פיוטר מיכאלובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיוטר מיכאלובסקי
Piotr Michałowski, Autoportret.jpg
לידה 2 ביולי 1800
קרקוב, ממלכת הבסבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 ביוני 1855 (בגיל 54)
קרקוב, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות ראקוביצקי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה היגלונית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר סטניסלב הקדוש עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Julia Olimpia Michałowska עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Celina Michałowska עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פיוטר מיכאלובסקיפולנית: Piotr Michałowski‏; 2 ביולי 18009 ביוני 1855) היה צייר פולני מהתקופה הרומנטית, הידוע במיוחד בזכות דיוקנאותיו הרבים וציורי צבעי שמן של סוסים.
היה בעל השכלה רחבה וגם פעיל חברתי, סנגור משפטי, מנהל עירייה ונשיא האגודה החקלאית בקרקוב (מאז 1853).[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיוטר מיכאלובסקי היה בנו של יוזף מיכאלובסקי, שהיה איש משכיל. בגיל 14 עבר את בחינת סיום בית הספר התיכון. הוא למד מתמטיקה ומדעי הטבע, כלכלה ומדעי הרוח באוניברסיטה היגלונית ובאוניברסיטת גטינגן. בשנים 18231830 היה מעורב בנציבות ההכנסות והאוצר בוורשה. באותה תקופה ביקר לעיתים קרובות ביישוב טומשוב מזובייצקי, בביקור אצל אחותו אנטונינה אוסטרובסקה לבית מיכאלובסקה (1799–1871) וגיסו של אנטוני אוסטרובסקי, שבשנים 1811–1812 בנה שם אחוזה קלאסיסטית.

הוא צייר בטומשוב נפחים בעבודה ואת פניהם של הבורגנים של טומשוב. הוא גם צייר דיוקנאות של אנטוני אוסטרובסקי ובני משפחתו. בטומשוב פגש את יוליה אולימפיה אוסטרובסקה (1807–1875), בתו של הרוזן אנטוני אוסטרובסקי מנישואיו הראשונים, לה נישא ב-1 בפברואר 1831 בוורשה. נולדו להם שבעה ילדים.

לאחר מרד נובמבר, במהלכו פיקח על ייצור נשק ותחמושת, נסע לפריז. שם ראה את הציורים של מיטב המאסטרים הספרדים, הפלמיים וההולנדים. כולל דייגו ולאסקס ופרנס הלס. הוא הוקסם מציוריו של תיאודור גריקו. גם אלכסנדר אורלובסקי השפיע עליו.[2]

לאחר שחזר לפולין, בשנת 1837, התיישב בקשישטופוריצ'ה. בשנים 18481853 היה נשיא המועצה המנהלית של הדוכסות הגדולה קרקוב. בשנת 1848 ייסד את בית הספר לבנים יתומים בקרקוב, שהיה פעיל עד 1950. בשנים 1853–1854 היה נשיא החברה הכלכלית והחקלאית בקרקוב.

הוא היה צייר מעולה של סוסים, סצנות קרב ודיוקנאות (דימויים של פולנים, איכרים, יהודים, בני משפחה וחברים). יצר גם סצינות ז'אנריות מחיי הכפר. הוא הקדיש חיבורים רבים לאפוס הנפוליאוני, לדמותו של הקיסר נפוליאון ולהיסטוריה של הצבא הפולני.[3]

הוא הותיר אחריו למעלה מאלף רישומים (רישומים, צבעי מים). ציוריו מאופיינים בהבעה טובה, צבעים מעולים, רישום מושלם ומרקם ציור מרשים. פבלו פיקאסו העריץ את ציוריו כשביקר במוזיאון הלאומי במהלך שהותו בוורשה.

הוא נקבר בבית העלמין רקוביצקי בקרקוב, בקבר המשפחתי.

לאורך המאה ה-19 הוא כמעט ולא היה ידוע. התצוגה הגדולה הראשונה של עבודותיו במהלך התערוכה הלאומית הפולנית בלבוב בשנת 1894 הייתה גילוי והפתעה של עבודתו.

בשנת 1917 קיבל המוזיאון הלאומי בקרקוב 82 יצירות של האמן מבתו יוזפה. המונוגרפיה הראשונה של האמנית (המכילה מכתבים יקרי ערך וטקסטים מקוריים) פורסמה בעילום שם בשנת 1911. מחברתה הייתה בת הצייר סלינה, שירשה את כישרון הציור של אביה, אך בחרה בייעוד דתי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיוטר מיכאלובסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Piotr Michałowski - Full Resource Library of Art and Artists from Pol…, archive.vn, ‏2013-04-16
  2. ^ Piotr Michałowski | Życie i twórczość | Artysta, Culture.pl (בפולנית)
  3. ^ Piotr Michalowski, www.local-life.com (באנגלית)