פפיאס

פפיאס

לידה	60? אסיה הקטנה, טורקיה
פטירה	המאה ה־2 הייראפוליס, טורקיה
מדינה	אסיה
השקפה דתית	נצרות קתולית

פפיאס מהייראפוליס (ביוונית: Παπίας, בלטינית: Papias; חי בערך בשנים 60–130) בהייראפוליס שבפריגיה (טורקיה של ימינו). היה אחד מתלמידיו של יוחנן, כיהן כבישוף של הייראפוליס (פמוקלה), והוכרז כקדוש נוצרי. הוא נחשב אחד מהאבות האפוסטוליים יחד עם קלמנס הראשון, איגנטיוס מאנטיוכיה , קודראטוס מאתונה ופוליקרפוס.

חיבורו "הסברים על דברי האדון" בחמישה כרכים הסתמך הן על הכתובים שהיו ידועים בזמנו (הבשורות) והן על מסורות ותורה שבעל-פה שהועברו בקהילות היהודים-הנוצרים.

הספרים שכתב אבדו ונותרו רק קטעים שצוטטו במקומות אחרים, למשל אצל אירנאיוס ואוסביוס מקיסריה. לפי פפיאס, הבשורה על-פי מתי נכתבה במקור בעברית ויש דיון בלתי פתור האם הכוונה לעברית ממש או לארמית. בנוסף, מצוטטת מדברי פפיאס התייחסות לחיבור בשם "לוגיה", שהחוקרים חלוקים עליו אם הכוונה לבשורה על פי מתי, או לחיבור אבוד ששימש כמקור למתי וללוקס ומכונה על ידי מצדדי השערת שני המקורות "מקור Q".

בכתבי הכנסייה הקופטית האורתודוקסית במצרים נשתמר ציטוט מאת פפיאס, שהעלה על הכתב מסורת שבעל-פה, לפיה יהודה איש קריות תלה עצמו על עץ וביום המחרת הצמיח העץ אזניים.

פפיאס נחשב גשר בין השלב של העברת מסורות בעל פה, לשלב של העברת המסורת בכתב, באמצעות האוונגליונים.

אמונות אסכטולוגיות

פפיאס החזיק בהשקפה פוסטמילניאלית מובהקת, המאמינה כי לאחר תחיית המתים תכונן מלכות ארצית של ישוע המשיח שתימשך אלף שנים. השקפה זו הייתה נפוצה בקרב חלק מאבות הכנסייה המוקדמים במאה ה-2. אוסביוס מקיסריה, ההיסטוריון של הכנסייה במאה ה-4, ביקר אותו בחריפות על השקפותיו אלו וטען כי פפיאס פירש בצורה מילולית מדי את הכתוב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פפיאס בוויקישיתוף

• מ.א. סמית, היסטוריה משיחית ממות ישוע עד קונסטאנטינוס, הפיסקה "פפיאס", באתר "ישועה"
• פפיאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)