פורטל:סנקט פטרבורג/תחבורה
כביש הטבעת של סנקט פטרבורג (ברוסית: Кольцева́я автомоби́льная доро́га вокру́г го́рода Санкт-Петербу́рга) הוא כביש מהיר הסובב את העיר ומקשר עיירות במחוז לנינגרד אל העיר. אורכו 116.75 ק"מ וחלקים ממנו עודם בבנייה, כשבגמר סלילתו אורכו הכולל אמור להגיע ל-142.15 ק"מ.
רעיון הכביש עלה לראשונה ב-1965, אולם התקדמות אמיתית ניכרה רק ב-1984 כאשר הסניף האזורי של המפלגה הקומוניסטית והנהלת העיר הסכימו על בניית כביש הטבעת הפטרבורגי והכביש נכנס ב-1995 לתוכנית הלאומית לסלילת כבישים ברחבי רוסיה. הלכה למעשה, הבנייה החלה רק ב-1998. ב-2003 הסתיים החלק הראשון.
בניית הכביש צפויה להסתיים בשנת 2018.
הרכבת הקלה של סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-петербургский трамвай) היא מערכת רכבת קלה להסעת המונים במטרופולין סנקט פטרבורג שנפתחה בספטמבר 1907. בשנות ה-80, הפכה למערכת הסעת ההמונים הגדולה בעולם ונכנסה לספר השיאים של גינס, כשב-2002 היא עדיין החזיקה בשיא, עם מסלול כולל באורך 690 קילומטרים. ב-1995 צומצמו והוחלפו כמה קווים, בעיקר במרכז העיר ומאז 2001 צומצמו קווים נוספים. הרכבת מתופעלת על ידי חברת גור-אלקטרו-טרנס (Горэлектротранс), ארגון מוניציפלי שמתפעל 39 מסלולים ומחזיק ברשת טרוליבוס נרחבת. בשיאה, ב-1988, רשת הרכבת הקלה הייתה באורך של 1,022 ק"מ.
כיום רשת הרכבת הקלה היא באורך של 500 ק"מ בלבד, והיא במקום הרביעי בעולם בגודלה.
הרכבת התחתית של סנקט פטרבורג (רוסית: Петербургский метрополитен, פטרבורגסקיי מטרופוליטן) היא מערכת הסעת המונים ותיקה הפועלת בסנקט פטרבורג ומחוז לנינגרד ברציפות מאז שנת 1955. בעבר נקראה הרכבת התחתית הלנינגרדית ע"ש לנין המעוטרת בפרס לנין (Ленинградский Ордена Ленина Метрополитен имени В.И. Ленина).
החלטה על הקמת הרכבת התחתית בעיר התקבלה בסוף שנות ה-30 ובאפריל 1941 החלו עבודות הקמה. הן הופסקו עקב מלחמת העולם השנייה וחודשו בשנת 1946. תנועת הרכבות החלה ב-15 בנובמבר 1955.
כמקבילתה המוסקבאית, מרבית מתחנות הרכבת מעוטרות בפאר בסגנון סובייטי ומודרני, מה שהופך את הרכבת התחתית הפטרבורגית לאחת האטרקטיביות והאלגנטיות ביותר בעולם. בשל הגאולוגיה הייחודית של העיר מערכת הרכבת התחתית נחשבת לאחת העמוקות ביותר בעולם, כיוון שהמערכת נחפרה עשרות מטרים מתחת לעיר, על מנת שלא לפגוע בבניינים העתיקים בעיר. תחנת האדמירלות של מטרו פטרבורג, למשל, היא התחנה העמוקה ביותר ושוכנת 105 מטרים מתחת לאדמה. המערכת משרתת כשלושה מיליון איש מדי יום והיא אחת מ-20 מערכות הרכבת התחתיות העמוסות בעולם.