פפיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פפיאס מהייראפוליסיוונית: Παπίας, בלטינית: Papias; חי בערך בשנים 70-140) בהיירופוליס שבפריגיה (טורקיה של היום). היה אחד מתלמידיו של יוחנן, כיהן כבישוף של הייראפוליס (פמוקלה), והוכרז כקדוש נוצרי.

חיבורו "הסברים על דברי האדון" בחמישה כרכים הסתמך הן על הכתובים שהיו ידועים בזמנו (הבשורות) והן על מסורות ותורה שבעל-פה שהועברו בקהילות היהודים-הנוצרים.

הספרים שכתב אבדו ונותרו רק קטעים שצוטטו במקומות אחרים, למשל אצל אירנאוס ואוסביוס מקיסריה. לפי פפיאס, הבשורה על פי מתי נכתבה במקור בעברית[1] ויש דיון בלתי פתור האם הכוונה לעברית ממש או לארמית. בנוסף, מצוטטת מדברי פפיאס התייחסות לחיבור בשם "לוגיה", שהחוקרים חלוקים עליו אם הכוונה לבשורה על פי מתי, או לחיבור אבוד ששימש כמקור למתי וללוקס ומכונה על ידי מצדדי תאוריית שני המקורות "מקור Q"[2].

בכתבי הכנסייה הקופטית האורתודוקסית במצרים נשתמר ציטוט מאת פפיאס, שהעלה על הכתב מסורת שבעל-פה, לפיה יהודה איש קריות תלה עצמו על עץ וביום המחרת הצמיח העץ אזניים.

פפיאס נחשב גשר בין השלב של העברת מסורות בעל פה, לשלב של העברת המסורת בכתב, באמצעות האוונגליונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מצוטט על ידי אוסביוס בהיסטוריה של הכנסייה, 3:39:16 ואפיפאניוס, נגד הכפירות, 29:9
  2. ^ לוגיה באנציקלופדיה הקתולית