גבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דמות איש, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר

גבר או איש הוא זכר המין האנושי. לאיש יש סימנים ביולוגיים המבדילים אותו מהאישה שהיא הנקבה במין האנושי. איש שרק נולד נקרא תינוק ומתפתח לפעוט ברגע שמתחיל ללכת, ילד עד גיל 10, נער בגיל ההתבגרות, עלם או בחור בסוף תהליך ההתבגרות וגבר בחייו הבוגרים. בשלב ההורות ילדיו קוראים לו אבא ונכדיו קוראים לו סבא וניניו קוראים לו סבא רבא. האפיון הכללי שניתן בחברה לתכונות המבטאות את האיש נקרא גבריות.

הבדלים בין הגבר לאישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבדלים פיזיולוגיים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדלים הפיזיולוגיים הראשוניים בין בן לבת, הניכרים כבר בלידה, הם באיברי המין: אלה של הגבר הם פין ואשכים, לעומת נרתיק, רחם ושחלות אצל האישה. מאוחר יותר, במהלך גיל ההתבגרות מתחילים להופיע הבדלים נוספים:

  • עור הגוף של הגבר שעיר יותר מזה של האישה, בעיקר בפנים ובחזה.
  • משקל וגובה הגוף של הגבר גבוהים יותר בממוצע מאלה של האישה.
  • השרירים של הגבר חזקים יותר ב-25% בממוצע משל האישה.
  • מסת השריר ועובי העצמות גבוהות אצל הגבר יותר מאשר אצל האישה.
  • הקול של הגבר נמוך יותר משל האישה.

הבדלים אנטומיים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדלים האנטומיים מופיעים כבר במהלך התפתחות העובר ברחם:

הבדלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גבריות
האדם הויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י. הפרופורציות של גופו של הגבר.

במדינות מפותחות תוחלת החיים של הגבר נמוכה במספר שנים מזו של האישה. בישראל, לדוגמה, שנחשבת לאחת המדינות המפותחות ביותר בעולם, על פי מדד הפיתוח של האו"ם, הגבר חי בממוצע 3.5 שנים פחות מהאישה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של שנת 2010, תוחלת החיים הממוצעת של הגבר בישראל עומדת על 79.7 שנים, לעומת תוחלת החיים הממוצעת של האשה שעומדת על 83.4 שנים. הפרש השנים הממוצע הגבוה ביותר בין גברים לנשים נמדד ב-2012 ברוסיה. הגברים הרוסיים חיו 15 שנים פחות מהנשים הרוסיות.

הקטגוריות הדומיננטיות במגדר הן קטגוריות הגבריות והנשיות הנתפסות כהפוכות ומשלימות זו את זו, ומקושרות עם שני סוגי מאפיינים, בהתאמה. מאפיינים גבריים (כלומר, מאפיינים המיוחסים יותר לגברים מלנשים) כוללים החלטיות, דומיננטיות, תוקפנות, שאפתנות, כוחניות, ביטחון עצמי ותחרותיות. מאפיינים נשיים כוללים בעיקר עניין ברווחת הזולת, ותרנות ונכונות לסייע, רגישות בין-אישית ואמפתיה, נעימות, חמימות, רב גוניות ועדינות. פרט לתכונות אישיות, מאפיינים מגדריים מתבטאים גם במראה החיצוני, בסגנון הלבוש, ועוד. קבוצות מאפיינים אלו הן היבטים של תפקידי מגדר.

מאפייני מגדר אינם נובעים בהכרח ישירות ובלעדית מהבדלים ביולוגיים בין שני המינים, אלא מבטאים גם את התפיסה התרבותית המתרגמת שוני ביולוגי לערכים הקובעים את המעמד החברתי של המינים בחברה. כך, התפיסה או הציפיות המגדריות מעצבות את תהליכי החיברות של נשים וגברים.

מרווין האריס טוען בספרו "בני מיננו" שההפרש בתחולת החיים הוא המחיר שהגברים משלמים על שהם מגשימים את הדימוי התרבותי המאצ'ואיסטי של גבר כהלכה - הוא קורא לכך "העלות הסמויה של המאצ'ואיזם": גברים נוהגים מהר יותר מנשים ובפראות רבה יותר, מעשנים יותר, שותים יותר אלכוהול, משתמשים יותר בסמים קשים, אוכלים יותר בשר בכלל ויותר בשר אדום שמן בפרט, חושפים עצמם במידה יתרה לרעלים תעשייתיים, מפתחים אישיות תחרותית יותר הרגישה יותר למתחים מצטברים וחשופים יותר לסיכוני עבודה. כך שלכאורה ביולוגית, ככלל, הנשים עמידות יותר מגברים בכל גיל. אולם, אליבא דה האריס, הסיבה לכך היא יותר תרבותית מאשר ביולוגית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרווין האריס. 1991. בני מיננו: מי אנחנו - כיצד נוצרנו? האם נוכל לשרוד?, הוצאה ספריית מעריב, עמ' 200-201.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]