פליקס ברגמן
 | |
| לידה |
1908 פרנקפורט על האודר |
|---|---|
| פטירה |
2002 (בגיל 94 בערך) ירושלים |
| ענף מדעי | פרמקולוגיה, כימיה, רפואה |
| תאריך עלייה | 1933 |
| מקום לימודים | אוניברסיטת ברלין |
| מוסדות | מכון ויצמן, אוניברסיטת קולומביה, האוניברסיטה העברית |
| בת זוג | סוניה ברגמן |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
פרופסור פליקס ברגמן (בגרמנית: Felix Bergmann; 1908, פרנקפורט על האודר, גרמניה - 2002, ירושלים) היה מייסד המחלקה לפרמקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.[1] עמד בראש הסתדרות הכימאים (כיום החברה הישראלית לכימיה) והיה חבר האקדמיה הישראלית למדעים.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרב יוליוס יהודה ברגמן ולהדוויג ברגמן, בתו של הרב אדולף רוזנצוויג. היו לו שבעה אחים ואחיות, בהם ארנסט דוד ברגמן, המנהל המדעי הראשון של מכון זיו (כיום מכון ויצמן). ברגמן גדל בברלין ולמד כימיה ורפואה באוניברסיטת ברלין. בנעוריו היה פעיל בתנועת הנוער הציונית כחול-לבן, ובאוניברסיטה היה פעיל בארגון הסטודנטים הציוניים KIV. כשעלה היטלר לשלטון הצטוו היהודים להשלים את לימודיהם עד אוגוסט 1933 בטרם יסולקו מהאוניברסיטה. ברגמן הספיק להגיש את עבודת הדוקטורט שלו בכימיה, בנוסף לדוקטורט ברפואה שכבר היה לו, אך עזב את גרמניה בדרכו לישראל ללא התעודות. הוא הצטרף למכון דניאל זיו ברחובות (לימים מכון ויצמן) מיד לאחר הקמתו בשנת 1934, ועסק שם בין השאר בחקר התכונות המסרטנות של מולקולות אורגניות פוליציקליות.[2]
בהשתלמות באוניברסיטת קולומביה השתלב במחקר על אצטיל-כולינאסטראז, וכך שב לעסוק בתחום הרפואה. אחרי ששב לישראל תרם לפענוח פעילותו הביוכימית והנוירולוגיה של אותו אנזים. בשנת 1950 הקים את המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה. הוא הנהיג אותה עד שפרש לגמלאות בשנת 1979. גם אחר כך הוסיף לחנך דורות רבים של תלמידי רפואה, הדריך תלמידי מחקר רבים, יעץ למפעלי פרמצבטיקה בישראל וסייע ליזמי היי-טק ישראליים בתחום הרפואה.[2]
בשנים 1959–1960 עמד בראש הסתדרות הכימאים.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פליקס היה נשוי לסוניה ברגמן, ונולדו להם שני ילדים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורי דרומי, ענק במעבדה, באתר הארץ, 26 בפברואר 2002
- ^ 1 2 3 פרופ' פליקס ברגמן, באתר האקדמיה למדעים