שוברים שתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוברים שתיקה
הלוגו של שוברים שתיקה
מדינה ישראל
פעילות איסוף והפצה של עדויות חיילים על התנהלות פסולה לכאורה של צה"ל ביהודה והשומרון וחבל עזה
התאגדות חברה לתועלת הציבור
מנכ"ל יולי נובק
יו"ר מיקי קרצמן עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ההקמה 2004
מייסדים יהודה שאול
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שוברים שתיקה הוא ארגון המאוגד כחברה לתועלת הציבור,[1] האוסף עדויות על שירות חיילי צה"ל בשטחים מאז האינתיפאדה השנייה. הארגון מצהיר כי מטרתו "להעלות את המודעות למציאות היומיומית בשטחים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה על אוכלוסייה אזרחית, זאת על מנת להביא לסיום הכיבוש". הארגון הוקם בשנת 2004 על ידי מספר לוחמי צה"ל משוחררים ששירתו בשטחים,[2] בעיקר בחברון, וחוו לדבריהם חוויות קשות בעת שירותם הצבאי, במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה.

הארגון גובה עדויות מחיילים משוחררים, ומציג מקרים שבהם לטענתו חיילים או מתנחלים נהגו שלא כשורה, ביצעו עוול או התעללו בפלסטינים, בדרך של ביזה, השחתת רכוש, ירי לא חוקי או פעולות לא מוסריות אחרות. הארגון טוען כי הקצינים הבכירים בצה"ל מודעים לפעולות אלו, ואין מדובר במקרים בודדים אלא בפרקטיקות מקובלות.[3] צה"ל טען כי העדויות הן אנונימיות ומבוססות על שמועות ועדויות שמיעה.[4] בדצמבר 2015 אסר שר הביטחון, משה יעלון, על כל שיתוף פעולה בין צה"ל לבין "שוברים שתיקה".[5]

הקמה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות הציבורית של הארגון החלה ביוני 2004, אז ארגן יהודה שאול, חייל צה"ל משוחרר, שבין השאר שירת בחברון במסגרת גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, תערוכת צילומים ומוצגים בשם "לוחמים מספרים על חברון" במכללת תל אביב. התערוכה תיעדה ותיארה את פעילותם של שאול וחבריו בעת שירותם בחברון. הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף מנחם פינקלשטיין הורה לפתוח בחקירה, בעקבות העדויות שהוצגו בתערוכה.[6] חוקרי מצ"ח החרימו חלק מהמוצגים בתערוכה וזימנו לחקירה ארבעה ממארגניה.[7]

הקולנוען אבי מוגרבי יצר את סרטו "Z32" בעקבות עדות שגבה הארגון על אירוע שבו כוח צה"ל הרג שוטרים פלסטינים כנקמה על פיגוע שבו נהרגו שישה חיילי צה"ל במחסום עין עריק. הסרט נקרא על שם המספר הסידורי של המעיד האלמוני ברישומי הארגון.[8]

הארגון פועל בישראל ובחו"ל ומשתתף בכנסים, מעביר הרצאות באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים וכן מפרסם מידע בכלי התקשורת בארץ ובעולם.

סיורים בחברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

יולי נובק, מנכ"לית שוברים שתיקה, מלווה בנציגי היישוב היהודי בזמן סיור של שוברים שתיקה בחברון, אוגוסט 2015

להמחשת עדויותיו על הנעשה בחברון מקיים הארגון סיורים בעיר. חלק מהסיורים ביישוב היהודי בחברון נערכו במשותף עם אנשי ציונות דתית ריאלית.[9] במקרים אחדים נעצרו הסיורים והותקפו על ידי פעילי ימין ותושבי היישוב היהודי בחברון שמנעו בגופם את מעבר הסיורים והתעמתו עם משתתפי הסיורים, בטענה שלא מדובר בסיורים לימודיים אלא בפרובוקציה וניסיון להתסיס את תושבי העיר הערביים.[10][11][12][13][14] משטרת חברון הטילה הגבלות על סיורי "שוברים שתיקה" בחברון, בנימוק שהם מתסיסים את האווירה במקום, ובתקופות מסוימות הם אף הופסקו לחלוטין. הארגון עתר לבג"ץ בבקשה לאפשר לו לקיים סיורים בחברון, ובג"ץ אישר הסדר "פיילוט" להמשך הסיורים של הארגון, בתיאום עם המשטרה וצה"ל. בתגובה לעתירה שהגישו אנשי היישוב היהודי בחברון קבע בית המשפט כי מימוש ההסדר יהיה "מותנה בהתנהגות העותרים ובגישה מרוסנת מצדם", והוסיף כי "גם היישוב היהודי אינו פטור מריסון".[15]

בעקבות מפגש עם אנשי "שוברים שתיקה" וסיור בחברון כתבה אלונה קמחי את השיר "עניין של הרגל". השיר, בביצועו של יזהר אשדות, נפסל להשמעה בגלי צה"ל.

מבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודשים אחדים לאחר מבצע עופרת יצוקה פרסם הארגון דוח ובו 54 עדויות של חיילים על המבצע.[16]

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2015 פרסם הארגון דו"ח ובו 60 עדויות אנונימיות של חיילים על אירועים של פגיעה בחפים מפשע ברצועת עזה שהתרחשו לדבריהם במהלך מבצע צוק איתן.[17][18] בהקדמה לדו"ח נאמר:

"העיקרון שהנחה את המדיניות הצבאית – מינימום סיכון לכוחותינו, גם במחיר פגיעה באזרחים חפים מפשע – לצד הניסיון להטיל אימה על הפלסטינים ולהרתיע אותם, הובילו לפגיעה אדירה וחסרת תקדים באוכלוסייה ובתשתית האזרחית ברצועת עזה. ... תורת הלחימה של צה"ל המשתקפת בעדויות מעוררת שאלות קשות באשר לנורמות המוסריות המתוות את דרכו של צה"ל בכלל ובמבצעים ברצועת עזה בפרט."[19]

עם מממני הדו"ח נמנו הארגון הקתולי האירי טרוקרה, הארגון הדני DanChurchAid, הארגון הבריטי Christian Aid, קרן החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס ו"מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי" מרמאללה (פועלת במימון ממשלות דנמרק, שוודיה, שווייץ והולנד).

הדוח עורר הד תקשורתי רחב בארץ ובעולם ואחדות מהעדויות אף הוקראו בכנסת על ידי חברי כנסת מסיעת מרצ.[20] תנועת חמאס אימצה את הדוח, כינתה את המעשים המתוארים בו פשעי מלחמה ודרשה להעמיד לדין את האחראים להם.[21] חלקים מהדו"ח אף הוצגו בתקשורת האיראנית.[22]

בתגובה לדוח מספר חיילי צה"ל ששירתו במהלך מבצע "צוק איתן" פרסמו את עדויותיהם מהמבצע שבהן הציגו את התרשמויותיהם מהמוסריות הרבה שגילה צה"ל במהלך הלחימה.[23][24][25] אל מול המתנגדים נמצאו גם תומכים בדוח, ובהם פרופ' אייל גרוס[26] ואילנה המרמן.[27]

ביוני 2015 נפגשו נציגים של "שוברים שתיקה" עם אנשי הבית הלבן ומחלקת המדינה לשם הצגת הדו"ח של הארגון על מבצע "צוק איתן".[28]

דו"ח "שוברים שתיקה" צוטט על ידי דו"ח האו"ם על מבצע צוק איתן שהזמינה מועצת זכויות האדם של האו"ם.[29]

ביולי 2015 פורסם שמצ"ח חוקרת אירועים אחדים שתועדו בדו"ח של "שוברים שתיקה".[30]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 קיבל הארגון תרומה של 70 אלף דולר מהקרן החדשה לישראל במטרה "להגביר את המודעות הציבורית להשלכות ההרסניות שיש לשירות בשטחים הכבושים על החברה הישראלית". בשנים 2008 ו-2009 קיבל הארגון מימון עבור פעילותו מהאיחוד האירופי, הקרן החדשה לישראל, ממשלות בריטניה, ספרד והולנד, קרן אוקספם, קרן DanChurchAid, קרן Christian Aid, קרן המכון לחברה הפתוחה וארגון NDC הפלסטיני.[31] בשנת 2008 46% מהכנסות הארגון מתרומות היו מממשלות זרות ו-22% מהקרן החדשה לישראל.[32]

ב-2008 קיבל "שוברים שתיקה" תרומות בסך 1.2 מיליון שקל וב-2009 כ-2.9 מיליון שקל. בנובמבר 2012 תרם עמוס עוז לארגון פרס בסך 2500 ליש"ט, שניתן לו מהקרן החדשה לישראל על פועלו לקידום זכויות אדם.[33]

בין השנים 20122014, הארגון קיבל מימון של 4 מיליון שקל באופן ישיר ועקיף, מהמדינות דנמרק, הולנד, שוודיה, שווייץ, גרמניה, צרפת, בלגיה, ספרד ואירלנד.[34] ולפי אתר שירות פעילות החוץ של האיחוד האירופי בישראל, בין השנים 2012–2013 עמדו סך תרומות האיחוד האירופי ל"שוברים שתיקה" על 166 אלף אירו.[35]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2008 העניקה האגודה לזכויות האזרח לארגון את אות אמיל גרינצוויג. חברי ועדת הפרס ציינו בנימוקי הבחירה כי:

בארבע שנות פעילותם, הציגו פעילי שוברים שתיקה באומץ מראה עגומה אל מול פניה של החברה הישראלית. מאות לוחמים אשר שירתו בשטחים רואיינו על ידי שוברים שתיקה ועדויותיהם מובאות כמעט ללא עריכה ותוך שמירה על אנונימיות, במטרה לעודד חיילים לחשוף את הסיפורים. העדויות, על היקפן הנרחב ותכניהן הנוקבים, מרכיבות אמירה אפקטיבית ואמיצה על הקשר הגורדי שבין הפרקטיקה היומיומית של הכיבוש לבין הפרות זכויות האדם בשטחים.

בשנת 2016 החליטה המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב להעניק את פרס ברלסון (המוענק מדי שנה לאנשים פרטיים ולעמותות אשר תרמו להבנה בין יהודים לערבים), בסך 20 אלף שקל, ל"שוברים שתיקה". נשיאת האוניברסיטה, פרופסור רבקה כרמי, ביטלה את ההחלטה. בעקבות זאת נערך באוניברסיטה טקס עצמאי, שבו ניתן לארגון פרס חלופי מטעם קבוצת מרצים באוניברסיטה, והסופר עמוס עוז נשא דברים בשבח הארגון.[36]

פולמוס סביב פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "שוברים שתיקה" סופג ביקורת רבה על פעילותו. עיקר הביקורת היא על אמינות העדויות - שרובן עדויות שמיעה אנונימיות - ועל פעילותו של הארגון בעולם, שלטענת המבקרים מטרתה הכפשת חיילי צה"ל בחו"ל ויצירת דה-לגיטימציה למדינת ישראל, פעילות שגורמת לישראל נזק מדיני ותדמיתי.

חגי מטר כתב באתר השמאל "שיחה מקומית" כי מבקרי הארגון מעלים כלפיו חמש טענות: (1) שדיווחיו אינם אמינים; (2) שהארגון אינו מביא את העדויות בפני צה"ל; (3) שהעדויות אלמוניות; (4) שמימון הארגון מקורו בממשלות זרות; (5) שהוא פועל בחו"ל. מטר ענה על חמש הטענות.[37]

אמינות העדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי דובר צה"ל: "חיילי צה"ל נהגו לפי דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי וההוראות, למרות מורכבות הלחימה [...] החלטת ארגון 'שוברים שתיקה' לגבות עדויות באופן זה ומסוג זה מעוררת את התחושה שהארגון אינו מעוניין באמת בקיומה של בדיקה מהימנה ומקיפה ביחס לטענותיו". גם לאחר מבצע "צוק איתן" טען דובר צה"ל ש"שוברים שתיקה" אינו מספק מידע שיאפשר לבדוק את האירועים המועלים בעדויות.[38]

הפרקליט הצבאי הראשי במבצע "עופרת יצוקה", תא"ל אביחי מנדלבליט, ציין שאנונימיות העדויות אינה מאפשרת לחקור את העדים.[39] דובר צה"ל טען שחלק ניכר מהעדויות על המבצע מבוסס על שמועות ועדויות שמיעה. ברוב המקרים מדובר בעדויות אנונימיות הנעדרות פרטים מזהים כמו דרגה, אות ראשונה של השם, גדוד, מקום ותאריך, "ולפיכך לא ניתן לבצע על בסיסן בדיקה פרטנית שתאפשר חקירה, אישור או הפרכה של הדברים. "זאת, תוך הטלת דופי בצה"ל ובמפקדיו והוצאת דיבתם רעה".[40] בתגובה להאשמות אלו יצא הארגון ב-2011 בפרסום עדויות וידאו, בהן נחשפו החיילים בשם מלא, פנים חשופות ודרגה.[41]

עמוס הראל כתב בשנת 2009 כי לאנשי הארגון "אג'נדה פוליטית ברורה, שהתואר "ארגון זכויות אדם" כבר לא ממש מכסה עליה. מי שמתאר באתר האינטרנט שלו את "השחיתות שפשתה במערכת הצבאית" עקב השירות בשטחים, אינו משקיף נייטרלי. מכאן לא נובע שהעדויות, שהוקלטו וחלקן גם צולמו בווידאו, מפוברקות. אבל ברור שהתיאור המעורפל של נסיבות התקריות מפחית מיכולתו של הצבא להשתמש בהן לחקירה פלילית. אנשי "שוברים שתיקה" מבקשים להעביר מסר בדבר השלכות השירות בשטחים. נראה שזה בעיקר מה שמעניין אותם, הרבה יותר ממיצוי הדין בתקרית ספציפית.".[42]

עוד נטען שבסיורים שמארגנים אנשי הארגון בחברון הם מספרים סיפורים שקריים לתיירים אירופאים ומוציאים את המקרים גם מההקשר שבעדות שהם עצמם מביאים. פורסמו צילומי וידאו שבהם מספר איש הארגון על ירי קבוע במקלעים לפי פקודה לכיוון אזרחים חפים מפשע בחברון, כמו במשחק וידאו.[43][44] בתגובה לכך, פרסמו "שוברים שתיקה" סרטון המציג טענות של חיילים על כך שקיבלו פקודות לירות לעבר מיקומים בחברון, במקרה של אירועים בעיר, בניגוד להוראות הבטיחות של צה"ל, וכן סרטון המתעד ירי מקלעים לעבר מיקומים בחברון בזמן האינתיפאדה השנייה.[45]

הספר "כיבוש השטחים" נועד לתאר על פי "שוברים שתיקה" את "המדיניות ההתקפית הכוללת סיפוח של טריטוריה, השלטת אימה והידוק השליטה על אוכלוסייה אזרחית". על פי דובר NGO Monitor הספר מתבסס על האשמות גורפות המבוססות על תיאורים אנקדוטיים לא מבוססים שכלל לא נוגעות לקובעי המדיניות של צה"ל. בעדויות מופיעים לטענתו "מניעים אנטי-ישראלים פוליטיים קיצוניים" כגון עדות לכאורה של חייל המתייחס למתנחלים כ"הכי יודו-נאצים שפגשתי בחיים שלי". עדויות אחרות הן בעלות כותרות מטעות (לדוגמה בעדות המצהירה על היתקלות עם אמבולנס שבתוכו מחבלים, הייתה הכותרת "יריתי על אמבולנס עם מקלע כבד" - המרמזת לכאורה על פשע מלחמה). כמו כן "מרבית העדויות הן משיאה של מערכת טרור המתאבדים הפלסטיני נגד אזרחי ישראל (2000–2005) והן מקובצות יחד עם תקריות שהתרחשו לאחרונה. הכישלון להבחין ביניהן או לנתח את ההקשרים השונים של מדיניות הביטחון הישראלית בעשור האחרון, משקף ביתר שאת את המטרות האידאולוגיות והפוליטיות של "שוברים שתיקה", אשר מוסוות מאחורי הרטוריקה של מוסריות וחוק בינלאומי."[46]

בישראל עלתה ביקורת על אופן פרסומו של הדו"ח והצגתם של מה שנטען שהם מקרי קיצון כמדיניות צה"ל.[דרוש מקור] בנוסף נטען[דרוש מקור] כי האירועים בדוח הוצגו באופן חד-צדדי וללא הקשר וכי חלקם מוגדרים כחוקיים ומתקבלים[דרוש מקור] תחת דיני המלחמה והמשפט הבינלאומי.[34]

תחקיר עיתונאי של תוכנית "המקור" ששודר בערוץ 10 ב-12 ביולי 2016 בדק את אמינות העדויות ומצא שמתוך 10 עדויות רק 2 עדויות היו מאומתות ולפחות 2 עדויות היו שקריות. השאר היו מוגזמות או בלתי ניתנות לבדיקה עקב אנונימיות העדויות. התחקיר קבע לגבי אמינות העדויות: "השורה התחתונה מורכבת: כן, גילינו עדויות לא נכונות וכאלה שהציגו את התמונה בצורה חלקית ומטעה. האם השתכנענו שמדובר בחבורת שקרנים? ממש לא. אבל תהליך אימות העדויות, גילינו, מחמיר הרבה פחות מכפי שתואר פעמים רבות על ידי אנשי הארגון בעבר: להצהרה כי כל אירוע חמור מפורסם רק אם יש לגביו שני עדי ראייה, למשל, אין ממש כיסוי." למרות זאת סיכם התחקיר שפעילות הארגון "חשובה ומבורכת".[47][48]

בנובמבר 2016 פרסם "שוברים שתיקה" פוסט בפייסבוק ובו טען שצה"ל מגרש באופן קבוע תושבים מראס אל אחמר כדי להתאמן על בתיהם. בתגובה טען ארגון "האמת שלי" שהבתים המדוברים נבנו באופן בלתי-חוקי בשטח אש צה"לי, דבר שלא הוזכר בהודעת "שוברים שתיקה", ושצה"ל נותן לתושבים להתגורר שם לפנים משורת הדין, למעט בזמן אימונים, כדי לא לסכן את חייהם.[49][50]

בסוף אפריל 2017 פרסם "שוברים שתיקה" עדות של דוברו, דין יששכרוף, שלפיה במהלך שירותו, כשהיה מפקד מחלקה, הכה פלסטיני עד זוב דם מול מפקד הפלוגה והמחלקה שלו. ארגון מילואימניקים בחזית פרסם סרטון תגובה של המ"פ של יששכרוף ושל כעשרה מחיילי המחלקה, שבו הם אומרים שהסיפור לא היה ולא נברא.[51] בעקבות זאת פנתה שרת המשפטים, איילת שקד ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בדרישה לחקור את יששכרוף ולהעמידו לדין אם יש אמת בדבריו[52] ובעקבות דרישתה נחקר יששכרוף באזהרה.[53]

עדויות שווא של מתנגדי "שוברים שתיקה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שוברים שתיקה" מתבסס על עדויות של חיילים המגיעים אליו. פעמים אחדות ניסו מתחזים לשבש את פעילות הארגון באמצעות עדויות שווא. אחד המקרים התרחש במהלך מבצע צוק איתן. אז פנה אורן חזן לנציג הארגון בשם בדוי, התחזה ללוחם מחיל התותחנים שהשתתף במבצע, ומסר עדויות שקריות על פעולות צבאיות בלתי מוסריות, מתוך מטרה לפגוע באמינות הארגון. עדות השקר לא פורסמה מעולם עקב חוסר אמינותה. לדברי חזן, הונאה זו הייתה חלק ממבצע מתוכנן יחד עם ועד מתיישבי השומרון, על מנת "לחשוף את השקרים של שוברים שתיקה".[54][55][56]

קבלת תרומות ממדינות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי NGO Monitor, שוברים שתיקה מקבל מדי שנה תרומות של מאות אלפי ש"ח מגופים שהם בגדר ישות מדינית זרה.[57] ממשלת ישראל מתחה ביקורת על תרומתן של מדינות זרות למימון הפעילות של "שוברים שתיקה", ונציגי משרד החוץ ניסו להניא מדינות אלה מלהמשיך ולתמוך בארגון, בנימוק שהוא אופוזיציוני.[58][59][60] תגובת הארגון הייתה שמשרד החוץ מבצע "ציד מכשפות מסוכן לדמוקרטיה" וכי "הניסיונות להשתיק קולות של החברה האזרחית בישראל הם מסוכנים... נראה שמשרד החוץ שואב רעיונות ממשטרים אפלים בהם מי שהצביע על מחדלים פנימיים נחשב לבוגד". בעקבות העברת תמיכה כספית מצד ממשלת ספרד, בסך של עשרות אלפי אירו, למימון הסיורים של "שוברים שתיקה" בחברון, הגיבה ממשלת ישראל ואמרה כי המימון עומד בחוסר פרופורציה ביחס לזה שמקבלים ארגוני זכויות אדם במדינות ערב.[60] שגריר ישראל בהולנד, הארי קני-טל, הביע מחאה על מימון הארגון על ידי הולנד, ואמר כי אף על פי ש"שוברים שתיקה" הוא ארגון לגיטימי, מימונו על ידי מדינה אינו סביר לנוכח הרגישויות המדיניות.[60] בתגובה פנו עשרה ארגונים ישראליים[61] בקריאה פומבית לממשלת ישראל בה כינו פעולות אלו של הממשלה כ"מתקפה" ודרשו להפסיקה.[62]

בדו"ח ביקורת עומק שנעשה מטעם רשם ההקדשות צוין שארגון ICCO התורם ל"שוברים שתיקה" התנה את תרומתו במינימום של 90 ראיונות עם חיילים בשנה והוצאה לאור של "אנציקלופדיה של הכיבוש". ארגון Oxfam, שתרם אף הוא, דרש לחפש כמה שיותר עדויות על "בלתי מוסריות" ופגיעה בזכויות אדם.[63]

טענות על איסוף מידע מסווג על ידי פעילי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרץ 2016 שידר ערוץ 2 תחקיר שהתבסס על צילומים שערכו פעילי "עד כאן", וטען לחשיפת ניסיונות של פעילי "שוברים שתיקה" לאסוף מידע מסווג מחיילים שהגיעו אליו.[64] בתגובה טען ארגון "שוברים שתיקה" שהעדויות שנמסרות לו נבדקות על ידי הצנזורה הצבאית, וצנזורה נרחבת הופעלה רק על העדות שמסר שתול של "עד כאן".[65]

בעקבות שידור התחקיר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"נחצה קו אדום".[66] שר הביטחון משה יעלון הודיע שצה"ל יחקור את הארגון.[67] כעבור שבוע הוחלט להעביר את חומרי החקירה ואת הבדיקה לידי השב"כ.[68][69] נכון לאפריל 2017 לא פורסמו תוצאות החקירה.

בעקבות טענות אלו נגד שוברים שתיקה, וכן בעקבות הנזק המדיני באו"ם, פנתה המדינה באמצעות הפרקליטות לבית המשפט, בתהליך שעל חלק מפרטיו חל צו איסור פרסום, בדרישה למסירת מידע על העדויות שפורסמו. האגודה לזכויות האזרח בישראל ביקשה להצטרף כידידת בית המשפט לצד שוברים שתיקה בדיון זה.[70] הארגון סירב למסור פרטים לגבי אחת העדויות, וטען שהדבר יוביל לסגירתו.[71]

ביקורת על הארגון והגבלות על פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 הובאו נתונים שלפיהם בשלוש השנים הקודמות השתתפו בסיורים ובהרצאות של הארגון 16,000 ישראלים, 5,000 יהודים מחו"ל ו-6,000 בני אדם שאינם ישראלים ואינם יהודים, כלומר כ-40% מהמשתתפים בפעילויות לא היו ישראלים, וכ-22% גם לא יהודים.[47] ביקורת רבה נמתחה על כך שהארגון פועל בחו"ל. חברת הכנסת ענת ברקו האשימה את הארגון בשיתוף פעולה עם ארגונים אנטי-ישראליים ואנטישמיים בחו"ל, ואמרה שהפעילות שלו בחו"ל עומדת בניגוד למטרה המוצהרת של הארגון לקיים דיון בקרב הציבור הישראלי.[72] המשפטן היהודי-אמריקאי, אלן דרשוביץ, אמר על פעילות "שוברים שתיקה" בארצות הברית ש"הם גורמים נזק עצום לישראל, כי אינם מספרים את האמת, ואינם מציגים את הביקורת שלהם בהקשר הראוי, וכי לרוב האנשים אין היכולת לבקר אותם".[73]

במהלך 2015 הנחתה סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, את שגרירויות ישראל בשווייץ ובגרמניה לבחון דרכי פעולה שניתן לנקוט נגד תערוכות שאורגנו על ידי "שוברים שתיקה" ובהן הוצגו עדויות לוחמים ממבצע צוק איתן.[74] התערוכה בגרמניה בוטלה[75] ואילו התערוכה בשווייץ נפתחה כמתוכנן.[76]

בעקבות פרסום העובדה כי ארגון "שוברים שתיקה" מרצה בפני חיילי צה"ל חתמו 70 חיילים וקציני מילואים על עצומה כנגד פעילות זו,[77] ובדצמבר 2015 אסר שר הביטחון, משה יעלון, על כל פעילות משותפת של צה"ל עם "שוברים שתיקה", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים. בנימוקיו להחלטה כתב יעלון: "מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. [...] בעבר היו ניסיונות לברר אירועים ומקרים שאנשי 'שוברים שתיקה' הצביעו עליהם, והם עלו בתוהו. ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה."[78][79] בתגובה הודיע הארגון כי יעלון "חצה אתמול כל קו אדום בחברה דמוקרטית כשבחר להשתלח בחיילי צה"ל, לוחמים ולוחמות, ששירתו בשטחים" ושהוא חבר "למסע ההסתה שמנהלים ארגוני הימין הקיצוני בחודשים האחרונים נגד הדמוקרטיה בישראל".[80] מספר ימים לאחר מכן הודיע שר החינוך נפתלי בנט שהחליט לאסור על פעילות הארגון במערכת החינוך ובפרט על הרצאות של נציגיו בבתי ספר תיכוניים.[81][82]

בעקבות פרסום כוונת הארגון לקיים הרצאה בפאב-מועדון "עשן הזמן" בבאר שבע קראו פעילי ימין 'לפוצץ' את האירוע. בעקבות החשש לאלימות הורה בית המשפט, לבקשת המשטרה, שלא לקיים את האירוע. כתחליף נערכה ההרצאה בשתי דירות פרטיות בעיר.[83]

ב-2015 הקימו קבוצה של קציני מילואים ולוחמי צה"ל שהשתחררו קבוצה בשם "האמת שלי" שמטרתה לסתור את טענות "שוברים שתיקה" ולהציג את הפנים המוסריות של צה"ל.[84][85][86]

באפריל 2017 ביקר בישראל שר החוץ הגרמני, זיגמר גבריאל. ראש הממשלה בנימין נתניהו התנה את פגישתו אתו בכך שגבריאל יבטל פגישה מתוכננת עם נציגי "שוברים שתיקה" ו"בצלם". לאחר שגבריאל לא נענה לדרישה זו, לא התקיימה פגישה בינו לבין נתניהו.[87]

תמיכה בארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגריר ארצות הברית לשעבר מרטין אינדיק צוטט כתומך בארגון ואמר שפעילותו מרככת את ישראל ומביאה אותה להכיר בתוצאות הכיבוש.[88] גם הארגון היהודי ג'יי סטריט יצא להגנת שוברים שתיקה במאמרים ובהזמנת סדרת הרצאות בידי אנשי שוברים-שתיקה בארצות הברית.[89][90]

אל מול הביקורת על "שוברים שתיקה" בדצמבר 2015 כתב ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין על ארגון זה וארגוני שמאל נוספים: "גם אם הם מרגיזים, גם אם הם לא פעם לא מדייקים או עושים את מלאכתם לא תמיד נאמנה מבחינה מקצועית – עדיין תרומתם חשובה מאוד ועוזרת לשמור על הערנות הנדרשת בסוגיות אנושיות רגישות ביותר. ... לא חייבים לאהוב אותם אבל הם חלק חשוב מאוד בכל שלטון דמוקרטי וחלק חשוב מעוצמתו."[91] לעומתו, כתב ראש השב"כ לשעבר, ח"כ יעקב פרי, כי "מעולם לא תמכתי ולא אתמוך בהכפשות, בהוצאת שם רע ודיבה במקרים מסוימים על צה"ל שיקר לכולנו ואין כלל ספק במוסריותו.[...] חשוב שהדברים יגיעו לידיעתו אך ללא כיבוס הכביסה הזאת בין עמי העולם, אצלם תדמיתה של מדינת ישראל עם או בלי שוברי שתיקה מעוותת וחד צדדית."[92]

עמירם לוין פרסם בעיתון "הארץ" מודעת תמיכה גדולה ב"שוברים שתיקה", שבה כתב "'שוברים שתיקה' מחזקים את מוסריותנו. ... 'שוברים שתיקה' שומרים על חיילי צה"ל במקום בלתי אפשרי בו הפוליטיקאים הפקירו אותם. ההנחיות להשתקת 'שוברים שתיקה' הן הפוגעות והמחלישות את צה"ל. צה"ל חייב לעודד את שוברים שתיקה ושכמותם להשמיע קולם ללא מורא בצה"ל ובחברה הישראלית (ורק בצה"ל ובחברה הישראלית)."[93] כעבור ימים אחדים הצטרפו ראש השב"כ לשעבר, עמי אילון, וניצב בדימוס אליק רון ופרסמו מודעת תמיכה דומה.[94]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שוברים שתיקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "שוברים שתיקה בע"מ (חל"צ)", באתר גיידסטאר ישראל
  2. ^ הארגון, באתר "שוברים שתיקה"
  3. ^ חן קוטס-בר, אנחנו דור שלם של חיילים משוחררים, nrg,‏26.11.2004
  4. ^ רויטרס, צה"ל: עדויות "שוברים שתיקה" מעזה - שמועות, באתר ynet, 15 ביולי 2009
  5. ^ חדשות 2, ‏יעלון: "שוברים שתיקה"- לא בצה"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בדצמבר, 2015‏
  6. ^ מצ"ח תחקור העדויות בתערוכת החיילים מחברון, וואלה!, 4.6.2004
  7. ^ מצ"ח תחקור מארגני תערוכת "שוברים שתיקה", באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביוני 2004
  8. ^ שמוליק דובדבני, שיר כאב, באתר ynet, 20 באוגוסט 2008
  9. ^ סיורים של "שוברים שתיקה" באתר "ציונות דתית ריאלית".
  10. ^ אפרת וייס וענת שלו, חברון: מתנחלים עצרו סיור של "שוברים שתיקה", באתר ynet, 13 ביוני 2008
  11. ^ ניר לנדאו ויהושע בריינר, שוב תקפו מתנחלים פעילי שמאל בחברון, וואלה!, 27 ביוני 2008
  12. ^ חברון: מתנחלים תקפו דיפלומטים בריטים, nrg מעריב, 7 באוגוסט 2008
  13. ^ אמנון מרנדה ושמוליק גרוסמן, חברון: פעילי ימין התנפלו על חברי כנסת מחד"ש, באתר ynet, 23 ביוני 2010
  14. ^ אורנית עצר, חברי "שוברים שתיקה" ביטלו סיור בחברון, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2008
  15. ^ בג"ץ 4526/08 - ארגון "שוברים שתיקה" ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית- אלוף גדי שמני, 30.6.08,‏ 2.3.2009
  16. ^ שוברים שתיקה - חיילים מספרים על מבצע ”עופרת יצוקה“, עזה 2009
  17. ^ צה"ל הצבא המוסרי בעולם?, שוברים שתיקה
  18. ^ אליאור לוי, ירי ליד רגליה של ילדה מפגרת, וידוא הריגה של קשיש. עדויות לוחמים מצוק איתן, באתר ynet, 4 במאי 2015
  19. ^ ככה נלחמנו בעזה 2014 - עדויות וצילומים של חיילים ממבצע ˝צוק איתן˝, עמ' 16–21, באתר "שוברים שתיקה"
  20. ^ מורן אזולאי, "שוברים שתיקה" במליאה. שרון גל: מרצ משת"פים פושעים, באתר ynet, 12 במאי 2015
  21. ^ דלית הלוי, ארגון חמאס נעזר בדו"ח "שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 9 במאי 2015
  22. ^ השידור באירן (אתר הערוץ השיעי), ותיעוד השידור (בעמוד על שוברים שתיקה באתר העמותה לאחריות ארגונים לא ממשלתיים NGO-Monitor)
  23. ^ יוסי לוי, מחאה ברשת: חיילי צה"ל נגד אירגון "שוברים שתיקה", באתר nana10‏, 10 במאי 2015
  24. ^ יוסי לוי, "האמת שלי": מחאת החיילים נגד ארגון שוברים שתיקה צוברת תאוצה, באתר nana10‏, 12 במאי 2015
  25. ^ לירון זייד ומיכל פעילן, ‏קרב הגרסאות על מבצע צוק איתן, באתר ‏mako‏‏, ‏21 במאי 2015‏
  26. ^ אייל גרוספרשנות || דו"ח שוברים שתיקה מביא עדויות להפרה חמורה של דיני הלחימה, באתר הארץ, 4 במאי 2015
  27. ^ אילנה המרמןלא לכאורה: פשעי מלחמה!, באתר הארץ, 7 במאי 2015
  28. ^ ברק רבידבכירים בבית הלבן נפגשו 
עם נציג של ארגון שוברים שתיקה, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
  29. ^ יאיר קראוס, בצלם ושוברים שתיקה: הארגונים שמאחורי דו"ח האו"ם, באתר nrg‏, 22 ביוני 2015.
  30. ^ גילי כהן, מצ"ח חוקרת אירועים ב"צוק איתן" עליהם דיווח ארגון שוברים שתיקה, באתר הארץ, 16 ביולי 2015
  31. ^ שוברים שתיקה (BtS), באתר NGO Monitor
  32. ^ "ריבונות על תנאי: היקף התמיכה של ממשלות זרות בארגונים פוליטיים בישראל", מסמך של המכון לאסטרטגיה ציונית ו-NGO Monitor, עמ' 54
  33. ^ ניר חסוןעמוס עוז תרם פרס בו זכה ל"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2012
  34. ^ 34.0 34.1 יהודה יפרח, שוברים שתיקה: חיילים אמרו לנו "התנהגנו כמו פסיכים", באתר nrg‏, 8 במאי 2015.
  35. ^ Delegation of the European Union to Israel .באתר האיחוד האירופי,‏ 11 ביוני 2015
  36. ^ אילנה קוריאל, עמוס עוז למען "שוברים שתיקה": "לפעמים מי שנקראים בוגדים מתגלים כמורי דרך", באתר ynet, 7 בנובמבר 2016
  37. ^ מה אתם רוצים משוברים שתיקה חגי מטר, 14 בספטמבר 2015 (אתר שיחה מקומית)
  38. ^ ענבל תמיר, ‏האזינו: נחשפות עדויות לוחמים מצוק איתן ל"שוברי שתיקה", באתר גלי צה"ל, 4 במאי 2015
  39. ^ עמוס הראלהפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, מדבר על עופרת יצוקה, צ'יקו תמיר וגם על "בצלם", באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
  40. ^ צה"ל: עדויות "שוברים שתיקה" מעזה - שמועות, באתר ynet, 15 ביולי 2009
    שר הביטחון: אם יש ביקורת על צה"ל - פנו אליי, באתר ynet, 15 ביולי 2009
  41. ^ פרויקט עדויות הווידאו, באתר "שוברים שתיקה"
  42. ^ עמוס הראלבמקום להתמודד עם העדויות, מסיטים את הנושא, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
  43. ^ קובץ וידאו כך נראים הסיורים של שוברים שתיקה, "העולם הבוקר" עם אברי גלעד והילה קורח, אתר רשת (זכיינית שידור).
  44. ^ בן-דרור ימיני, Breaking The Truth: The mission to demonize Israel, אתר ynetnews באנגלית, 26 בנובמבר 2015.
  45. ^ שוברים שתיקה | פייסבוק, www.facebook.com; ירי מקל"רים בחברון במהלך האינתיפאדה השנייה בערוץ היוטיוב של "שוברים שתיקה"
  46. ^ יהושע (ג´וש) בקון, שוברים איזו שתיקה?, באתר NGO Monitor,‏ 27 בפברואר 2011
  47. ^ 47.0 47.1 קובץ וידאוהמקור, תחקיר "המקור": כיצד מצליח ארגון "שוברים שתיקה" להסעיר מדינה שלמה?, באתר nana10‏, 12 ביולי 2016
  48. ^ איתי רום, המקור: מה למדנו מחצי שנה עם שוברים שתיקה?, באתר nana10‏, 12 ביולי 2016.
  49. ^ גדעון דוקוב, "פוסט שנאה": שוברים שתיקה וגירוש המשפחה שלא קרה, באתר nrg‏, 1 בנובמבר 2016.
  50. ^ קטע קול ראיון עם אביחי שורשן, "האמת שלי" (דקות 13:00–22:00), פתחי וזמרי בעם, רדיו גלי ישראל, 2 בנובמבר 2016.
  51. ^ הסרטון שפרסמו חיילי המחלקה של יששכרוף בדף הפייסבוק של מילואימניקים בחזית, מאי 2017; עדותו של סרן במיל' עמרי סיינר, פוסט בפייסבוק, 4 במאי 2017; nrg חדשות, מפקדיו וחייליו של איש "שוברים שתיקה": "אתה שקרן", באתר nrg‏, 5 במאי 2017
  52. ^ שרת המשפטים: לחקור את דובר "שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 7 ביוני 2017.
  53. ^ אלישע בן קימון וטובה צימוקי, לאחר פניית שקד: דובר "שוברים שתיקה" נחקר בחשד לתקיפה, באתר ynet, 23 ביוני 2017.
  54. ^ רביב דרוקר, ח"כ אורן חזן ניסה למכור ל"שוברים שתיקה" סיפורי זוועה שקריים על צה"ל, באתר nana10‏, 31 במרץ 2015 סרטונים
  55. ^ נועם אמיר, ‏אורן חזן שיקר ל"שוברים שתיקה": "כדי להפיל אותם בפח", באתר מעריב השבוע, 31 במרץ 2015
  56. ^ עדו בן פורת, ח"כ אורן חזן נלחם ב"שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2015
  57. ^ שמעון כהן, NGO: 'שוברים שתיקה' מסתירים מימון זר, באתר ערוץ 7
  58. ^ ברק רבידמדינת ישראל נגד "שוברים שתיקה": דרשה מהולנד להפסיק העברת המימון לארגון, באתר הארץ, 26 ביולי 2009
  59. ^ ברק רבידאחרי הולנד, ישראל דורשת הבהרות מבריטניה על מימון "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 29 ביולי 2009
  60. ^ 60.0 60.1 60.2 ברק רבידישראל דרשה גם מספרד להפסיק המימון ל"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 15 ביולי 2009
  61. ^ האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום, בצלם, גישה, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
  62. ^ לא להשתיק את "שוברים שתיקה", אתר הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
  63. ^ ביקורת עומק בחל"צ "שוברים שתיקה בע"מ"
  64. ^ עופר חדד, ‏שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר ‏mako‏‏, ‏17 במרץ 2016‏.
  65. ^ גילי כהן, שוברים שתיקה: אנו מזהירים עדים מפני מסירת מידע צבאי מסווג לפני כל ראיון, באתר הארץ, 20 במרץ 2016
  66. ^ נחשף: 'שוברים שתיקה' אוספים מידע מסווג. נתניהו: נחצה קו אדום אתר חרדים 10
  67. ^ יעלון הורה: לחקור אם חיילים מסרו מידע מסווג לשוברים שתיקה איתי בלומנטל, 18 במרץ 2016 אתר וי נט
  68. ^ גילי כהן, צה"ל לא יחקור את החומרים שבידי שוברים שתיקה, הבדיקה תועבר לשב"כ, באתר הארץ, 25 במרץ 2016
  69. ^ סערת "שוברים שתיקה": צה"ל סיים את החקירה; הועברה לידי השב"כ (אתר חדשות וואלה)
  70. ^ בקשה להצטרף כידידת בית המשפט לטובת שוברים שתיקה (אתר האגודה לשמירת זכויות האזרח בישראל)
  71. ^ "שוברים שתיקה" לבית המשפט: חשיפת העדים תהיה הסוף של הארגון, 22 במאי 2016, (אתר חדשות וואלה)
  72. ^ קובץ וידאו חה"כ ד"ר ענת ברקו כנגד הדה לגיטימציה שעושה "שוברים שתיקה" לישראל ולצה"ל, 26 במאי 2015, ערוץ היוטיוב של חה"כ ד"ר ענת ברקו.
  73. ^ ראיון ליעקב אחימאיר, "רואים עולם", 13 ביוני 2015, החל בדקה 22
  74. ^ אמיר תיבון‏, חוטובלי מפעילה את משרד החוץ נגד "שוברים שתיקה" בשוויץ, באתר וואלה! NEWS‏, 2 ביוני 2015
  75. ^ איתמר אייכנר, תערוכת "שוברים שתיקה" טורפדה בגרמניה, באתר ynet, 10 ביוני 2015
  76. ^ צביקה קליין, שוברים שתיקה בשוויץ: התערוכה תיפתח חרף מחאת ישראל, באתר nrg‏.
  77. ^ קובץ וידאו מבט - "שוברים שתיקה" מופיעי בבסיסי צה"ל, קצינים וחיילים במיל' מתקוממים, "מבט", ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 30 בנובמבר 2015.
  78. ^ משה יעלון, הודעה בדף הפייסבוק של יעלון, פייסבוק, 13 בדצמבר 2015.
  79. ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015.
  80. ^ גילי כהן, יעלון נגד "שוברים שתיקה": פועל ממניעים זדוניים; הארגון: "הוא חצה קו אדום", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2015
  81. ^ הודעה בדף הפייסבוק של בנט, פייסבוק, 15 בדצמבר 2015.
  82. ^ עוזי ברוך, בנט: 'שוברים שתיקה' - מחוץ למערכת החינוך, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2015.
  83. ^ אמיר אלון, בגלל איומים: נאסרה הרצאת "שוברים שתיקה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2015
  84. ^ דף הפייסבוק של האמת שלי, פייסבוק.
  85. ^ מתן כצמן, ‏"האמת שלי" נגד "שוברים שתיקה", באתר ישראל היום, 28 במאי 2015 19:19
  86. ^ nrg חדשות, "היינו מוסריים": חיילים מגיבים לשוברים שתיקה, באתר nrg‏.
  87. ^ טל שלו ואמרי סדן‏, שר החוץ הגרמני לא נכנע: לא תתקיים פגישה עם ראש הממשלה נתניהו, באתר וואלה! NEWS‏, 25 באפריל 2017
  88. ^ יהודי אוסטרליה זועמים על דו"ח ארגון בלתי ממשלתי על התעללויות בידי צה"ל דן גולדברג, 3 בספטמבר 2012, (אנגלית, אתר עיתון הארץ)
  89. ^ כמה מאמרים שחובה לקרוא על שוברים שתיקה מאמר דעות משנת 2016 באתר ג'יי סטריט
  90. ^ ג'יי סטריט יו הטעתה את ארגון הסטודנטים 'הלל' השוברת את המוסכמות ומזמינה את שוברים שתיקה מאמר ביקורת של אלכסנדרה מרכוס ממרץ 2016 (אנגלית, אתר ירחון האלגמיינר - עיתון יהודי ימני היוצא בניו יורק)
  91. ^ יובל דיסקין, על המתקפה על "שוברים שתיקה", פוסט באתר פייסבוק
  92. ^ לא אתמוך בהכפשות, בעמוד הפייסבוק של יעקב פרי, 20 דצמבר 2015.
  93. ^ שבתי בנדט‏, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר על "שוברים שתיקה": "מחזק את מוסריותינו", באתר וואלה! NEWS‏, 18 בדצמבר 2015
  94. ^ עמי איילון ואליק רון פרסמו מודעת תמיכה בארגון "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 22 בדצמבר 2015