrites), המשמשים כסמים פסיכואקטיביים הנצרכים בשאיפה.‏[1] בישראל השימוש בפופרס אינו חוקי והוא נכלל ברשימת הסמים המסוכנים.[2] הסם נמצא בשימוש שנים רבות ונפוץ בקרב הומואים בישראל ובעולם.‏[3] הפופרס פותח בשנת 1857 כתרופה לטיפול בחולי לב הסובלים מתעוקת לב (אנגינה פקטוריס). השימוש בסם מוביל להתרחבות כלי הדם וכתוצאה מכך חלה ירידה מהירה של לחץ הדם והאצה משמעותית של הדופק. תופעות הלוואי כוללות כאב ראש חולף, בחילה ותחושה של קהות חושים הנמשכים זמן מה.

הרכב כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפופרס מכיל בתוכו נגזרות של כימיקלים ממשפחת הניטריטים, כשהנפוצים ביותר הם אמיל ניטרט, בוטיל ניטרט ואיזובוטיל ניטרט. אמיל ניטרט שימש בעבר לטיפול באנגינה ולהרעלת ציאניד. באמיל ניטרט וחומרים נוספים מאותה משפחה נעשה שימוש במטהרי אוויר ומוצרים לניקוי מכשירי וידאו.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פופרס מוכר כ"סם מסיבות" וכסם שנועד להגביר את ההנאה מיחסי מין. השימוש בו מביא לתחושת חום ושיכרון חושים הנמשכת מספר דקות, וכתוצאה מכך מוביל לעוררות מינית מוגברת. בנוסף, שחרור השרירים בגוף, ובהם שריר פי הטבעת, הפכה את הסם לפופולרי בקרב הומואים, המשתמשים בו כדי להקל על מין אנאלי.

בישראל, השימוש בפופרס הוא שולי ביחס לסמים אחרים. מחקר של הרשות למלחמה בסמים מראה כי היקף השימוש בפופרס בשנת 2004 עמד על 0.6% מהמבוגרים בישראל (18–40), המהווים 13,675 מכלל האוכלוסייה. כמו כן, מנתוני המחקר עולה כי תפוצת השימוש בפופרס דומה לזו של אקסטזי (0.7%) ושל LSD‏ (0.5%).‏[4]

סכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאיפה של פופרס עלולה לגרום לתמס דם (המוליזה) במיוחד אצל אנשים הלוקים בחוסר G6PD. תופעה זו נגרמת עקב העקה שיוצרים הניטריטים על תאי הדם האדומים.‏[5]

המיתוס סביב פופרס ואיידס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982, כשהמקרים הראשונים של איידס הובאו לידיעת הממסד הרפואי, תוארו החולים כהומוסקסואלים מקליפורניה וניו יורק. המיתוג של המחלה עם הומוסקסואלים הוביל השערות שונות לגורמים לה כגון: יחסי מין אנונימיים ומתירניים ושימוש בסמים ובכללם פופרס. עם התפתחות המחקר והצטברות המקרים התגלה כי איידס נגרמת מנגיף ה-HIV אשר מועבר בין השאר על ידי יחסי מין לא מוגנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלעמארי ויקי,לרעה בחומרים נדיפים, משטרת ישראל, האגף לחקירות ומודיעין חטיבת החקירות מחלקת נוער, 2010.
  2. ^ הרשות הלאומית למלחמה בסמים - חומרים נדיפים - פופרס
  3. ^ .
  4. ^ ד"ר רחל בר המבורגר, ד"ר יעקב אזרחי, מר אילן רוזינר ופרופ' דוד שטיינברג,השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב תושבי מדינת ישראל 2005 - מחקר אפידמיולוגי VI.
  5. ^ תמס דם אצל אדם הלוקה בחסר באנזים g6pd עקב שימוש בפופרס, anemia in a G6PD-deficient man after inhalation of amyl nitrite ("poppers")..