פצצת זרחן
_-_NH_57483.jpg)
פצצת זרחן היא פצצה המבוססת על זרחן לבן. הזרחן שבפצצה מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן וממשיך לבעור עד התכלותו כל עוד החומר בא במגע עם החמצן. במגע עם עור, גורם החומר לכוויות[1].
צבא ארצות הברית השתמש במתקפה על פלוג'ה שבעיראק בפצצות זרחן 155 מ"מ תוצרת ארצות הברית. עם פיצוצן באוויר שולחות פצצות הזרחן 116 "זרועות" של עשן דליק ברדיוס של 125 מטר. המגע עם החמצן גורם לעשן להידלק ולבעור בטמפרטורה של 816 מעלות צלזיוס. כאשר החומר הדליק פוגע בעור אנושי הוא שורף את העור וממשיך לבעור, עד העצם. קורבנות הפגיעה חווים כוויות קשות וכמעט בלתי ניתנות לטיפול, ובמקרים רבים מתים מהפצעים[2].
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפצצות הזרחן מספר שימושים:
סימני פגיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סימנים לפגיעת זרחן:
- ריח של בשר שרוף
- כאבים עזים
- פגיעה מרסיס גדול - כתם ירוק, פגיעה מרסיס קטן - נקודות שחורות
- בלילה הפגיעה תזרח
- עשן לבן
- כוויות צהובות באזורים הנגועים וריח שום אופייני
טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזרה ראשונה המוגשת לנפגע זרחן נועדה למנוע מגע של החומר עם חמצן, וכוללת שטיפת האזור עם כמויות רבות של מים תוך חבישתו עם תחבושת ספוגה במים תוך הפשטה מלאה של הנפגע לזיהוי פגיעות נוספות.
בחוק הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פצצת זרחן, גם זו המשמש ליצירת עשן, היא "נשק תבערה" עליו חלים המגבלות של הפרוטוקול השלישי של האמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים. הפרוטוקול לא חל על פצצות עשן סטנדרטיות המשמשות למיסוך.
ישראל חתומה רק על הפרוטוקול הראשון והשני של האמנה. על הפרוטוקול השלישי, האוסר על שימוש בפצצות זרחן, חתמו 115 מדינות[3].
השימוש בפצצות זרחן בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך שנים השתמש צה"ל בפצצות זרחן לצורך סימון ומיסוך. במהלך מבצע עופרת יצוקה צה"ל ירה כ-200 פצצות מרגמה זרחניות, בקוטר 81 מ"מ ו-120 מ"מ, בתוך שטח מיושב[4]. לפחות 12 תושבים בעזה מצאו את מותם מפגיעת זרחן. עשרות נוספים ספגו כוויות קשות.
ארגון Human Rights Watch פרסם תחקיר יסודי על השימוש הישראלי בזרחן לבן ותוצאותיו הקשות[2], וגם חיילי צה"ל שפעלו בעזה העידו על "שימוש גדול בזרחן" לא רק למטרות מיסוך, אלא גם ירי ישיר על בתים שחשודים כממולכדים[5]. לאור הביקורת הבינלאומית הרחבה, הוחלט בצה"ל להצטייד בתחמושת חליפית שאינה מכילה זרחן[6].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ליאור א', הדלגיטימציה של תחמושת הזרחן, מערכות 445, 2012
- שי פוגלמן, מאחורי מסך העשן, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011 - ריאיון עם מומחה הארטילריה הבריטי כריס קוב-סמית על שימוש צה"ל בתחמושת שמכילה זרחן
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ynet, דו"ח: השימוש בזרחן ברצועת עזה - פשע מלחמה, באתר ynet, 25 במרץ 2009.
- ^ 1 2 בעז גאון, דוח ארגון זכויות אדם: ישראל השתמשה בזרחן, באתר nrg, 28 במרץ 2009
- ^ UNODA Treaties, באתר האו"ם, 2021 (באנגלית)
- ^ עמוס הראל, צה"ל ירה בלחימה 20 פצצות זרחניות לשכונה מיושבת, באתר הארץ
- ^ חיילים מספרים על מבצע עופרת יצוקה, באתר שוברים שתיקה, יוני 2009
- ^ אחיקם משה דוד, עקב הביקורות בעולם: צה"ל נפרד מהזרחן, באתר nrg, 25 באפריל 2013