פצצת זרחן

ניסוי של פצצת זרחן אשר בוצע על ידי צבא ארצות הברית, 1921

ארגז צה"לי של פצצת מרגמה מסוג "עשן מתפוצץ"

פצצת זרחן היא פצצה המבוססת על זרחן לבן. הזרחן שבפצצה מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן וממשיך לבעור עד התכלותו כל עוד החומר בא במגע עם החמצן. במגע עם עור, גורם החומר לכוויות קשות.

שימושים

לפצצות הזרחן מספר שימושים:

• הבערה
• סימון מטרות ויעדים
• יצירת מיסוך עשן מיידי
• פגיעה באויב

סימני פגיעה

סימנים לפגיעת זרחן:

• ריח של בשר שרוף
• כאבים עזים
• פגיעה מרסיס גדול - כתם ירוק, פגיעה מרסיס קטן - נקודות שחורות
• בלילה הפגיעה תזרח
• עשן לבן
• כוויות צהובות באזורים הנגועים וריח שום אופייני

טיפול

עזרה ראשונה המוגשת לנפגע זרחן נועדה למנוע מגע של החומר עם חמצן, וכוללת שטיפת האזור עם כמויות רבות של מים תוך חבישתו עם תחבושת ספוגה במים תוך הפשטה מלאה של הנפגע לזיהוי פגיעות נוספות.

בחוק הבינלאומי

ישנם הסוברים שפצצת זרחן, גם זו המשמש ליצירת עשן, היא "נשק תבערה" עליו חלים המגבלות של הפרוטוקול השלישי של האמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים. אחרים טוענים, שמטרתן הראשית של פצצות זרחן היא סימון ויצירת מיסוך ולא תבערה, ועל כן הפרוטוקול, המציין שאינו חל על פצצות בהן נזקי התבערה משניים, כגון רימוני עשן, אינו חל על פצצות זרחן.

במשך שנים, צה"ל השתמש בפצצות זרחן לצורך סימון ומיסוך. אולם לאחר ביקורת בינלאומית רבה לאחר מבצע עופרת יצוקה, הוחלט בצה"ל להצטייד בתחמושת חליפית שאינה מכילה זרחן.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא פצצת זרחן בוויקישיתוף
• ליאור א', ‏הדלגיטימציה של תחמושת הזרחן, מערכות 445, אוקטובר 2012
• שי פוגלמן, מאחורי מסך העשן, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011 - ראיון עם מומחה הארטילריה הבריטי כריס קוב-סמית על שימוש צה"ל בתחמושת שמכילה זרחן