פורטל:להט"ב/אישים/16

ד"ר פרנקלין אי. קמני (21 במאי 1925 – 11 באוקטובר 2011) הוא "אחד מהדמויות החשובות ביותר במאבקה של התנועה לזכויות להט"ב בארצות הברית". קמני הוא יוצא צבא ארצות הברית אשר לחם באירופה במלחמת העולם השנייה, ושרת כ-20 שנה בחבר המנהלים של מערכת השירות הסלקטיבי של צבא ארצות הברית. בשנת 1957 פוטר קמני ממשרתו בוושינגטון די. סי. כאסטרונום בצבא ארצות הברית מכיוון שהיה הומוסקסואל. הפיטורים דחפו אותו "להוביל מאבק ענקים נגד המוסדות האמריקאיים, ולעמוד בראש החנית של מאבקים כוחניים של התנועה למען זכויות הומוסקסואלים בתחילת שנות ה-60 בארצות הברית". קמני מחה על פיטוריו בפני הוועדה לשירות אזרחי, ובשנת 1961 הגיש עתירה לבית המשפט העליון של ארצות הברית. למרות שבית המשפט דחה את העתירה, היא נודעה כהמקרה הראשון של דרישה לזכויות אזרח על רקע נטייה מינית ומיצבה את קמני כחלוץ בתחום זה בארצות הברית.

ב-29 ביוני 2009 הגיש ג'ון בארי, יו"ר המשרד הפדרלי לכוח אדם, התנצלות רשמית בפני קמני בשם הממשל הפדרלי של ארצות הברית. בארי, אשר הוא בעצמו הומוסקסואל מוצהר, הגיש לקמני את הפרס ע"ש תאודור רוזוולט – הפרס היוקרתי ביותר המוענק על ידי הארגון. כיום קמני חבר במועצת היועצים של קרן המשולש.