זכויות להט"ב באמריקה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
.svg)
זכויות להט"ב באמריקה הצפונית ובהוואי:
הכרה בנישואים חד-מיניים
הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת
פסק דין מחייב נגד איסור על נישואים חד־מיניים
זכויות להט"ב באמריקה המרכזית ובקריביים:
הכרה בנישואים חד-מיניים
הכרה בסוגים אחרים של שותפות, כגון איחוד אזרחי
הכרה בנישואי חוזה
הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת
החוק אינו מכיר בזוגיות חד־מינית
איסור חוקתי על נישואים חד־מיניים
נטייה חד־מינית אינה חוקית, אך החוק בנושא זה לא נאכף
נטייה חד־מינית אינה חוקית עבור גברים בלבד
נטייה חד־מינית אינה חוקית
.svg)
זכויות להט"ב באמריקה הדרומית:
הכרה בנישואים חד-מיניים
החוק אינו מכיר בזוגיות חד־מינית
איסור חוקתי על נישואים חד־מיניים
נטייה חד־מינית אינה חוקית
זכויותיהם של לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) באמריקה משתנות באופן ניכר בין חלקי היבשת ובין המדינות השונות.
מתוך 35 המדינות באמריקה, הומוסקסואליות חוקית ב־25 מדינות. כמו כן, היא חוקית בכל 23 הטריטוריות. לסביות חוקית ב־29 מדינות וכן בכל הטריטוריות.
העונש על נטייה חד־מינית, ועל הומוסקסואליות בפרט, במדינות בהן הדבר אינו חוקי, הוא לרוב קנסות ו/או מאסר ממושך. עם זאת, במדינות רבות העונשים שהחוק מטיל על אנשים בעלי נטייה חד־מינית אינם נאכפים בפועל.
מבין מדינות אמריקה החברות באומות המאוחדות, 24 מדינות חתמו בעד הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית. המדינה היחידה שחתמה נגד ההצהרה היא סנט לוסיה. 10 המדינות האחרות נמנעו.
תוכן עניינים
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית, האימפריה הספרדית והאימפריה הפורטוגזית, אשר ייסדו את רוב מדינות אמריקה, הביאו עמן את דת הנצרות ואת מנהגיה, ולאלה השפעה רבה על יחס המדינות כלפי להט"בים גם בימינו. הכנסייה הקתולית והכנסייה המורמונית מתנגדות נחרצות לכל הכרה בזכויות ללהט"בים, ולהן השפעה פוליטית רחבת היקף ברוב מדינות אמריקה.
כיום, מדינות רבות באמריקה הצפונית ובאמריקה הדרומית פתוחות וליברליות ביחסן ללהט"בים. יחד עם זאת, ישנן מדינות רבות אחרות, בעיקר באזור האיים הקריביים, אשר היו בעבר תחת קולוניאליזם של האימפריה הבריטית, הממשיכות להוציא הומוסקסואליות אל מחוץ לחוק.
זכויות משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכרה בנישואים חד־מיניים ובזוגיות חד־מינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2018, 6 מדינות באמריקה מתירות לזוגות חד־מיניים להינשא: מדינות אלה הן ארצות הברית[1], קנדה[2], אורוגוואי[3], ארגנטינה[4], ברזיל[5] וקולומביה[6]. נוסף על 6 המדינות האלה, נישואים חד־מיניים מותרים גם ב־13 מדינות במקסיקו וכן במקסיקו סיטי.[7] שאר המדינות במקסיקו מכירות בנישואים חד־מיניים אך אינן מבצעות אותם במדינה. ב־7 מדינות קיים איסור חוקתי על נישואים חד־מיניים: מדינות אלה הן הונדורס, ג'מייקה, הרפובליקה הדומיניקנית, קובה, אקוודור, בוליביה ופרגוואי.
בנוסף, 14 טריטוריות באמריקה מתירות נישואים חד־מיניים (ראו בטבלה שלמטה), וארבע טריטוריות נוספות מכירות באופן מוגבל בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת: ארובה, סנט מארטן וקוראסאו מכירות בנישואים חד־מיניים שבוצעו בהולנד בלבד, ובאיי קיימן ישנה הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת למטרות הגירה. באיי טרקס וקייקוס ובמונטסראט קיים איסור חוקתי על נישואים חד־מיניים.
אקוודור, צ'ילה וקוסטה ריקה אינן מתירות נישואים חד־מיניים, אך מכירות בסוגים אחרים של שותפות: באקוודור ובצ'ילה ישנה הכרה באיחוד אזרחי, ובקוסטה ריקה ישנה הכרה בנישואי חוזה.
אימוץ ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל 6 המדינות באמריקה שמתירות נישואים חד־מיניים מתירות לזוגות חד־מיניים גם לאמץ ילדים במשותף. נוסף על מדינות אלה, החוק במקסיקו מאפשר באופן מפורש לזוגות חד־מיניים לאמץ ילדים במדינות קואווילה, מיצ'ואקאן וקולימה וכן במקסיקו סיטי. זוגות חד־מיניים נשואים מורשים לאמץ גם בשאר המדינות במקסיקו. בצ'ילה זוגות חד־מיניים יכולים לאמץ, אך רק אחד ההורים מוכר כהורה בחוק.
בנוסף למדינות, כל 14 הטריטוריות באמריקה שמתירות נישואים חד־מיניים מתירות לזוגות חד־מיניים גם לאמץ ילדים במשותף. כמו כן, גם איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים מתירים לזוגות חד־מיניים לאמץ, על אף שנישואים חד־מיניים אינם מותרים באיים אלה.
שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתוך 29 המדינות באמריקה שיש להן צבא, 13 מדינות מתירות להומוסקסואלים וללסביות לשרת בצבא באופן גלוי, כלומר מבלי שייאלצו להסתיר את נטייתם המינית. ב־10 מדינות הומוסקסואלים ולסביות אינם מורשים לשרת בצבא, וב־6 מדינות נושא זה אינו ברור די צורכו (ראו בטבלה שלמטה).
הגנה מפני אפליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב־10 מדינות באמריקה החוק אוסר באופן מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית: מדינות אלה הן מקסיקו, קנדה, אל סלוודור, הונדורס, קוסטה ריקה, אורוגוואי, אקוודור, בוליביה, צ'ילה וקולומביה. במקסיקו האיסור על אפליה כזו מעוגן בחוקה. ב־7 מדינות נוספות החוק אוסר באופן חלקי על אפליה כזו: מדינות אלה הן בליז, גואטמלה, ניקרגואה, פנמה, קובה, ונצואלה וסורינאם. כמו כן, בארצות הברית, בארגנטינה ובברזיל החוק אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית בחלק מהמדינה בלבד.
בנוסף, ב־12 טריטוריות החוק אוסר באופן מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית. מתוכן, ב־4 טריטוריות בריטיות האיסור על אפליה כזו מעוגן בחוקה. ב־5 טריטוריות נוספות החוק אוסר באופן חלקי על אפליה כזו (ראו בטבלה שלמטה).
טרנסג'נדריות ושינוי מגדר[עריכת קוד מקור | עריכה]
13 מדינות באמריקה מתירות לטרנסג'נדרים לשנות את מגדרם החוקי: מדינות אלה הן ארצות הברית (פרט לטנסי), מקסיקו, קנדה, פנמה, קובה, אורוגוואי, אקוודור, ארגנטינה, בוליביה, ברזיל, פרו, צ'ילה וקולומביה. נוסף על מדינות אלה, 8 טריטוריות מתירות לטרנסג'נדרים לעשות כן: טריטוריות אלה הן סן פייר ומיקלון, גוואדלופ, הולנד הקריבית, מפרץ גואנטנמו, מרטיניק, סן ברתלמי, סן מרטן וגיאנה הצרפתית.
זכויות להט"ב באמריקה לפי מדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניווט מהיר:
אורוגוואי - איי בהאמה - איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים - איי הבתולה הבריטיים - איי הבתולה של ארצות הברית - איי טרקס וקייקוס - איי פוקלנד - איי קיימן - אל סלוודור - אנגווילה - אנטיגואה וברבודה - אקוודור - ארגנטינה - ארובה - ארצות הברית - בוליביה - בליז - ברבדוס - ברזיל - ברמודה - גואטמלה - גוואדלופ - גיאנה - גיאנה הצרפתית - ג'מייקה - גרינלנד - גרנדה - דומיניקה - האיטי - האיים המרוחקים הקטנים של ארצות הברית - הולנד הקריבית - הונדורס - הרפובליקה הדומיניקנית - ונצואלה - טרינידד וטובגו - מונטסראט - מפרץ גואנטנמו - מקסיקו - מרטיניק - ניקרגואה - סורינאם - סן ברתלמי - סן מרטן - סן פייר ומיקלון - סנט וינסנט והגרנדינים - סנט לוסיה - סנט מארטן - סנט קיטס ונוויס - פוארטו ריקו - פנמה - פרגוואי - פרו - צ'ילה - קובה - קולומביה - קוסטה ריקה - קוראסאו - קנדה
אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בזוגיות חד־מינית בחוק | נישואים חד־מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | שירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות | מניעת אפליה על רקע נטייה מינית | טרנסג'נדריות ושינוי מגדר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 ארצות הברית
|
 חוקי במדינות מסוימות משנת 1962, ובכל המדינות החל משנת 2003.חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה בשותפות מקומית בקליפורניה משנת 1999, בוושינגטון די. סי. משנת 2002, במיין משנת 2004, באורגון ומרילנד משנת 2008 ובוויסקונסין ונבדה משנת 2009; הכרה באיחוד אזרחי בניו ג'רזי משנת 2007, באילינוי משנת 2011, בהוואי משנת 2012 ובקולורדו משנת 2013. |
חוקי במדינות מסוימות משנת 2004, ובכל המדינות החל משנת 2015.[1]
|
חוקי במדינות מסוימות משנת 1993, ובכל המדינות החל משנת 2015.
|
מדיניות "אל תשאל, אל תספר" בוטלה בשנת 2011 על ידי הנשיא ברק אובמה. כלומר, מאז הומוסקסואלים, לסביות וביסקסואלים יכולים לשרת באופן גלוי בצבא ארצות הברית.[8] למרות התנגדותו של נשיא ארצות הברית הנוכחי דונלד טראמפ,[9] טרנסג'נדרים יכולים לשרת בצבא החל משנת 2018, בהתאם להחלטה של שופטת פדרלית.[10][11] |
/ צו מנהלי פדרלי אוסר על אפליה על רקע נטייה מינית בכוח העבודה האזרחי הפדרלי, כמו גם בעבודה ממשלתית בוושינגטון די. סי. ובשירות הדואר של ארצות הברית, החל משנת 1998.טיפולי המרה עבור קטינים אסורים במדינות מסוימות (אורגון, אילינוי, וושינגטון די. סי., ורמונט, נבדה, ניו ג'רזי, ניו יורק, ניו מקסיקו, קונטיקט, קליפורניה ורוד איילנד) ובערים מסוימות (מיאמי ביץ', סיאטל, סינסינטי ופיטסבורג). פשעי שנאה אסורים משנת 2009. |
/ פשעי שנאה אסורים משנת 2009, אפליה על רקע זהות מגדרית בתחומי עבודה וביטוח בריאות אסורה משנת 2012 ואפליה בהעסקת עובדים אסורה משנת 2015. בשנת 2017 נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שלל זכויות מסוימות מטרנסג'נדרים, למשל ביטל את "חוק השירותים" שברק אובמה חוקק קודם לכן.[12] |
 ברמודה(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי משנת 1994 (גיל ההסכמה שונה). חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
היה חוקי ב-2017 החל ממאי 2018 יהיה בלתי חוקי
|
חוקי משנת 2015
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 גרינלנד(מדינה מכוננת בממלכת דנמרק) |
חוקי משנת 1933. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה בזוגיות רשומה משנת 1996
|
חוקי משנת 2016
|
אימוץ ילד של בן או בת הזוג חוקי משנת 2009; אימוץ על ידי זוגות חד־מיניים חוקי משנת 2016. |
דנמרק אחראית להגנה.
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 מקסיקו
|
חוקי משנת 1871. חתומה על הצהרת האו"ם. |
/ הכרה באיחוד אזרחי במקסיקו סיטי וקואווילה משנת 2007, בקולימה וקמפצ'ה משנת 2013 ובחליסקו משנת 2014.
|
/ חוקי במקסיקו סיטי משנת 2010,[7] בקינטנה רו משנת 2012, בקואווילה משנת 2014, בצ'יוואווה, גררו ונאיאריט משנת 2015, בחליסקו, קמפצ'ה, מיצ'ואקאן, קולימה ומורלוס משנת 2016 ובצ'יאפס, פואבלה ובאחה קליפורניה משנת 2017. כל המדינות מחויבות לכבד נישואים חד־מיניים במידה ובוצעו במדינה בה הדבר חוקי. בנוסף, מוצעת הכרה לאומית בנישואים חד־מיניים בכל המדינות. |
/ חוקי באופן מפורש במקסיקו סיטי משנת 2010, בקואווילה משנת 2014 ובמיצ'ואקאן וקולימה משנת 2016. בשאר המדינות, זוגות חד־מיניים נשואים יכולים לאמץ. |
|
איסור חוקתי מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים במקסיקו סיטי משנת 2008. החל משנת 2014, החוקה מגנה באופן שווה על זכויותיהם של כל האזרחים. |
 סן פייר ומיקלון(קולקטיב מעבר לים של צרפת) |
חוקי משנת 1791. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הסכם סולידריות אזרחית משנת 1999
|
חוקי משנת 2013
|
חוקי משנת 2013
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
החל משנת 2017, אין צורך בעיקור לצורך שינוי המגדר.
|
 קנדה
|
חוקי משנת 1969. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה בשותפות מקומית בנובה סקוטיה משנת 2001; הכרה באיחוד אזרחי בקוויבק משנת 2002; הכרה ביחסי תלות הדדית באלברטה משנת 2003; הכרה בידועים בציבור במניטובה משנת 2004. |
חוקי באונטריו[2] וקולומביה הבריטית משנת 2003, בקוויבק, יוקון, מניטובה, נובה סקוטיה, ססקצ'ואן וניופאונדלנד ולברדור משנת 2004 ובניו ברנזוויק משנת 2005. חוקי בשאר הפרובינציות והטריטוריות (אי הנסיך אדוארד, אלברטה, הטריטוריות הצפון-מערביות ונונאווט) מיולי 2005.[13]
|
חוקי בפרובינציות וטריטוריות מסוימות משנת 1996, ובכל המדינה החל משנת 2010.
|
משנת 1992
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית, כולל הסתה. טיפולי המרה אסורים במניטובה ובאונטריו משנת 2015 (האיסור מוצע בפרובינציות וטריטוריות נוספות). |
טרנסג'נדרים יכולים לשנות את זהותם המגדרית ואת שמם ללא צורך בניתוח לשינוי מין. ההגנות על זכויות האדם כוללות באופן מפורש התייחסות לזהות מגדרית החל משנת 2017. |
אמריקה המרכזית[עריכת קוד מקור]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בזוגיות חד־מינית בחוק | נישואים חד־מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | שירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות | מניעת אפליה על רקע נטייה מינית | טרנסג'נדריות ושינוי מגדר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אל סלוודור
|
חוקי מהמאה ה-19. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(ממתין להחלטת בית המשפט)
|
(איסור חוקתי ממתין לאישור)
|
(ממתין להחלטת בית המשפט)
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
טרנסג'נדרים יכולים לשנות את שמם החוקי (נדרש אישור משפטי לשם כך). חל איסור על פשעי שנאה על רקע זהות מגדרית. לא ניתן לשנות את המגדר.
|
 בליז
|
חוקי משנת 2016
|
|
|
|
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
טרנסג'נדרים יכולים לשנות את שמם החוקי ללא צורך בניתוח. לא ניתן לשנות את המגדר.
|
 גואטמלה
|
חוקי מהמאה ה-19. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(מוצע)
|
(מוצע)
|
(מוצע)
|
 אין נתונים
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
טרנסג'נדרים יכולים לשנות את שמם החוקי ללא צורך בניתוח (נדרש אישור משפטי לשם כך). לא ניתן לשנות את המגדר.
|
 הונדורס
|
חוקי משנת 1899. חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
איסור חוקתי משנת 2005
|
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית, כולל הסתה.
|
חל איסור על פשעי שנאה על רקע זהות מגדרית. אין נתונים לגבי החוקיות של שינוי מגדר.
|
 ניקרגואה
|
חוקי משנת 2008. חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
|
|
אין נתונים
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 פנמה
|
חוקי משנת 2008. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(ממתין להחלטת בית המשפט)
|
(ממתין להחלטת בית המשפט)
|
(ממתין להחלטת בית המשפט)
|
מדינה ללא צבא | איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית (מוצע חוק נוסף האוסר על אפליה).
|
משנת 2006, טרנסג'נדרים יכולים לשנות את שמם ואת מגדרם החוקיים לאחר שניתוח לשינוי מין הושלם. החל משנת 2016, ניתן לשנות את השם החוקי ללא צורך בניתוח.
|
 קוסטה ריקה
|
חוקי משנת 1971. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה בנישואי חוזה משנת 2014 (הכרה באיחוד אזרחי ממתינה לאישור).
|
(ממתין להחלטת בית המשפט)
|
(ממתין להחלטת בית המשפט. יחידים יכולים לאמץ.)
|
מדינה ללא צבא | איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
טרנסג'נדרים יכולים לשנות את שמם החוקי ללא צורך בניתוח (נדרש אישור משפטי לשם כך). לא ניתן לשנות את המגדר.
|
הקריביים[עריכת קוד מקור]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בזוגיות חד־מינית בחוק | נישואים חד־מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | שירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות | מניעת אפליה על רקע נטייה מינית | טרנסג'נדריות ושינוי מגדר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איי בהאמה
|
חוקי משנת 1991 (גיל ההסכמה שונה). חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
|
|
|
|
|
 איי הבתולה הבריטיים(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי משנת 2001. חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
|
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
איסור חוקתי מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 איי הבתולה של ארצות הברית(אזור מבודד של ארצות הברית) |
חוקי משנת 1985
|
משנת 2015
|
חוקי משנת 2015
|
חוקי משנת 2015
|
ארצות הברית אחראית להגנה.[8][11]
|
חוקי ארצות הברית באשר לפשעי שנאה חלים גם בטריטוריות החיצוניות של ארצות הברית.
|
חוקי ארצות הברית באשר לפשעי שנאה חלים גם בטריטוריות החיצוניות של ארצות הברית. לא ניתן לשנות את המגדר.
|
 איי טרקס וקייקוס(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי משנת 2001. חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
איסור חוקתי משנת 2011
|
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
איסור חוקתי מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 איי קיימן(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי משנת 2001 (גיל ההסכמה שונה). חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
/ ישנה הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו במדינה אחרת למטרות הגירה.
|
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
|
|
 אנגווילה(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי משנת 2001. חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
|
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
|
|
 אנטיגואה וברבודה
|
בלתי חוקי. עונש: 15 שנות מאסר (לא נאכף בפועל).
|
|
|
|
|
|
|
 ארובה(מדינה מכוננת בממלכת ארצות השפלה) |
חוקי. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה באיחוד אזרחי משנת 2016
|
/ הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו בהולנד בלבד. קיימת הצעת חוק לגבי הכרה בנישואים חד־מיניים בתוך המדינה.
|
(מוצע)
|
הולנד אחראית להגנה.
|
|
|
 ברבדוס
|
בלתי חוקי. עונש: מאסר עולם (לא נאכף בפועל).
|
|
|
|
|
|
|
 גוואדלופ(מחוז מעבר לים של צרפת) |
חוקי משנת 1791. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הסכם סולידריות אזרחית משנת 1999
|
חוקי משנת 2013
|
חוקי משנת 2013
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
החל משנת 2017, אין צורך בעיקור לצורך שינוי המגדר.
|
 ג'מייקה
|
בלתי חוקי עבור גברים. עונש: 10 שנים של עבודות כפייה (לא נאכף בפועל). חוקי עבור נשים מאז ומעולם.
|
|
איסור חוקתי משנת 1962
|
|
|
|
|
 גרנדה
|
בלתי חוקי עבור גברים. עונש: 10 שנות מאסר. חוקי עבור נשים מאז ומעולם.
|
|
|
|
מדינה ללא צבא |
|
|
 דומיניקה
|
בלתי חוקי. עונש: 10 שנות מאסר או אשפוז כפוי בבית חולים פסיכיאטרי (לא נאכף בפועל). חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
|
|
|
|
|
 האיטי
|
חוקי משנת 1986
|
|
|
|
מדינה ללא צבא |
|
|
| האיים המרוחקים הקטנים של ארצות הברית (טריטוריה בלתי משולבת מאורגנת של ארצות הברית) |
חוקי
|
|
חוקי
|
חוקי
|
ארצות הברית אחראית להגנה.[8][11]
|
|
|
 הולנד הקריבית(בונייר, סנט אוסטטיוס וסאבא) |
חוקי. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה בזוגיות רשומה משנת 2012
|
חוקי משנת 2012
|
|
הולנד אחראית להגנה.
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 הרפובליקה הדומיניקנית
|
חוקי משנת 1822. חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
איסור חוקתי משנת 2010
|
|
|
|
|
 טרינידד וטובגו
|
חוקי משנת 2018
|
|
|
|
|
|
|
 מונטסראט(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי משנת 2001. חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
איסור חוקתי משנת 2010
|
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
איסור חוקתי מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
| מפרץ גואנטנמו (טריטוריה של ארצות הברית) |
חוקי משנת 1903
|
|
חוקי
|
חוקי
|
ארצות הברית אחראית להגנה.[8][11]
|
|
|
 מרטיניק(מחוז מעבר לים של צרפת) |
חוקי משנת 1791. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הסכם סולידריות אזרחית משנת 1999
|
חוקי משנת 2013
|
חוקי משנת 2013
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
החל משנת 2017, אין צורך בעיקור לצורך שינוי המגדר.
|
 סן ברתלמי(קולקטיב מעבר לים של צרפת משנת 2007) |
חוקי משנת 1791. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הסכם סולידריות אזרחית משנת 1999
|
חוקי משנת 2013
|
חוקי משנת 2013
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
החל משנת 2017, אין צורך בעיקור לצורך שינוי המגדר.
|
 סן מרטן(קולקטיב מעבר לים של צרפת משנת 2007) |
חוקי משנת 1791. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הסכם סולידריות אזרחית משנת 1999
|
חוקי משנת 2013
|
חוקי משנת 2013
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
החל משנת 2017, אין צורך בעיקור לצורך שינוי המגדר.
|
 סנט וינסנט והגרנדינים
|
בלתי חוקי. עונש: קנס ו/או 10 שנות מאסר.
|
|
|
|
מדינה ללא צבא |
|
|
 סנט לוסיה
|
בלתי חוקי עבור גברים. עונש: קנס ו/או 10 שנות מאסר. חוקי עבור נשים מאז ומעולם.
|
|
|
|
מדינה ללא צבא |
|
|
 סנט מארטן(מדינה מכוננת בממלכת ארצות השפלה) |
חוקי. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(מוצע)
|
/ הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו בהולנד בלבד. קיימת הצעת חוק לגבי הכרה בנישואים חד־מיניים בתוך המדינה.
|
(מוצע)
|
הולנד אחראית להגנה.
|
|
|
 סנט קיטס ונוויס
|
בלתי חוקי עבור גברים. עונש: 10 שנות מאסר (לא נאכף בפועל). חוקי עבור נשים מאז ומעולם.
|
|
|
|
|
|
|
 פוארטו ריקו(חבר עמים של ארצות הברית) |
חוקי משנת 2003
|
משנת 2015
|
חוקי משנת 2015
|
חוקי משנת 2015
|
ארצות הברית אחראית להגנה.[8][11]
|
פשעי שנאה אסורים משנת 2002. אפליה בהעסקת עובדים אסורה משנת 2013. חוקי ארצות הברית באשר לפשעי שנאה חלים גם הם.
|
פשעי שנאה אסורים משנת 2002. אפליה בהעסקת עובדים אסורה משנת 2013. חוקי ארצות הברית באשר לפשעי שנאה חלים גם הם. לא ניתן לשנות את המגדר.
|
 קובה
|
חוקי משנת 1979. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(מוצע)
|
איסור חוקתי משנת 1976
|
|
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 קוראסאו(מדינה מכוננת בממלכת ארצות השפלה) |
חוקי. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(מוצע)
|
/ הכרה בנישואים חד־מיניים שבוצעו בהולנד בלבד. קיימת הצעת חוק לגבי הכרה בנישואים חד־מיניים בתוך המדינה.
|
(מוצע)
|
הולנד אחראית להגנה.
|
|
|
אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור]
| זכויות להט"ב ב: | מעמד בחוק של הומוסקסואלים ולסביות | הכרה בזוגיות חד־מינית בחוק | נישואים חד־מיניים | התרת אימוץ לזוגות חד־מיניים | שירות צבאי של הומוסקסואלים ולסביות | מניעת אפליה על רקע נטייה מינית | טרנסג'נדריות ושינוי מגדר |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
 אורוגוואי
|
חוקי משנת 1934. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה באיחוד אזרחי משנת 2008[3]
|
חוקי משנת 2013[14]
|
חוקי משנת 2009
|
משנת 2009
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית החל משנת 2004.
|
טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים החל משנת 2009.
|
 איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי
|
|
|
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 איי פוקלנד(טריטוריה מעבר לים של הממלכה המאוחדת) |
חוקי משנת 1989. חתומה על הצהרת האו"ם. |
משנת 2017
|
חוקי משנת 2017
|
חוקי משנת 2017
|
הממלכה המאוחדת אחראית להגנה.
|
איסור חוקתי מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 אקוודור
|
חוקי משנת 1997. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה באיחוד אזרחי משנת 2009
|
איסור חוקתי משנת 2009
|
(יחידים יכולים לאמץ.)
|
אין נתונים
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
החל משנת 2016, טרנסג'נדרים מורשים לשנות את שם הלידה שלהם ואת זהותם המגדרית במסמכים רשמיים, ללא צורך בניתוח או באישור משפטי.
|
 ארגנטינה
|
חוקי משנת 1887. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה באיחוד אזרחי בבואנוס איירס ובריו נגרו משנת 2003; הכרה בנישואי חוזה בכל המדינה משנת 2015. |
חוקי משנת 2010[4]
|
חוקי משנת 2010
|
משנת 2009[15]
|
/ הגנה בחוק מפני אפליה בפרובינציות מסוימות (הגנה פדרלית ממתינה לאישור). החל משנת 2012, רצח אדם על רקע נטייתו המינית נחשב לפשע שנאה. טיפולי המרה אסורים. |
החל משנת 2012, טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים ללא צורך בניתוח או באישור משפטי. כמו כן, החל משנה זו, רצח אדם על רקע זהותו המגדרית נחשב לפשע שנאה. |
 בוליביה
|
חוקי. חתומה על הצהרת האו"ם. |
איסור חוקתי על איחוד חופשי (הסכם דיני משפחה ממתין לאישור).
|
איסור חוקתי משנת 2009
|
(יחידים יכולים לאמץ.)
|
אין נתונים
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית, כולל הסתה.
|
החל משנת 2016, טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים ללא צורך בניתוח או באישור משפטי.
|
 ברזיל
|
חוקי משנת 1831. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה באיחוד יציב במדינות מסוימות משנת 2004; הכרה בכל הזכויות כגוף משפחתי בכל המדינות החל משנת 2011. |
חוקי במדינות מסוימות משנת 2012, ובכל המדינות החל משנת 2013.[5]
|
חוקי משנת 2010
|
משנת 1969
|
/ הגנה משפטית קיימת בחלק מהמדינות. טיפולי המרה אסורים משנת 1999. |
החל משנת 2009, טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים לאחר שניתוח לשינוי מין הושלם.
|
 גיאנה
|
בלתי חוקי. עונש: עד מאסר עולם (לא נאכף בפועל).
|
|
|
אין נתונים
|
|
|
|
 גיאנה הצרפתית(מחוז מעבר לים של צרפת) |
חוקי משנת 1791. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הסכם סולידריות אזרחית משנת 1999
|
חוקי משנת 2013
|
חוקי משנת 2013
|
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
החל משנת 2017, אין צורך בעיקור לצורך שינוי המגדר.
|
 ונצואלה
|
חוקי משנת 1997. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(מוצע)
|
(מוצע)
|
(מוצע)
|
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית.
|
|
 סורינאם
|
חוקי משנת 1869 (גיל ההסכמה שונה). חתומה על הצהרת האו"ם. |
|
|
|
אין נתונים
|
איסור חלקי על אפליה על רקע נטייה מינית, כולל הסתה, החל משנת 2015.
|
(ממתין להחלטת בית המשפט)
|
 פרגוואי
|
חוקי משנת 1880 (גיל ההסכמה שונה). חתומה על הצהרת האו"ם. |
איסור חוקתי משנת 1992
|
איסור חוקתי משנת 1992
|
|
אין נתונים
|
(מוצע)
|
|
 פרו
|
חוקי משנת 1836–1837. חתומה על הצהרת האו"ם. |
(ממתין לאישור)
|
|
|
משנת 2009
|
|
החל משנת 2016, טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים לאחר שניתוח לשינוי מין הושלם (נדרש אישור משפטי לשם כך).
|
 צ'ילה
|
חוקי משנת 1999 (גיל ההסכמה שונה). חתומה על הצהרת האו"ם. |
הסכם איחוד אזרחי משנת 2015
|
(ממתין לאישור)
|
/ זוגות חד־מיניים יכולים לאמץ, אך רק אחד ההורים מוכר כהורה בחוק.
|
משנת 2012
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית החל משנת 2012.
|
החל משנת 2007, טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים לאחר שניתוח לשינוי מין הושלם (נדרש אישור משפטי לשם כך). כיום מתנהלים דיונים בקונגרס לגבי הרחבת חוק הזהות המגדרית והתרת שינוי מגדר ללא צורך בניתוח או באישור משפטי. |
 קולומביה
|
חוקי משנת 1981. חתומה על הצהרת האו"ם. |
הכרה באיחוד נישואין דה פקטו משנת 2007
|
חוקי משנת 2016[6]
|
אימוץ ילד של בן או בת הזוג חוקי משנת 2014; אימוץ על ידי זוגות חד־מיניים חוקי משנת 2015.[16] |
משנת 1999. החל משנת 2009, זוגות חד־מיניים זכאים להטבות ולתנאי הרווחה המוענקים לזוגות בצבא.
|
איסור מוחלט על אפליה על רקע נטייה מינית, כולל הסתה, החל משנת 2011.
|
החל משנת 2015, טרנסג'נדרים יכולים לשנות את מגדרם ואת שמם החוקיים ללא צורך בניתוח או באישור משפטי.
|
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
- בהלת הלבנדר
- התזכורת השנתית
- לואיס נ' האריס
- פסק דין One, Inc. נגד אולסן
- פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס
- פסק דין לורנס נגד טקסס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 יצחק בן חורין, היסטוריה בארה"ב: נישואים חד-מיניים - חוקיים, באתר ynet, 26 ביוני 2015
- ^ 2.0 2.1 לראשונה בקנדה: נישואים חד מיניים, באתר של "רשת 13", 15 בינואר 2001 (במקור, מאתר "nana10")
- ^ 3.0 3.1 "Uruguay OKs gay unions in Latin American first", 19 בדצמבר 2007
- ^ 4.0 4.1 תקדים באמריקה הלטינית: נישואי גייז בארגנטינה, באתר ynet, 15 ביולי 2010
- ^ 5.0 5.1 "Brazil approves same-sex marriage", 15 במאי 2013
- ^ 6.0 6.1 סוכנויות הידיעות, קולומביה הקתולית אישרה נישואים חד-מיניים, באתר ynet, 29 באפריל 2016
- ^ 7.0 7.1 מקסיקו סיטי עליזה: יש נישואים חד-מיניים, באתר וואלה! NEWS, 22 בדצמבר 2009
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 סוכנויות הידיעות, זה רשמי: חיילים אמריקנים יכולים לצאת מהארון, באתר ynet, 20 בספטמבר 2011
- ^ עמרי נחמיאס, טראמפ: "לא נאפשר לטרנסג'נדרים לשרת בצבא בשום צורה שהיא", באתר וואלה! NEWS, 26 ביולי 2017
- ^ סוכנויות הידיעות, נגד רצון טראמפ: ארה"ב תגייס טרנסג'נדרים, באתר ynet, 11 בדצמבר 2017
- ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 רויטרס, בעקבות פסיקת בית המשפט: טרנסג'נדרים יוכלו לשרת בצבא ארה"ב מיום שני, באתר וואלה! NEWS, 30 בדצמבר 2017
- ^ עמרי נחמיאס, טראמפ נסוג מ"חוק השירותים" של אובמה למען הטרנסג'נדרים, באתר וואלה! NEWS, 23 בפברואר 2017
- ^ "Canada approves gay marriage", 29 ביוני 2005
- ^ אורוגוואי: הקונגרס אישר נישואים חד מיניים, באתר ynet, 11 באפריל 2013
- ^ "A New Argentina Overturns Gay Military Ban", 2 במרץ 2009
- ^ קולומביה אישרה אימוץ לזוגות חד מיניים, באתר ynet, 5 בנובמבר 2015
