אלכסנדר אורלובסקי
 | |
| לידה |
9 במרץ 1777 ורשה, האיחוד הפולני-ליטאי  |
|---|---|
| פטירה |
13 במרץ 1832 (בגיל 55) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית |
| תחום יצירה |
ציור, איור, גרפיקה |
  | |
אלכסנדר אורלובסקי(בפולנית: Aleksander Orłowski; 9 במרץ 1777 – 13 במרץ 1832) היה מאייר, צייר, גרפיקאי פולני.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד למשפחת אצולה ענייה, שעברה מוורשה לשדלצה, שם החל אביו לנהל פונדק מקומי.[1] הוא כבש את תשומת ליבה של הפטרונית איזבלה צ'ארטורסקה בציורים שיצר על קירות הפונדק. היא מימנה את לימודיו. הוא למד עשר שנים אצל ז'אן פייר נורבלין, צייר צרפתי שקיבל אזרחות פולנית. בשנת 1793 הצטרף אלכסנדר לצבא. הוא השתתף במרד קושצ'יושקו ,[2] וחזר פצוע לוורשה להמשך לימודים. בסביבות 1799 הוא פגש את הנסיך יוזף פוניאטובסקי והחל לבקר בארמונו.
בשנת 1802 יצא לליטא, ולאחר מכן נסע לסנט פטרבורג. שם הוא הפך לצייר החצר של הנסיך קונסטנטין. הנסיך סיפק לו דירה בארמון השיש ומשכורת קבועה. אורלובסקי התחייב ליצור ציור אחד בחודש עבור החצר הצארית[3]
בסנט פטרבורג היה אורח תדיר בביתה של מריה שימנובסקה, ושמר על קשרים עם אדם מיצקיביץ'. בנוסף ללהעדפת נושאי הרומנטיקה בציור, הוא הוקסם גם מהאוריינטליזם. הוא צייר דמויות בתלבושות צ'רקסיות, גאורגיות ופרסיות, שאותם אסף וגם לבש. [4]
בשנת 1809, הוא קיבל את תפקיד באקדמיה לאמנויות יפות בסנט פטרבורג.[5]משנת 1816, הוא היה הצייר הראשון ברוסיה שהשתמש בליטוגרפיה.
לאחר שניקולאי הראשון עלה לכס המלכות ברוסיה, נאלץ אורלובסקי לוותר על כל תפקידיו ועל דירתו בארמון השיש. הוא עבר עם אשתו וילדיו לפאתי סנט פטרבורג. מצבו הבריאותי של האמן הלך והידרדר, והצאר לא הסכים לתת לו לצאת לטיפול מחוץ לרוסיה.[6]
הוא נפטר ונקבר בחלק הלותרני של בית הקברות בסנט פטרבורג.
יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא צייר ציורי שמן, אבל העדיף צבעי מים וגואש. כמו כן רשם בעט, גיר, עיפרון. תחת פיקוחו של נורבלין, הוא יצר דיוקנאות וסצינות של חיי העם הפולני ומעמדות חברתיים שונים. הוא גם היה צייר מיניאטורות וגרפיקאי.[7]
ב-1815, לבקשת הנסיך קונסטנטין, הוא עיצב מדים לצבא ממלכת פולין. ב-1819 הוא פיקח על עבודת האקדמיה לאמנויות בעיצוב מדים לצבא הצאר. במהלך שהותו בסנט פטרסבורג יצר מאות יצירות של סצנות מלחמה, וכן נופים, מנהגים עממיים, ארכיטקטורה.
הוא חרג מהנורמות של הציור האקדמי. הוא היה תומך של חופש יצירתי, שבזכותו זכו ציוריו לזהות של אוניברסליות אמנותית. הוא הכניס אלמנטים של רומנטיקה לאמנות הרוסית. הוא הקדים כרונולוגית הכנסת מוטיבים ימיים בציוריו. הוא היה מוקסם מהמזרחיות. משודדי הרים, מהקוזקים, ומהעמים הפרסים, הצ'רקסים, קירגיזים, ועמי ערבות אחרים. הם הופיעו לעיתים קרובות בציוריו. הוא קיבל השראה מהיופי ומהתלבושות האקזוטיות שלהם. הוא השתמש בטכניקת תאורת לילה המזכירה את רמברנדט.[8]
לאחר 1816 עסק אורלובסקי גם בגרפיקה, הוא שיחזר יצירות רבות בליטוגרפיות משלו, עליהן השיג הגנת זכויות יוצרים ב-1827. הוא פרסם תחריטים כאלבומים.
הוא שיחזר סצנות מחיי הכפר הרוסי, ומחיי העם הרוסי. הוא התייחס גם למוטיבים עירוניים ולסצנות רחוב של סנט פטרסבורג, בעלי מלאכה ופועלים. לצידם הוא הנציח אריסטוקרטים, אנשי צבא, ציירים, אדריכלים ואחרים. [9]
ציוריו של אורלובסקי נמצאים בעיקר באנגליה, רוסיה ופולין. בעיקר במוזיאון הארמיטאז' בסנט פטרסבורג ובגלריה טרטיקוב במוסקבה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ignacy Witz, Polscy malarze, polskie obrazy, Warszawa 1970, s. 38
- ^ Bogusław Mucha, Artyści polscy w nowożytnej Rosji, Łódź 1994, s. 80
- ^ Artur Kijas, Polacy w Rosji od XVII wieku do 1917 roku. Słownik biograficzny., Poznań 2000, s. 248
- ^ Bogusław Mucha, Artyści polscy w nowożytnej Rosji., Łódź 1994, s. 84
- ^ Bogusław Mucha, Artyści polscy w nowożytnej Rosji., Łódź 1994, s. 87
- ^ Bogusław Mucha, Artyści polscy w nowożytnej Rosji., Łódź 1994, s. 89
- ^ Bogusław Mucha, Artyści polscy w nowożytnej Rosji., Łódź 1994, s. 81
- ^ Bogusław Mucha, Artyści polscy w nowożytnej Rosji., Łódź 1994, s. 83–84
- ^ Bogusław Mucha, Artyści polscy w nowożytnej Rosji, Łódź 1994, s. 85–86