פורטל:אמנות/ציטוט נבחר/אוסף ציטוטים
אוסף הציטוטים הנבחרים של פורטל האמנות
לעריכת סדרות הציטוטים לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".
1
לבנו של פריאמוס היא לא מסרה אותי אלה דימוי נושם שהאלה עצבה מהשמים בדמותי. הוא מדמה לשוא שזו אני.
— מתוך "הלנה" מאת אוריפידס, הוצאת שוקן, 2010.
2
... משתאה הוא לפלא, אהבתו בערה בלבבו לעלמה הדוממת. פעם בפעם ניסה בידו, הבשר או שנהב היא - לא האמין, לא הודה, כי פסל עומד לפניו.
— אובידיוס, מטמורפוזות, מוסד ביאליק, 1996
3
אם נראה לך חסר-טעם, ואם אינך רוצה לבזבז את זמנך על מלה שאיננה מצביעה על דבר... המחשבה הראשונה, המתגלגלת בראשים אלה, היא מן התחום הבקטריולוגי: למצוא לפחות את המקור האטימולוגי, ההיסטורי או הפסיכולוגי. אנו למדים מן העתונות שהכושים של קְרו מכנים את זנב הפרה הקדושה: דאדא; הקוביה והאֵם באזור מסוים של איטליה: דאדא; סוס-עץ ומינקת, אמירת כן כפולה ברוסית וברומנית: דאדא! עיתונים מתוחכמים רואים בכך אמנות לתינוקות, ישו-הקורא-לילדים-קטנים; אחרים, בני ימינו, רואים בו שיבה אל פרימיטיביזם יבש וצעקני, צעקני וחדגוני. אין בונים את הרגישות על מילה אחת. [...] כלום חושב מישהו שמצא את הבסיס הפסיכולוגי המשותף לכל האנושות? נסיונו של ישו והתנ"ך מחפים בכתפיהם הרחבות ונוטות החסד על החרא, על החיות, על ימים.
4
אומרים כי הידיעה היא מכנית, אם היא נולדת מתוך נסיון החושים, ומדעית אם היא נולדת ובאה לידי סיום בשכל, ואלו מכנית למחצה - אם היא נולדת מתוך המדע ומסתיימת בעשיית-כפיים. [...] התחלות-האמת המדעיות של הציור מבררות קודם כל מה הוא העצם בעל הצל, מהו צל ראשוני וצל-משנה ומהי התאורה, כלומר חושך, אור, צבע; מה הם עצם, צורה, מצב; מה הם ריחוק, קרבה, תנועה ומנוחה. דברים אלה נתפשים ברוח בלבד ללא עשיית-כפיים, וזה הוא מדע-הציור, השרוי ברוחו של ההוגה אותו. ממנו קם לאחר-מכן הביצוע, שהוא נכבד בהרבה מן העיון, או המדע, שדובר עליו לעיל.
— לאונרדו דה וינצ'י, "ספר הציור", מתוך: פרקים בתאוריה של אמנות הרנסאנס והבארוק, מוסד ביאליק, 1989.
5
כך נבנתה ירושלים על מבנה התחייה. ראשית הוא קישט את המערה עצמה שהייתה המרכז לכל העבודה - מרכז שבו מלאך קורן הודיע לכל על חידוש הבשורה למושיע. (...) בהשקה למערה שפנתה לעבר השמש העולה נבנתה הבזיליקה - מבנה מפלא שהגיעה לגובה רב ולממדים גדולים לאורך ולרחב. (...) ממול כל אלו הייתה הרוטונדה הנקודה העקרית בכל המבנה, שמעליו היה גג הבזיליקה, שהיה מוקף ב-12 עמודים כמספר השליחים של המושיע מקושטים בראשם בכותרות כסף שהקיסר נתן כמתנה נפלאה - לאלוהיו. כך - כאשר אנשים הולכים לקראת הפתחים שהיו בחזית המקדש, נכנסו לאטריום שהיו בו - קודם חצר אחר"כ שדרות עמודים מכל צד ובסוף - שערי החצר.
6
תוכנו של העולם אינו לובש צורה נראית העומדת בעינה. ובלשון המשל הראשון אפשר לומר: הראייה אינה ראי שתמיד שווה הוא, אלה היא כוח-תפיסה חי; יש לה קורות פנימיות של עצמה שחלו בהן שלבי-התפתחות מרובים.
— היינריך ולפלין, מושגי יסוד בתולדות האמנות, מוסד ביאליק, 2003.
7
...במקרה המעניין, שבו מבקש אדם את אושר החיים בעיקר בהנאה מן היופי, בכל מקום בו הוא מגלה עצמו לחושינו ולשיפוטנו. הנאה מיופין של צורות האדם ותנועות גופו, יופיים של עצמים טבעיים ונופים ויופיין של יצירות אמנותיות ואפילו מדעיות. גישה אסתטית זאת לתכלית החיים מציעה אך הגנה מועטת מפני אימי הסבל, אך יש בכוחה לפצות על דברים רבים. ההנאה מן היופי מתאפיינת בתחושה מיוחדת בעלת השפעה משכרת מתונה. [...] הפסיכואנליזה, לדאבון הלב, אינה יודעת להגיד על היופי אלה מעט שבמעט. דומה כי הדבר היחיד שיש בו מן הוודאות הוא מוצאו מתחום התחושה המינית; הרי לפנינו דוגמה מובהקת של רגש מעוכב-מטרה.
— זיגמונד פרויד, "תרבות ללא נחת", מתוך: התרבות והדת, ספריית פועלים, 2000.
8
בד בבד עם כניסת האוונגרד צצה במערב המתועש תופעה תרבותית שנייה, זו שהגרמנים העניקו לה את השם הנפלא קיטש.
9
אתה לא חי בתוך ארמונות רנסאנס. כמו שטבעי לאיטלקי לעסוק בשיש, כאן הדיקט הוא חומר שמשדר. שמקרין את המקום - מקום בעל הוויה דלה. זה סוג של חומרים שהאמן הישראלי נינוח איתם. הם חלק ממראה ילדותו וישנה בהם הוויטליות הקשורה בחיינו כאן.
10
יבואו נא, איפה, המציתים העליזים שאצבעותיהם מפוחמות. הנה הם! שימו אש תחת ארונות הספריות. הסיטו את כיוון התעלות כדי להטביע את המוזיאונים! איזו שמחה לראות את הבדים המפוארים צפים על המים, קרועים, דהויים ונתונים לחסדי הגלים! תפשו מגרפות, גרזנים, פטישים! הרסו את יסודות הערים המכובדות!
11
רודן בודד היה לפני שנתפרסם לתהלה, והתהלה, אשר באתו, עשתה אותו אולי בודד יותר, כי התהלה אינה בסופו של דבר אלה סכום כל טעויות-ההבנה הנערמות מסביב לשם חדש.
— ריינר מריה רילקה, מתוך ספרו על אוגוסט רודן, הוצאת מחברות לספרות, תשי"ב
12
האמנות, מצד יעודה הגבוה ביותר, היתה ונשארה עבורנו דבר מה השייך לעבר. ובכך היא איבדה מבחינתנו גם את האמת ואת החיים האמיתיים.
13
חלמתי כת של אמנים בעלי רוח הקודש, בני-חורין הרחוקים מעולם הבורסה ומהכנופיה של מבקרי-האמנות שמלאכתם בכך, אמנים שאהבתם טבעית וטבעם 'טבעי'.
14
רציתי לשנות את זהותי והרעיון הראשון היה לשאול שם יהודי. אני הייתי קתולי והחלפת הדת היא כבר שינוי. אבל, לא מצאתי אף שם יהודי שאהבתי או שהסעיר את דמיוני, ולפתע היה לי רעיון: מדוע לא לשנות את מיני? זה היה הרבה יותר קל! כך נולד השם רוז סלאווי. היום זה נשמע די טוב, כיוון שהשמות השתנו עם הזמן, אולם אז 'רוז' היה שם מטופש.
— מרסל דושאן על רוז סלאווי.
15
... באתי גרינוולד, להיווכח במה שראית בספרים. וירדתי על ברכי. פה מתבלבלות כל אמות המידה, כאשר חומר הופך ליסורים, והדם איננו אלה צבע רענן לעד. כאן צורה היא רוח הולכת ובאה.
16
אני מכנה את הפרויקט שלי בשם תיאטרון, משום שהספק שיצירת אמנות, או צבע אדום, מסוגלים להעיד על החיים עצמם או להגיב עליהם במידה מספקת. האמנות איננה החיים עצמם, ובאותה מידה, אין האמנות מעדנת את מכאובי החיים. יש בה קריאה של היחיד שנואש מן האפשרות שקולו או אמנותו תשנה את מהלכי החיים. דהיינו, את מהלכי החברה. האמנות היא תוצאה של חוסר סיכוי, ולמעשה, של יאוש שאי אפשר לכבוש אותו, אלה רק להצביע אותו. הצעקה של היחיד היא הצידוק היחיד לחברה. ויצירות אמנות הן ההצדקה היחיד לקיום בתוך אי-הצדק והמלחמות.
17
נסיעה של ארבעה אזרחים ישראלים בכיוון ארבעת הגבולות; סימון הנקודות שבהן הם נעצרים על ידי הצבא והטמנת מטיל שמידותיו 0.4X100X4 ס"מ ומוטבעת עליו אינפורמציה דמוגרפית, מודיעינית בחלקה (נתונים שפורסמו בשבועון טיים ב-15.10.1973). במקביל, משלוח ארבעה מכתבים לאגודות האמנים של לבנון, סוריה, מצרים וירדן ובהם בקשה לבצע את הפעולה בגבולותיהם.
18
מה לדעתכם הוא האמן? רפה שכל שיש לו עיניים רק אם הוא צייר, או אוזניים רק אם הוא מוזיקאי, או נבל מנגן בחדרי ליבו אם הוא משורר, או אפילו אם הוא מתאגרף האם הוא רק שרירים? להיפך! הוא גם ישות פוליטית. ...איך הוא יכול שלא להתעניין בזולת, להתסגר במגדל שן ולהתנתק מהחיים שניתנו לו בשפע? לא, הציור לא הומצא כדי לקשט בתים. זהו כלי מלחמה שנועד למטרות התקפה והגנה נגד האויב