פני מכשף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פני מכשף
Ansiktet
בימוי אינגמר ברגמן
הפקה אלן אקלונד
תסריט אינגמר ברגמן
עריכה Oscar Rosander עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים מקס פון סידוב, אינגריד טולין, ביבי אנדרסון
מוזיקה אריק נורדגרן
צילום גונר פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה שוודיה
הקרנת בכורה 26 בדצמבר 1958
משך הקרנה 107 דקות
שפת הסרט שוודית
סוגה סרט פנטזיה, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס חבר השופטים של פסטיבל ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פני מכשףשוודית Ansiktet שפירושו: "הפנים", בארצות הברית: The Magician, בבריטניה: The Face (הפנים)) - סרט של הבמאי השוודי אינגמר ברגמן משנת 1958. הסרט מגולל את סיפורו של תיאטרון נודד העוסק בהצגת מעשי קסם ותופעות על טבעיות. הסרט בוחן סוגיות של רציונליות וכוחות נסתרים.

הסרט היה אחד מעשרת המועמדים לקבלת פרס אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 1958.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מתחיל בנסיעה בכרכרה של "התיאטרון לריפוי מגנטי" של ד"ר ווגלר, עוזרו שאינו אלא אשתו המחופשת לגבר, סבתו ודמויות נוספות. בדרך הם פוגשים את השחקן יוהאן שמת בכרכרה כעבור זמן קצר.

הכרכרה נעצרת בגבולות העיר וחבריה נלקחים לקונסול אגרמן. בבניין נמצאים מלבד הקונסול גם מפקד המשטרה והיועץ הרפואי וורגרוס. היועץ מאמין שווגלר הוא שרלטן ומאחז עיניים. אשת הקונסול דווקא מאמינה בכוחותיו של ווגלר. יחסי קירבה שונים נוצרים בין חברי התיאטרון ליושבי הבית.

למחרת מלצים את ווגלר לערוך בפניהם הופעה פרטית. במופע מת לכאורה ווגלר מהתקף לב. היועץ הרפואי ומפקד המשטרה עורכים בו ניתוח לאחר המוות בהתאם לחוק. זוהי ההזדמנות של ווגלר שכלל לא מת לנקום במדען.

מפקד המשטרה סטארבק רוצה לגרש את ווגלר מהעיר אבל ברגע זה מגיע מסר דחוף ממלך שוודיה, שמבקש להציג את המופע של "התיאטרון לריפוי מגנטי" בארמונו.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקס פון סידוב – ד"ר ווגלר
  • אינגריד טולין – מנדה ווגלר (אמן)
  • גונאר ביורסטראנד – היועץ הרפואי
  • נינה וויסטראנד – הסבתא
  • ביבי אנדרסון – שרה

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסרט נכתבו ביקורות שונות. יש הרואים בו סרט "גרוטסקי" עם מסרים עמומים. יש הרואים בו מהסרטים החשובים של הבמאי וסרט שפותח עדן חדש ביצירות הבמאי. וודי אלן רואה בסרט זה (לצד החותם השביעי ותותי בר) את אחד מהסרטים החשובים של ברגמן, סרט בעל מסרים דתיים. הוא ממליץ למי שרוצה להכיר את יצירות ברגמן לראות סרט זה לצד ארבעה סרטים נוספים של הבמאי.[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה במגזין טיים, 1 באוגוסט 2007

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]