פמקה בול

פמקה בול
Femke Bol
לידה	23 בפברואר 2000 (בת 24); אמרספורט, הולנד
מידע כללי
מדינה	הולנד
גובה	1.84 מטר
ספורט
ענף ספורט	אתלטיקה
תת-ענף	ריצת 400 מטר משוכות ; ריצת 400 מטר
תקופת הפעילות	מ-2015
הישגים
שיאים אישיים	אצטדיון: ; 400 מטר: 49.44 שניות (2022), שיא הולנד ; 400 מטר משוכות: 51.45 שניות (2023) שיא אירופה ; אולם: ; 400 מטר: 49.17 שניות (2024), שיא עולם
	מאזן מדליות
אתלטיקה
מתחרה עבור הולנד
המשחקים האולימפיים
אליפות העולם באתלטיקה
אליפות העולם באתלטיקה באולם
אליפות אירופה באתלטיקה
אליפות אירופה באתלטיקה באולם

פמקה בול (בהולנדית: Femke Bol; נולדה ב־23 בפברואר 2000) היא אתלטית הולנדית. זוכת מדליית ארד אולימפית (טוקיו 2020), אלופת העולם (בודפשט 2023), סגנית אלופת העולם (יוג'ין 2022), אלופת אירופה (מינכן 2022) ושיאנית אירופה בריצת 400 מטר משוכות. אלופת העולם באולם (גלזגו 2024), אלופת אירופה (מינכן 2022) ושיאנית העולם באולם בריצת 400 מטר.

בשנים 2022 ו-2023 זכתה בול בתואר אתלטית השנה באירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בול נולדה וגדלה באמרספורט שבהולנד. היא הפגינה את כישרון הריצה שלה כבר מגיל צעיר, וזכתה בתחרויות בהולנד בקטגוריות הגיל שלה. היא זכתה בתשעה תארים לאומיים לנוער בשנים 2015–2019: שמונה מהם בריצת 400 מטר ואחת בריצת 400 מטר משוכות, תוך שהיא קובעת שיאים הולנדיים לנוער בשתי הריצות. בתחרויות הבינלאומיות, התקדמה בהדרגה.

בפסטיבל האולימפי האירופי לנוער 2015 היא לא עברה את שלב המוקדמות בריצה 400 מטר מכשולים, ואילו שנתיים לאחר מכן, באליפות אירופה באתלטיקה עד גיל 20 2017, היא הגיע לשלב חצי הגמר.

2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2019, באליפות הולנד באתלטיקה עד גיל 20, זכתה בול לראשונה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות ובריצת 400 מטר באולם. בחודש יוני זכתה בול בתחרות ריצת 400 מטר משוכות שנערכה בז'נבה שבשווייץ והעפילה לאליפות העולם. באליפות העולם, שנערכה בדוחה, קטר בתחילת אוקטובר 2019 היא סיימה במקום 22 בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 56.37 שניות. בשלב המוקדמות היא קבעה שיא לאומי חדש של 55.32 שניות ועלתה מהמקום ה-11 לשלב חצי הגמר.

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדליית ארד[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת טוקיו (2020) היא זכתה במדליית ארד בריצת 400 מטר משוכות בשיא אירופה חדש של 52.03 שניות, אחרי סידני מק'לוכלין שקבעה שיא עולם חדש של 51.46 שניות ואלופה האולימפית היוצאת דלילה מוחמד שאף היא שיפרה את שיא העולם 51.58 שניות, שתיהן מארצות הברית. נוסף לכך, היא סיימה במקום שישי בריצת שליחות 4x400 מטר בשיא לאומי חדש של 3:23.74 דקות.

2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנית אלופת העולם באולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בבלגרד, סרביה במרץ 2022 היא זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 400 מטר בתוצאה של 50.57 שניות, אחרי שוני מילר-אואיבו מבהאמה (50.31 שניות) ולפני סטפני אן מקפירסון מג'מייקה (50.79 שניות) ובריצת שליחות 4x400 מטר בתוצאה של 3:28.57 דקות, אחרי ג'מייקה (3:28.40 דקות) ולפני פולין (3:28.59 דקות).

סגנית אלופת העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה ביוג'ין, אורגון, ארצות הברית ביולי אותה שנה היא זכתה בשתי מדליות כסף, בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 52.27 שניות, אחרי סידני מק'לוכלין שקבעה שיא עולם חדש של 50.68 שניות ולפני האלופה היוצאת דלילה מוחמד (53.13 שניות) וריצת שליחים משולבת 4x400 מטר ביחד עם לימרפין בונפסיה, לייקה קלאפר וטוני ואן דיפן בתוצאה של 3:09.90 דקות, אחרי הרפובליקה הדומיניקנית (3:09.82 דקות) ולפני ארצות הברית (3:10.16 דקות).

מצטיינת אליפות אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות אירופה שנערכה במינכן, גרמניה באוגוסט אותה שנה היא זכהת ב-3 מדליות זהב והייתה לאתלטית המצטיינת של האליפות. מדליות זהב, בריצת 400 מטר בשיא לאומי חדש של 49.44 שניות, לפני נטליה קצ'מרק (49.94 שניות) ואנה קילבסינסקה (50.29 שניות), שתיהן מפולין, בריצת 400 מטר משוכות בשיא אליפות חדש של 52.67 שניות, לפני ויקטוריה טקאצ'וק (54.30 שניות) ואנה ריז'יקובה (54.86 שניות), שתיהן מאוקראינה ובריצת שליחות 4x400 מטר בשיא לאומי חדש של 3:20.87 שניות, לפני פולין (3:21.68 דקות) ובריטניה (3:21.74 דקות).

2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאנית עולם באולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות שנערכה במץ, צרפת באולם ב-11 בפברואר 2023 קבעה בול בריצת 400 מטר שיא הולנד חדש של 49.96 שניות, התוצאה הרביעית בכל הזמנים. שבוע לאחר מכן, בתחרות שנערכה באולם באפלדורן, הולנד קבעה שיא עולם חדש של 49.26 שניות, שיפור לשיא העולם הוותיק בן ה-41 השנים של ירמילה קרטוכווילובה מצ'כוסלובקיה (49.59 שניות).

אלופת עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בבודפשט, הונגריה באוגוסט 2023 זכתה בשתי מדליות זהב, בריצת 400 מטר משוכות בתוצאה של 51.70 שניות, לפני שמיר ליטל מארצות הברית (52.80 שניות) וראשל קלייטון מג'מייקה (52.81 שניות) ובריצת 4x400 מטר ביחד עם אוולין סלברך, לייקה קלאפר וקתליין פטרס בתוצאה של 3:20.72 דקות, לפני ג'מייקה (3:20.88 דקות) והממלכה המאוחדת (3:21.04 דקות). כרצה רביעית היא קיבלה את המקל שלישית מבין הנבחרות, עשרה מטרים לפני קו הסיום הצליחה לסגור את הפער, לעקוף את שתי הרצות שלפניה ולזכות במדלית הזהב. נוסף לכך, ביום הראשון של האליפות, בריצת שליחים משולבת 4x400 מטר הייתה בול הרצה הרביעית והובילה לקראת ניצחון ושיא עולם עד 5 מטרים לסיום הריצה, אז מעדה והפילה את המקל, קמה וסיימה שלישית אך ללא המקל ולכן הרביעייה ההולנדית נפסלה.

2024[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאנית ואלופת העולם באולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם באולם שנערכה בגלזגו, הממלכה המאוחדת ב-2 במרץ 2024 זכתה במדליית זהב בשיא עולם חדש של 49.17 שניות, לפני בת ארצה לייקה קלאפר (50.16 שניות) ואלכסיס הולמס מארצות הברית (50.24 שניות).