פילמור אודיטוריום

פילמור אודיטוריום
The Fillmore Auditorium
מידע כללי
סוג אולם מוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת סן פרנסיסקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום קליפורניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 37°47′03″N 122°25′59″W / 37.784098°N 122.433132°W / 37.784098; -122.433132
(למפת סן פרנסיסקו רגילה)
 
פילמור אודיטוריום
פילמור אודיטוריום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פילמור אודיטוריוםאנגלית: The Fillmore Auditorium או The Fillmore) היה אולם הופעות בסן פרנסיסקו. בין השנים 1954 ל-1966 הופעל על ידי צ'ארלס סאליבן ובין השנים 1966–1968 על ידי בילי גרהאם. על שמו של הפילמור הקים גרהם את אולם הפילמור איסט בניו יורק ואולם הופעות מרכזי יותר בסן פרנסיסקו, פילמור וסט. בניין האודיטוריום ממוקם בפינת שדרות גירי ורחוב פילמור (1805 Geary Boulevard) ברובע פילמור בסן פרנסיסקו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הוקם ב-1912 כאקדמיה למחול, Majestic Hall and Academy of Dancing. ב-1936 השתכן בו מועדון הריקודים "אמבסדור" (Ambassador Dance Hall) ובין 1939 ל-1952 פעלה במקום זירת החלקה על גלגיליות. ב-1954 רכש צ'ארלס סאליבן, אפרו-אמריקאי מקורב למאפיה, את המקום ושינה את שמו לפילמור אודיטוריום והפעיל בו ערבי ריקודים. במקום הופיעו כלהקות לריקודים הביג בנדס של ליונל המפטון, דיוק אלינגטון, ג'יימס בראון, הטמפטיישנס ועוד לקהל אפרו-אמריקאי.[1] גרהאם שכר מדי פעם את המקום מסאליבן עבור העלאת מופעי רוק.

בדצמבר 1965 רכש בילי גרהאם את המקום והחל להעלות בו הופעות רוק ובפרט היה מרכז למוזיקה פסיכדלית. בין היתר הופיעו במקום הגרייטפול דד (51 הופעות), ג'פרסון איירפליין, Quicksilver Messenger Service, הדלתות, The Jimi Hendrix Experience, הבירדס, ג'ניס ג'ופלין ו- Big Brother and the Holding Company, סנטנה, פרנק זאפה, The Who, פינק פלויד וקרים. נוסף על רוק, העלה גרהם במקום הופעות ג'אז, מוזיקת נשמה ובלוז משל בי. בי. קינג, מיילס דייוויס, צ'ארלס לויד, אריתה פרנקלין, אוטיס רדינג והקראות שירה (למשל של אלן גינסברג).

לקראת הופעה של הוולווט אנדרגראונד וניקו ב-27 במאי 1966, עיצב דני ויליאמס (Danny Williams), מעצב התאורה של הלהקה, סט למופע אורות על הבמה. בכך יצר למעשה את התקן לעיצב תאורה במופעי רוק. הפילמור הזמין אותו לעצב את מערכת התאורה הקבועה שלו, ולהוסיף חידושים ששינו את התחום.[2][3]

ב-1968, בשל התדרדרות השכונה, העביר גרהאם את פעילותו בסן פרנסיסקו לפילמור וסט. במקום נפתח לתקופה קצרה מועדון בשם The New Old Fillmore, שנסגר ב-1970. בשנות השמונים פעל במקום מועדון פאנק בשם The Elite Club.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום תועד ביצירתו של האנטר ס. תומפסון, "פחד ותיעוב בלאס וגאס".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פילמור אודיטוריום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]