לדלג לתוכן

פמקה בול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פמקה בול
Femke Bol
לידה 23 בפברואר 2000 (בת 25)
אמרספורט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הולנדהולנד הולנד
גובה 1.84 מטר
השכלה מרכז המחקר והאוניברסיטה של ואחנינגן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות מ-2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ben Broeders (מ-אוגוסט 2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה אביר במסדר אורנז'-נסאו (7 באוגוסט 2024) עריכת הנתון בוויקינתונים
ספורט
ענף ספורט אתלטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תת-ענף ריצת 400 מטר משוכות
ריצת 400 מטר
הישגים
שיאים אישיים אצטדיון:
400 מטר: 49.44 שניות (2022), שיא הולנד
400 מטר משוכות: 50.95 שניות (2024) התוצאה השנייה הטובה בכל הזמנים ושיא אירופה
אולם:
400 מטר: 49.17 שניות (2024), שיא עולם
מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור הולנדהולנד הולנד
המשחקים האולימפיים
זהב פריז 2024 שליחים משולב 400×4 מטר
כסף פריז 2024 שליחות 400×4 מטר
ארד טוקיו 2020 400 מטר משוכות
ארד פריז 2024 400 מטר משוכות
אליפות העולם באתלטיקה
זהב בודפשט 2023 400 מטר משוכות
זהב בודפשט 2023 שליחות 4x400 מטר
זהב טוקיו 2025 400 מטר משוכות
כסף יוג'ין 2022 400 מטר משוכות
כסף יוג'ין 2022 שליחים משולב 4x400 מטר
כסף טוקיו 2025 שליחים משולב 4x400 מטר
ארד טוקיו 2025 שליחות 4x400 מטר
אליפות העולם באתלטיקה באולם
זהב גלאזגו 2024 400 מטר שיא עולם
זהב גלאזגו 2024 שליחות 4x400 מטר
כסף בלגרד 2022 400 מטר
כסף בלגרד 2022 שליחות 4x400 מטר
אליפות אירופה באתלטיקה
זהב מינכן 2022 400 מטר
זהב מינכן 2022 400 מטר משוכות
זהב מינכן 2022 שליחות 4x400 מטר
זהב רומא 2024 400 מטר משוכות
זהב רומא 2024 שליחות 4x400 מטר
ארד רומא 2024 שליחים משולב 4x400 מטר
אליפות אירופה באתלטיקה באולם
זהב טורון 2021 400 מטר
זהב טורון 2021 שליחות 4x400 מטר
זהב איסטנבול 2023 400 מטר
זהב איסטנבול 2023 שליחות 4x400 מטר
זהב אפלדורן 2025 שליחות 4x400 מטר
זהב אפלדורן 2025 שליחים משולב 4x400 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פמקה בולהולנדית: Femke Bol; נולדה ב־23 בפברואר 2000) היא אתלטית הולנדית. זוכת 2 מדליות ארד אולימפיות (טוקיו 2020 ופריז 2024), פעמיים ברציפות אלופת העולם (בודפשט 2023 וטוקיו 2025), סגנית אלופת העולם (יוג'ין 2022), פעמיים ברציפות אלופת אירופה (מינכן 2022 ורומא 2024), שיאנית אירופה ובעלת התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים בריצת 400 מטר משוכות. אלופת העולם באולם (גלאזגו 2024), אלופת אירופה (מינכן 2022) ושיאנית העולם באולם בריצת 400 מטר. אלופה אולימפית (פריז 2024) בריצת שליחים משולבת 4x400 מטר.

בשנים 2022, 2023 ו-2025 זכתה בול בתואר אתלטית השנה באירופה.

בול נולדה וגדלה באמרספורט שבהולנד. היא הפגינה את כישרון הריצה שלה כבר מגיל צעיר, וזכתה בתחרויות בהולנד בקטגוריות הגיל שלה. היא זכתה בתשעה תארים לאומיים לנוער בשנים 2015–2019: שמונה מהם בריצת 400 מטר ואחת בריצת 400 מטר משוכות, תוך שהיא קובעת שיאים הולנדיים לנוער בשתי הריצות. בתחרויות הבינלאומיות, התקדמה בהדרגה.

בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער 2015 היא לא עברה את שלב המוקדמות בריצה 400 מטר מכשולים, ואילו שנתיים לאחר מכן, באליפות אירופה באתלטיקה עד גיל 20 2017, היא הגיעה לשלב חצי הגמר.

בשנת 2019, באליפות הולנד באתלטיקה עד גיל 20, זכתה בול לראשונה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות ובריצת 400 מטר באולם. בחודש יוני זכתה בול בתחרות ריצת 400 מטר משוכות שנערכה בז'נבה שבשווייץ והעפילה לאליפות העולם. באליפות העולם, שנערכה בדוחה, קטר בתחילת אוקטובר 2019 היא סיימה במקום 22 בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 56.37 שניות. בשלב המוקדמות היא קבעה שיא לאומי חדש של 55.32 שניות ועלתה מהמקום ה-11 לשלב חצי הגמר.

מדליית ארד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת טוקיו (2020) היא זכתה במדליית ארד בריצת 400 מטר משוכות בשיא אירופה חדש של 52.03 שניות, אחרי סידני מק'לוכלין שקבעה שיא עולם חדש של 51.46 שניות ואלופה האולימפית היוצאת דלילה מוחמד שאף היא שיפרה את שיא העולם 51.58 שניות, שתיהן מארצות הברית. נוסף לכך, היא סיימה במקום שישי בריצת שליחות 4x400 מטר בשיא לאומי חדש של 3:23.74 דקות.

סגנית אלופת העולם באולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בבלגרד, סרביה במרץ 2022 היא זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.57 שניות, אחרי שוני מילר-אואיבו מבהאמה (50.31 שניות) ולפני סטפני אן מקפירסון מג'מייקה (50.79 שניות) ובריצת שליחות 4x400 מטר בתוצאה של 3:28.57 דקות, אחרי ג'מייקה (3:28.40 דקות) ולפני פולין (3:28.59 דקות).

סגנית אלופת העולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה ביוג'ין, אורגון, ארצות הברית ביולי אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 52.27 שניות, אחרי סידני מק'לוכלין שקבעה שיא עולם חדש של 50.68 שניות ולפני האלופה היוצאת דלילה מוחמד (53.13 שניות) וריצת שליחים משולבת 4x400 מטר ביחד עם לימרפין בונפסיה, לייקה קלאפר וטוני ואן דיפן בתוצאה של 3:09.90 דקות, אחרי הרפובליקה הדומיניקנית (3:09.82 דקות) ולפני ארצות הברית (3:10.16 דקות).

מצטיינת אליפות אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה במינכן, גרמניה באוגוסט אותה שנה היא זכתה ב-3 מדליות זהב והייתה לאתלטית המצטיינת של האליפות. מדליות זהב, בריצת 400 מטר בשיא לאומי חדש של 49.44 שניות, לפני נטליה קצ'מרק (49.94 שניות) ואנה קילבסינסקה (50.29 שניות), שתיהן מפולין, בריצת 400 מטר משוכות בשיא אליפות חדש של 52.67 שניות, לפני ויקטוריה טקאצ'וק (54.30 שניות) ואנה ריז'יקובה (54.86 שניות), שתיהן מאוקראינה ובריצת שליחות 4x400 מטר בשיא לאומי חדש של 3:20.87 שניות, לפני פולין (3:21.68 דקות) ובריטניה (3:21.74 דקות).

שיאנית עולם באולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה במץ, צרפת באולם ב-11 בפברואר 2023 קבעה בול בריצת 400 מטר שיא הולנד חדש של 49.96 שניות, התוצאה הרביעית בכל הזמנים. שבוע לאחר מכן, בתחרות שנערכה באולם באפלדורן, הולנד קבעה שיא עולם חדש של 49.26 שניות, שיפור לשיא העולם הוותיק בן ה-41 השנים של ירמילה קרטוכווילובה מצ'כוסלובקיה (49.59 שניות).

אלופת עולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בבודפשט, הונגריה באוגוסט 2023 זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 51.70 שניות, לפני שמיר ליטל מארצות הברית (52.80 שניות) וראשל קלייטון מג'מייקה (52.81 שניות) ובריצת 4x400 מטר ביחד עם אוולין סלברך, לייקה קלאפר וקתלין פטרס בתוצאה של 3:20.72 דקות, לפני ג'מייקה (3:20.88 דקות) והממלכה המאוחדת (3:21.04 דקות). כרצה רביעית היא קיבלה את המקל שלישית מבין הנבחרות, עשרה מטרים לפני קו הסיום הצליחה לסגור את הפער, לעקוף את שתי הרצות שלפניה ולזכות במדליית הזהב. נוסף לכך, ביום הראשון של האליפות, בריצת שליחים משולבת 4x400 מטר הייתה בול הרצה הרביעית והובילה לקראת ניצחון ושיא עולם עד 5 מטרים לסיום הריצה, אז מעדה והפילה את המקל, קמה וסיימה שלישית אך ללא המקל ולכן הרביעייה ההולנדית נפסלה.

שיאנית ואלופת העולם באולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בגלאזגו, הממלכה המאוחדת ב-2 במרץ 2024 זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר בשיא עולם חדש של 49.17 שניות, לפני בת ארצה לייקה קלאפר (50.16 שניות) ואלכסיס הולמס מארצות הברית (50.24 שניות) ובריצת שליחות 4x100 מטר ביחד עם לייקה קלאפר, קתלין פטרס וליסאנה דה ויטה בתוצאה של 3:25.07 דקות, לפני ארצות הברית (3:25.34 דקות) והממלכה המאוחדת (3:26.36 דקות).

באולימפיאדת פריז היא זכתה ב-3 מדליות, אחת מכל סוג. מדליית זהב בריצת שליחים משולבת 4x400 מטר ביחד עם יוג'ין אומלה, לייקה קלאפר ואיזאיה קליין איקינק בתוצאה של 3:07.43 דקות, לפני ארצות הברית (3:07.74 דקות) והממלכה המאוחדת (3:08.01 דקות), מדליית כסף בריצת שליחות 4x400 מטר ביחד עם לייקה קלאפר, קתלין פיטרס וליסאנה דה ויטה בתוצאה של 3:19.50 דקות, אחרי ארצות הברית שקבעה את התוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה של 3:15.27 דקות והממלכה המאוחדת (3:19.72 דקות) ומדליית ארד בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 52.15 שניות, אחרי סידני מק'לוכלין-לברון שקבעה שיא עולם חדש של 50.37 שניות ואנה קוקרל מארצות הברית (51.87 שניות).

באליפות העולם שנערכה בטוקיו, יפן בספטמבר היא זכתה בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב בפעם השנייה ברציפות בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 51.54 שניות, לפני ג'סמין ג'ונס מארצות הברית (52.08 שניות) ואמה זאפלטלובה מסלובקיה (53.00 שניות). מדליית כסף בריצת שליחים משולבת 4x400 ביחד עם יוג'ין אומאלה, לייקה קלאפר ויונאס פיפרס בתוצאה של 3:09.96 דקות, אחרי ארצות הברית שקבעה שיא אליפות חדש של 3:08.80 דקות ולפני בלגיה (3:10.61 דקות).

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פמקה בול בוויקישיתוף