פיגמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגמים אפריקאים לצד פרופסור פי. קיי. מורפי

פִּיגְמים הם קבוצת כל העמים, שבהם גובהו של גבר בוגר הוא פחות מ-1.5 מטר בממוצע[1]. עמים אלה מצויים ביערות משווניים-טרופיים במערב אפריקה, מזרח אפריקה, אינדונזיה ואיים שבקרבת אינדונזיה. לא ברור אם הפיגמים האינדונזיים הם ממוצא דומה לזה של האפריקנים וסביר שהם הפכו דומים אלו לאלו באבולוציה מתכנסת.

מעבר להיותן של קבוצות הפיגמים נמוכות בהרבה משאר קבוצות בני האדם, יש לכלל הקבוצות האלה תכונות שונות של מערכת החיסון[2][3] ולפחות לאחדות מהקבוצות יש סוג דם ייחודי משלהן[4].

הפיגמים חיים ביערות טרופיים ומכלכלים עצמם, כחברה נודדת של ציידים-לקטים. קיימת סברה בין אנשי המדע, כי ממדי גופם מותאמים, אבולוציונית, לאורח חיים זה[5]. הן תרבותית והן גנטית, הם מבודדים מחברות אחרות של בני האדם והאוכלוסיות שלהם מבודדות גם זו מזו[1][6]. הם חיים בקבוצות של מאה איש או יותר. רק מעטים מהם משנים את חייהם, מתיישבים במגורי קבע, ושולחים את ילדיהם לבית ספר. אולם, למרות הבידוד התרבותי, כמעט כל הפיגמים, הן באפריקה והן באסיה, מדברים בשפות של העמים השכנים להם. לבד מן הילידים של איי אנדמן (שבקרבת אינדונזיה ובשליטת הודו), המדברים בשפות משלהם, אשר אינן קרובות לאף קבוצה לשונית אחרת בעולם. אולם, אין עדות על פיתוח שפה מקורית בידי הפיגמים.

כיום חיים כ-180,000 פיגמים, מרביתם ביערות הטרופיים של מרכז אפריקה ודרום-מזרח אסיה. הפיגמים האפריקאים נקראים נגרילים (Negrillos) והם חיים באזורים מסוימים בבורונדי, קמרון, גינאה המשוונית, קונגו (שבט האקא), גבון ורואנדה. סמנים גנטיים מורים כי כלל אוכלוסיית הפיגמים האפריקנים נפרדה משאר אוכלוסיית האדם לפני כשישים אלף שנים ושתחילת הליך בידוד קבוצות הפיגמים זו מזו התחיל לפני כעשרים אלף שנים[7].

הפיגמים באסיה נקראים "נגריטים" (Negritos) והם חיים במספר אזורים בפיליפינים, חצי האי המלאי (מלזיה ותאילנד) ובאיי אנדמן (הודו). נראה כי בעבר היה תחום המחיה של הפיגמים רחב הרבה יותר, אך הם נדחקו על ידי אוכלוסיות חזקות יותר - בעלות ממדי גוף גדולים יותר, יישובי קבע ופרנסה חקלאית-מסחרית.

קבוצת הפיגמים הנקראת Bambuti היא קבוצת הפיגמים המפורסמת והמתועדת ביותר[4]. קבוצה זו היא גם הנמוכה ביותר - גובה ממוצע של גבר בוגר במבותי הוא 137 סנטימטרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Becker NS, Verdu P, Hewlett B, Pavard S.,‏ Can life history trade-offs explain the evolution of short stature in human pygmies? A response to Migliano et al. (2007).‎, באתר PubMed (לקוח מ"Hum Biol. 2010 Feb;82(1):17-27.")
  2. ^ López Herráez D, Bauchet M, Tang K, Theunert C, Pugach I, Li J, Nandineni MR, Gross A, Scholz M, Stoneking M.,‏ Genetic variation and recent positive selection in worldwide human populations: evidence from nearly 1 million SNPs.‎, באתר PubMed (לקוח מ"PLoS One. 2009 Nov 18;4(11):e7888.")
  3. ^ Meazza C, Travaglino P, Pagani S, Laarej K, Duse M, Bozzola M.,‏ Hyperimmunoglobulinaemia in Babinga Pygmies is present from infancy.‎, באתר PubMed (לקוח מ"Int J Immunopathol Pharmacol. 2009 Oct-Dec;22(4):1117-20.")
  4. ^ 1 2 Bambuti, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  5. ^ Robert J. Sternberg, Elena L. Grigorenko, and Kenneth K. Kidd,‏ Intelligence, Race, and Genetics, באתר American Psychological Association
  6. ^ Vandamme AM, Salemi M, Van Brussel M, Liu HF, Van Laethem K, Van Ranst M, Michels L, Desmyter J, Goubau P.,‏ African origin of human T-lymphotropic virus type 2 (HTLV-2) supported by a potential new HTLV-2d subtype in Congolese Bambuti Efe Pygmies.‎, באתר PubMed (לקוח מ"J Virol. 1998 May;72(5):4327-40.")
  7. ^ Etienne Patin, Guillaume Laval, Luis B. Barreiro, Antonio Salas, Ornella Semino, Silvana Santachiara-Benerecetti, Kenneth K. Kidd, Judith R. Kidd, Lolke Van der Veen, Jean-Marie Hombert, Antoine Gessain, Alain Froment, Serge Bahuchet, Evelyne Heyer, and Lluís Quintana-Murci1,‏ Inferring the Demographic History of African Farmers and Pygmy Hunter–Gatherers Using a Multilocus Resequencing Data Set, באתר PubMed (לקוח מ"PLoS Genet. 2009 April; 5(4): e1000448. ")