שוברים שתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שוברים שתיקה
Breaking the Silence LOGO.PNG
פרטי הארגון
מדינה: ישראל
פעילות: איסוף והפצה של עדויות חיילים על התנהלות פסולה לכאורה של צה"ל ביהודה והשומרון וחבל עזה
התאגדות: חברה לתועלת הציבור
מנכ"ל: יולי נובק
שנת ההקמה: 2004
מייסדים: יהודה שאול
האתר הרשמי

שוברים שתיקה הוא ארגון המאוגד כחברה לתועלת הציבור,[1] האוסף עדויות על שירות חיילי צה"ל בשטחים מאז האינתיפאדה השנייה. הארגון מצהיר כי מטרתו "להעלות את המודעות למציאות היומיומית בשטחים וליצור שיח ציבורי על המחיר המוסרי שבשליטה על אוכלוסייה אזרחית, זאת על מנת להביא לסיום הכיבוש". הארגון הוקם בשנת 2004 על ידי מספר לוחמי צה"ל משוחררים ששירתו בשטחים,[2] בעיקר בחברון, וחוו לדבריהם חוויות קשות בעת שירותם הצבאי, במיוחד במהלך האינתיפאדה השנייה.

הארגון גובה עדויות מחיילים ומחיילים משוחררים, ומציג מקרים שבהם לטענתו חיילים או מתנחלים נהגו שלא כשורה, ביצעו עוול או התעללו בפלסטינים, בדרך של ביזה, השחתת רכוש, ירי לא חוקי או פעולות לא מוסריות אחרות. הארגון טוען כי הקצינים הבכירים בצה"ל מודעים לפעולות אלו, ואין מדובר במקרים בודדים אלא בפרקטיקות מקובלות.[3] צה"ל טען כי העדויות הן אנונימיות ומבוססות על שמועות ועדויות שמיעה.[4] בדצמבר 2015 אסר שר הביטחון, משה יעלון, על כל שיתוף פעולה בין צה"ל לבין "שוברים שתיקה".[5]

הקמה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפעילות הציבורית של הארגון החלה ביוני 2004, אז ארגן יהודה שאול, חייל צה"ל משוחרר, שבין השאר שירת בחברון במסגרת גדוד 50 של חטיבת הנח"ל, תערוכת צילומים ומוצגים בשם "לוחמים מספרים על חברון" במכללת תל אביב. התערוכה תיעדה ותיארה את פעילותם של שאול וחבריו בעת שירותם בחברון. הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף מנחם פינקלשטיין הורה לפתוח בחקירה, בעקבות העדויות שהוצגו בתערוכה.[6] חוקרי מצ"ח החרימו חלק מהמוצגים בתערוכה וזימנו לחקירה ארבעה ממארגניה.[7]

הקולנוען אבי מוגרבי יצר את סרטו "Z32" בעקבות עדות שגבה הארגון על אירוע שבו כוח צה"ל הרג שוטרים פלסטינים כנקמה על פיגוע שבו נהרגו שישה חיילי צה"ל במחסום עין עריק. הסרט נקרא על שם המספר הסידורי של המעיד האלמוני ברישומי הארגון.[8]

הארגון פועל בישראל ובחו"ל ומשתתף בכנסים, מעביר הרצאות באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים וכן מפרסם מידע בכלי התקשורת בארץ ובעולם.

סיורים בחברון[עריכת קוד מקור | עריכה]

להמחשת עדויותיו על הנעשה בחברון מקיים הארגון סיורים בעיר. חלק מהסיורים ביישוב היהודי בחברון נערכו במשותף עם אנשי ציונות דתית ריאלית.[9] במקרים אחדים נעצרו הסיורים והותקפו על ידי פעילי ימין ותושבי היישוב היהודי בחברון שמנעו בגופם את מעבר הסיורים והתעמתו עם משתתפי הסיורים, בטענה שלא מדובר בסיורים לימודיים אלא בפרובוקציה וניסיון להתסיס את תושבי העיר הערביים.[10][11] משטרת חברון הטילה הגבלות על סיורי "שוברים שתיקה" בחברון, בנימוק שהם מתסיסים את האווירה במקום, ובתקופות מסוימות הם אף הופסקו לחלוטין. הארגון עתר לבג"ץ בבקשה לאפשר לו לקיים סיורים בחברון, ובג"ץ אישר הסדר "פיילוט" להמשך הסיורים של הארגון, בתיאום עם המשטרה וצה"ל. בתגובה לעתירה שהגישו אנשי היישוב היהודי בחברון קבע בית המשפט כי מימוש ההסדר יהיה "מותנה בהתנהגות העותרים ובגישה מרוסנת מצדם", והוסיף כי "גם היישוב היהודי אינו פטור מריסון".[12]

בעקבות מפגש עם אנשי "שוברים שתיקה" וסיור בחברון כתבה אלונה קמחי את השיר "עניין של הרגל". השיר, בביצועו של יזהר אשדות, נפסל להשמעה בגלי צה"ל.

מבצע עופרת יצוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חודשים אחדים לאחר מבצע עופרת יצוקה פרסם הארגון דוח ובו 54 עדויות של חיילים על המבצע.[13]

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2015 פרסם הארגון דו"ח ובו 60 עדויות אנונימיות של חיילים על אירועים של פגיעה בחפים מפשע ברצועת עזה שהתרחשו לדבריהם במהלך מבצע צוק איתן.[14] בהקדמה לדו"ח נאמר:

"העיקרון שהנחה את המדיניות הצבאית – מינימום סיכון לכוחותינו, גם במחיר פגיעה באזרחים חפים מפשע – לצד הניסיון להטיל אימה על הפלסטינים ולהרתיע אותם, הובילו לפגיעה אדירה וחסרת תקדים באוכלוסייה ובתשתית האזרחית ברצועת עזה. ... תורת הלחימה של צה"ל המשתקפת בעדויות מעוררת שאלות קשות באשר לנורמות המוסריות המתוות את דרכו של צה"ל בכלל ובמבצעים ברצועת עזה בפרט."[15]

עם מממני הדו"ח נמנו הארגון הקתולי האירי טרוקרה, הארגון הדני DanChurchAid , הארגון הבריטי Christian Aid, קרן החברה הפתוחה של ג'ורג' סורוס ו"מנהלת זכויות האדם והמשפטי הבינלאומי" מרמאללה (פועלת במימון ממשלות דנמרק, שוודיה, שווייץ והולנד).

הדוח עורר הד תקשורתי רחב בארץ ובעולם ואחדות מהעדויות אף הוקראו בכנסת על ידי חברי כנסת מסיעת מרצ.[16] תנועת חמאס אימצה את הדוח, כינתה את המעשים המתוארים בו פשעי מלחמה ודרשה להעמיד לדין את האחראים להם.[17] חלקים מהדו"ח אף הוצגו בתקשורת האיראנית.[דרוש מקור]

בתגובה לדוח מספר חיילי צה"ל ששירתו במהלך מבצע "צוק איתן" פרסמו את עדויותיהם מהמבצע שבהן הציגו את התרשמויותיהם מהמוסריות הרבה שגילה צה"ל במהלך הלחימה.[18] אל מול המתנגדים נמצאו גם תומכים בדוח, ובהם פרופ' אייל גרוס[19] ואילנה המרמן.[20]

ביוני 2015 נפגשו נציגים של "שוברים שתיקה" עם אנשי הבית הלבן ומחלקת המדינה לשם הצגת הדו"ח של הארגון על מבצע "צוק איתן".[21]

דו"ח "שוברים שתיקה" צוטט על ידי דו"ח האו"ם על מבצע צוק איתן שהזמינה מועצת זכויות האדם של האו"ם.[22]

ביולי 2015 פורסם שמצ"ח חוקרת אירועים אחדים שתועדו בדו"ח של "שוברים שתיקה".[23]

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2007 קיבל הארגון תרומה של 70 אלף דולר מהקרן החדשה לישראל במטרה "להגביר את המודעות הציבורית להשלכות ההרסניות שיש לשירות בשטחים הכבושים על החברה הישראלית". בשנים 2008 ו-2009 קיבל הארגון מימון עבור פעילותו מהאיחוד האירופי, הקרן החדשה לישראל, ממשלות בריטניה, ספרד והולנד, קרן אוקספם, קרן DanChurchAid, קרן Christian Aid, קרן המכון לחברה הפתוחה וארגון NDC הפלסטיני.[24] בשנת 2008 46% מהכנסות הארגון מתרומות היו מממשלות זרות ו-22% מהקרן החדשה לישראל.[25]

ב-2008 קיבלה "שוברים שתיקה" תרומות בסך 1.2 מיליון שקל וב-2009 כ-2.9 מיליון שקל. בנובמבר 2012 תרם עמוס עוז לארגון פרס בסך 2500 ליש"ט, שניתן לו מהקרן החדשה לישראל על פועלו לקידום זכויות אדם.[26]

בין השנים 20122014, הארגון קיבל מימון של 4 מליון שקל באופן ישיר ועקיף, מהמדינות דנמרק, הולנד, שוודיה, שווייץ, גרמניה, צרפת, בלגיה, ספרד ואירלנד.[27] ולפי אתר שירות פעילות החוץ של האיחוד האירופי בישראל, בין השנים 2012–2013 עמדו סך תרומות האיחוד האירופי ל"שוברים שתיקה" על 166 אלף אירו.[28]

פרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2008 העניקה האגודה לזכויות האזרח לארגון את אות אמיל גרינצוויג. חברי ועדת הפרס ציינו בנימוקי הבחירה כי:

בארבע שנות פעילותם, הציגו פעילי שוברים שתיקה באומץ מראה עגומה אל מול פניה של החברה הישראלית. מאות לוחמים אשר שירתו בשטחים רואיינו על ידי שוברים שתיקה ועדויותיהם מובאות כמעט ללא עריכה ותוך שמירה על אנונימיות, במטרה לעודד חיילים לחשוף את הסיפורים. העדויות, על היקפן הנרחב ותכניהן הנוקבים, מרכיבות אמירה אפקטיבית ואמיצה על הקשר הגורדי שבין הפרקטיקה היומיומית של הכיבוש לבין הפרות זכויות האדם בשטחים.

פולמוס סביב פעילות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון "שוברים שתיקה" סופג ביקורת רבה על פעילותו. עיקר הביקורת היא על אמינות העדויות - שרובן עדויות שמיעה אנונימיות - ועל פעילותו של הארגון בעולם, שלטענת המבקרים מטרתה הכפשת חיילי צה"ל בחו"ל ויצירת דה-לגיטימציה למדינת ישראל, פעילות שגורמת לישראל נזק מדיני ותדמיתי.

אמינות העדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי דובר צה"ל: "חיילי צה"ל נהגו לפי דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי וההוראות, למרות מורכבות הלחימה [...] החלטת ארגון 'שוברים שתיקה' לגבות עדויות באופן זה ומסוג זה מעוררת את התחושה שהארגון אינו מעוניין באמת בקיומה של בדיקה מהימנה ומקיפה ביחס לטענותיו". גם לאחר מבצע "צוק איתן" טען דובר צה"ל ש"שוברים שתיקה" אינו מספק מידע שיאפשר לבדוק את האירועים המועלים בעדויות.[29]

הפרקליט הצבאי הראשי במבצע "עופרת יצוקה", תא"ל אביחי מנדלבליט, ציין שאנונימיות העדויות אינה מאפשרת לחקור את העדים.[30] דובר צה"ל טען שחלק ניכר מהעדויות על המבצע מבוסס על שמועות ועדויות שמיעה. ברוב המקרים מדובר בעדויות אנונימיות הנעדרות פרטים מזהים כמו דרגה, אות ראשונה של השם, גדוד, מקום ותאריך, "ולפיכך לא ניתן לבצע על בסיסן בדיקה פרטנית שתאפשר חקירה, אישור או הפרכה של הדברים. "זאת, תוך הטלת דופי בצה"ל ובמפקדיו והוצאת דיבתם רעה".[31] בתגובה להאשמות אלו יצא הארגון ב-2011 בפרסום עדויות וידאו, בהן נחשפו החיילים בשם מלא, פנים חשופות ודרגה.[32]

עמוס הראל כתב בשנת 2009 כי לאנשי הארגון "אג'נדה פוליטית ברורה, שהתואר "ארגון זכויות אדם" כבר לא ממש מכסה עליה. מי שמתאר באתר האינטרנט שלו את "השחיתות שפשתה במערכת הצבאית" עקב השירות בשטחים, אינו משקיף נייטרלי. מכאן לא נובע שהעדויות, שהוקלטו וחלקן גם צולמו בווידאו, מפוברקות. אבל ברור שהתיאור המעורפל של נסיבות התקריות מפחית מיכולתו של הצבא להשתמש בהן לחקירה פלילית. אנשי "שוברים שתיקה" מבקשים להעביר מסר בדבר השלכות השירות בשטחים. נראה שזה בעיקר מה שמעניין אותם, הרבה יותר ממיצוי הדין בתקרית ספציפית.".[33]

עוד נטען שבסיורים שמארגנים אנשי הארגון בחברון הם מספרים סיפורים שקריים לתיירים אירופאים ומוציאים את המקרים גם מההקשר שבעדות שהם עצמם מביאים. פורסמו צילומי וידאו שבהם מספר איש הארגון על ירי קבוע במקלעים לפי פקודה לכיוון אזרחים חפים מפשע בחברון, כמו במשחק וידאו.[34][35] בתגובה לכך, פרסמו "שוברים שתיקה" סרטון המציג טענות של חיילים על כך שקיבלו פקודות לירות לעבר מיקומים בחברון, במקרה של אירועים בעיר, בניגוד להוראות הבטיחות של צה"ל, וכן סרטון המתעד ירי מקלעים לעבר מיקומים בחברון בזמן האינתיפאדה השנייה.[36]

הספר "כיבוש השטחים" נועד לתאר על פי "שוברים שתיקה" את "המדיניות ההתקפית הכוללת סיפוח של טריטוריה, השלטת אימה והידוק השליטה על אוכלוסייה אזרחית". על פי דובר NGO Monitor הספר מתבסס על האשמות גורפות המבוססות על תיאורים אנקדוטיים לא מבוססים שכלל לא נוגעות לקובעי המדיניות של צה"ל. בעדויות מופיעים לטענתו "מניעים אנטי-ישראלים פוליטיים קיצוניים" כגון עדות לכאורה של חייל המתייחס למתנחלים כ"הכי יודו-נאצים שפגשתי בחיים שלי". עדויות אחרות הן בעלות כותרות מטעות (לדוגמה בעדות המצהירה על היתקלות עם אמבולנס שבתוכו מחבלים, הייתה הכותרת "יריתי על אמבולנס עם מקלע כבד" - המרמזת לכאורה על פשע מלחמה). כמו כן "מרבית העדויות הן משיאה של מערכת טרור המתאבדים הפלסטיני נגד אזרחי ישראל (2000–2005) והן מקובצות יחד עם תקריות שהתרחשו לאחרונה. הכישלון להבחין ביניהן או לנתח את ההקשרים השונים של מדיניות הביטחון הישראלית בעשור האחרון, משקף ביתר-שאת את המטרות האידאולוגיות והפוליטיות של "שוברים שתיקה", אשר מוסוות מאחורי הרטוריקה של מוסריות וחוק בינ"ל."[37]

בישראל עלתה ביקורת על אופן פרסומו של הדו"ח והצגתם של מה שנטען שהם מקרי קיצון כמדיניות צה"ל.[דרוש מקור] בנוסף נטען כי האירועים בדוח הוצגו באופן חד-צדדי[דרוש מקור] וללא הקשר[דרוש מקור] וכי חלקם מוגדרים כחוקיים ומתקבלים[דרוש מקור] תחת דיני המלחמה והמשפט הבינלאומי.[27]

תחקיר עיתונאי של תוכנית "המקור" ששודר בערוץ 10 ב-12 ביולי 2016 בדק את אמינות העדויות ומצא שמתוך 10 עדויות רק 2 עדויות היו מאומתות ולפחות 2 עדויות היו שקריות. השאר היו מוגזמות או בלתי ניתנות לבדיקה עקב אנומימיות העדויות. התחקיר קבע לגבי אמינות העדויות: "השורה התחתונה מורכבת: כן, גילינו עדויות לא נכונות וכאלה שהציגו את התמונה בצורה חלקית ומטעה. האם השתכנענו שמדובר בחבורת שקרנים? ממש לא. אבל תהליך אימות העדויות, גילינו, מחמיר הרבה פחות מכפי שתואר פעמים רבות על ידי אנשי הארגון בעבר: להצהרה כי כל אירוע חמור מפורסם רק אם יש לגביו שני עדי ראייה, למשל, אין ממש כיסוי." למרות זאת סיכם התחקיר שפעילות הארגון "חשובה ומבורכת".[38]

עוד מצא התחקיר כי בשלוש השנים שקדמו לו השתתפו בפעילות שוברים שתיקה 16,000 ישראלים, 5,000 יהודים מחו"ל ו-6,000 בני אדם שאינם ישראלים ואינם יהודים. לאור זאת, כ-40% מפעילותו מופנה אל מחוץ לישראל.

עדויות שווא[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שוברים שתיקה" מתבסס על עדויות של חיילים המגיעים אליו. פעמים אחדות ניסו מתחזים לשבש את פעילות הארגון באמצעות עדויות שווא. אחד המקרים התרחש במהלך מבצע צוק איתן אז פנה אורן חזן לנציג הארגון בשם בדוי, התחזה ללוחם מחיל התותחנים שהשתתף במבצע, ומסר עדויות שקריות על פעולות צבאיות בלתי מוסריות, מתוך מטרה לפגוע באמינות הארגון. עדות השקר לא פורסמה מעולם עקב חוסר אמינותה. לדברי חזן, הונאה זו הייתה חלק ממבצע מתוכנן יחד עם ועד מתיישבי השומרון, על מנת "לחשוף את השקרים של שוברים שתיקה".[39]

קבלת תרומות ממדינות זרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי NGO Monitor, שוברים שתיקה מקבל מדי שנה תרומות של מאות אלפי ש"ח מגופים שהם בגדר ישות מדינית זרה.[40] ממשלת ישראל מתחה ביקורת על תרומתן של מדינות זרות למימון הפעילות של "שוברים שתיקה", ונציגי משרד החוץ ניסו להניא מדינות אלה מלהמשיך ולתמוך בארגון, בנימוק שהוא אופוזיציוני.[41][42] תגובת הארגון הייתה שמשרד החוץ מבצע "ציד מכשפות מסוכן לדמוקרטיה" וכי "הניסיונות להשתיק קולות של החברה האזרחית בישראל הם מסוכנים... נראה שמשרד החוץ שואב רעיונות ממשטרים אפלים בהם מי שהצביע על מחדלים פנימיים נחשב לבוגד". בעקבות העברת תמיכה כספית מצד ממשלת ספרד, בסך של עשרות אלפי אירו, למימון הסיורים של "שוברים שתיקה" בחברון הגיבה ממשלת ישראל ואמרה כי המימון עומד בחוסר פרופורציה ביחס לזה שמקבלים ארגוני זכויות אדם במדינות ערב.[42] שגריר ישראל בהולנד, הארי קני-טל, הביע מחאה על מימון הארגון על ידי הולנד ואמר כי אף על פי ש"שוברים שתיקה" הוא ארגון לגיטימי, מימונו על ידי מדינה אינו סביר לנוכח הרגישויות המדיניות.[42] בתגובה פנו עשרה ארגונים ישראליים[43] בקריאה פומבית לממשלת ישראל בה כינו פעולות אלו של הממשלה כ"מתקפה" ודרשו להפסיקה.[44]

בדו"ח ביקורת עומק שנעשה מטעם רשם ההקדשות צוין שארגון ICCO התורם ל"שוברים שתיקה" התנה את תרומתו במינימום של 90 ראיונות עם חיילים בשנה והוצאה לאור של "אנציקלופדיה של הכיבוש". ארגון Oxfam, שתרם אף הוא, דרש לחפש כמה שיותר עדויות על "בלתי מוסריות" ופגיעה בזכויות אדם.[45]

ביקורת על הארגון ותמיכה בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת רבה נמתחה על פעילות הארגון בחו"ל. חברת הכנסת ענת ברקו האשימה את הארגון בשיתוף פעולה עם ארגונים אנטי-ישראליים ואנטישמיים בחו"ל ואמרה שהפעילות שלו בחו"ל עומדת בניגוד למטרה המוצהרת של הארגון לקיים דיון בקרב הציבור הישראלי.[46] המשפטן היהודי-אמריקאי, אלן דרשוביץ, אמר על פעילות "שוברים שתיקה" בארצות הברית ש"הם גורמים נזק עצום לישראל, כי אינם מספרים את האמת, ואינם מציגים את הביקורת שלהם בהקשר הראוי, וכי לרוב האנשים אין היכולת לבקר אותם".[47]

במהלך 2015 הנחתה סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי, את שגרירויות ישראל בשווייץ ובגרמניה לבחון דרכי פעולה שניתן לנקוט נגד תערוכות שאורגנו על ידי "שוברים שתיקה" ובהן הוצגו עדויות לוחמים ממבצע צוק איתן.[48] התערוכה בגרמניה בוטלה[49] ואילו התערוכה בשווייץ נפתחה כמתוכנן.[50]

בעקבות פרסום העובדה כי ארגון "שוברים שתיקה" מרצה בפני חיילי צה"ל חתמו 70 חיילים וקציני מילואים על עצומה כנגד פעילות זו,[51] בדצמבר 2015 אסר שר הביטחון, משה יעלון, על כל פעילות משותפת של צה"ל עם "שוברים שתיקה", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים. בנימוקיו להחלטה כתב יעלון: "מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. [...] בעבר היו ניסיונות לברר אירועים ומקרים שאנשי 'שוברים שתיקה' הצביעו עליהם, והם עלו בתוהו. ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה."[52][53] בתגובה הודיע הארגון כי יעלון "חצה אתמול כל קו אדום בחברה דמוקרטית כשבחר להשתלח בחיילי צה"ל, לוחמים ולוחמות, ששירתו בשטחים" ושהוא חבר "למסע ההסתה שמנהלים ארגוני הימין הקיצוני בחודשים האחרונים נגד הדמוקרטיה בישראל".[54] מספר ימים לאחר מכן אסר שר החינוך נפתלי בנט על פעילות הארגון במערכת החינוך ובפרט על הרצאות של נציגיו בבתי ספר תיכוניים.[55][56]

בעקבות פרסום כוונת הארגון לקיים הרצאה בפאב-מועדון "עשן הזמן" בבאר שבע קראו פעילי ימין 'לפוצץ' את האירוע. בעקבות החשש לאלימות הורה בית המשפט, לבקשת המשטרה, שלא לקיים את האירוע. כתחליף נערכה ההרצאה בשתי דירות פרטיות בעיר.[57]

אל מול הביקורת על "שוברים שתיקה" בדצמבר 2015 כתב ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין על ארגון זה וארגוני שמאל נוספים: "גם אם הם מרגיזים, גם אם הם לא פעם לא מדייקים או עושים את מלאכתם לא תמיד נאמנה מבחינה מקצועית – עדיין תרומתם חשובה מאוד ועוזרת לשמור על הערנות הנדרשת בסוגיות אנושיות רגישות ביותר. ... לא חייבים לאהוב אותם אבל הם חלק חשוב מאוד בכל שלטון דמוקרטי וחלק חשוב מעוצמתו."[58] לעומתו, כתב ראש השב"כ לשעבר, ח"כ יעקב פרי, כי "מעולם לא תמכתי ולא אתמוך בהכפשות, בהוצאת שם רע ודיבה במקרים מסוימים על צה"ל שיקר לכולנו ואין כלל ספק במוסריותו.[...] חשוב שהדברים יגיעו לידיעתו אך ללא כיבוס הכביסה הזאת בין עמי העולם, אצלם תדמיתה של מדינת ישראל עם או בלי שוברי שתיקה מעוותת וחד צדדית."[59]

עמירם לוין פרסם בעיתון "הארץ" מודעת תמיכה גדולה ב"שוברים שתיקה", שבה כתב "'שוברים שתיקה' מחזקים את מוסריותנו. ... 'שוברים שתיקה' שומרים על חיילי צה"ל במקום בלתי אפשרי בו הפוליטיקאים הפקירו אותם. ההנחיות להשתקת 'שוברים שתיקה' הן הפוגעות והמחלישות את צה"ל. צה"ל חייב לעודד את שוברים שתיקה ושכמותם להשמיע קולם ללא מורא בצה"ל ובחברה הישראלית (ורק בצה"ל ובחברה הישראלית)."[60] כעבור ימים אחדים הצטרפו ראש השב"כ לשעבר, עמי אילון, וניצב בדימוס אליק רון ופרסמו מודעת תמיכה דומה.[61]

ב-2015, בעקבות הביקורת על פעילות "שוברים שתיקה" הקימו קבוצה של קציני מילואים ולוחמי צה"ל שהשתחררו קבוצה בשם "האמת שלי" שמטרתה לסתור את טענות "שוברים שתיקה" ולהציג את הפנים המוסריות של צה"ל.[62][63]

טענות על אספת מידע מסווג על ידי פעילי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 במרץ 2016 שידר ערוץ 2 תחקיר שהתבסס על צילומים שערכו פעילי "עד כאן", וטען לחשיפת ניסיונות של פעילי "שוברים שתיקה" לאסוף מידע מסווג מחיילים שהגיעו אליו.[64] בתגובה טען ארגון "שוברים שתיקה" שהעדויות שנמסרות לו נבדקות על ידי הצנזורה הצבאית, וצנזורה נרחבת הופעלה רק על העדות שמסר שתול של "עד כאן".[65] צה"ל החליט לא לבדוק את הטענות נגד "שוברים שתיקה" והעביר את הבדיקה לשב"כ.[66][דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "שוברים שתיקה בע"מ (חל"צ)", באתר גיידסטאר ישראל
  2. ^ הארגון, באתר "שוברים שתיקה"
  3. ^ חן קוטס-בר, אנחנו דור שלם של חיילים משוחררים, nrg,‏26.11.2004
  4. ^ רויטרס, צה"ל: עדויות "שוברים שתיקה" מעזה - שמועות, באתר ynet, 15 ביולי 2009
  5. ^ חדשות 2, ‏יעלון: "שוברים שתיקה"- לא בצה"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏14 בדצמבר, 2015‏
  6. ^ מצ"ח תחקור העדויות בתערוכת החיילים מחברון, וואלה!, 4.6.2004
  7. ^ מצ"ח תחקור מארגני תערוכת "שוברים שתיקה", באתר וואלה! NEWS‏, 22 ביוני 2004
  8. ^ שמוליק דובדבני, שיר כאב, באתר ynet, 20 באוגוסט 2008
  9. ^ סיורים של "שוברים שתיקה" באתר "ציונות דתית ריאלית".
  10. ^ אפרת וייס וענת שלו, חברון: מתנחלים עצרו סיור של "שוברים שתיקה", באתר ynet, 13 ביוני 2008
    ניר לנדאו ויהושע בריינר, שוב תקפו מתנחלים פעילי שמאל בחברון, וואלה!, 27 ביוני 2008
    חברון: מתנחלים תקפו דיפלומטים בריטים, nrg מעריב, 7 באוגוסט 2008
    אמנון מרנדה ושמוליק גרוסמן, חברון: פעילי ימין התנפלו על חברי כנסת מחד"ש, באתר ynet, 23 ביוני 2010
  11. ^ אורנית עצר, ‏חברי "שוברים שתיקה" ביטלו סיור בחברון, באתר ערוץ 7, 13 ביוני 2008
  12. ^ בג"ץ 4526/08 - ארגון "שוברים שתיקה" ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית- אלוף גדי שמני, 30.6.08,‏ 2.3.2009
  13. ^ שוברים שתיקה - חיילים מספרים על מבצע ”עופרת יצוקה“, עזה 2009
  14. ^ צה"ל הצבא המוסרי בעולם?, שוברים שתיקה
    אליאור לוי, ירי ליד רגליה של ילדה מפגרת, וידוא הריגה של קשיש. עדויות לוחמים מצוק איתן, באתר ynet, 4 במאי 2015
  15. ^ ככה נלחמנו בעזה 2014 - עדויות וצילומים של חיילים ממבצע ˝צוק איתן˝, עמ' 16–21, באתר "שוברים שתיקה"
  16. ^ מורן אזולאי, "שוברים שתיקה" במליאה. שרון גל: מרצ משת"פים פושעים, באתר ynet, 12 במאי 2015
  17. ^ דלית הלוי, ‏ארגון חמאס נעזר בדו"ח "שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 9 במאי 2015
  18. ^ יוסי לוי, מחאה ברשת: חיילי צה"ל נגד אירגון "שוברים שתיקה", באתר nana10‏, 10 במאי 2015
    יוסי לוי, "האמת שלי": מחאת החיילים נגד ארגון שוברים שתיקה צוברת תאוצה, באתר nana10‏, 12 במאי 2015
    לירון זייד ומיכל פעילן, ‏קרב הגרסאות על מבצע צוק איתן, באתר ‏mako‏‏, ‏21 במאי 2015‏.
  19. ^ אייל גרוספרשנות || דו"ח שוברים שתיקה מביא עדויות להפרה חמורה של דיני הלחימה, באתר הארץ, 4 במאי 2015
  20. ^ אילנה המרמןלא לכאורה: פשעי מלחמה!, באתר הארץ, 7 במאי 2015
  21. ^ ברק רבידבכירים בבית הלבן נפגשו 
עם נציג של ארגון שוברים שתיקה, באתר הארץ, 5 ביוני 2015
  22. ^ יאיר קראוס, בצלם ושוברים שתיקה: הארגונים שמאחורי דו"ח האו"ם, באתר nrg‏, 22 ביוני 2015.
  23. ^ גילי כהן, מצ"ח חוקרת אירועים ב"צוק איתן" עליהם דיווח ארגון שוברים שתיקה, באתר הארץ, 16 ביולי 2015
  24. ^ שוברים שתיקה (BtS), באתר NGO Monitor
  25. ^ "ריבונות על תנאי: היקף התמיכה של ממשלות זרות בארגונים פוליטיים בישראל", מסמך של המכון לאסטרטגיה ציונית ו-NGO Monitor, עמ' 54
  26. ^ ניר חסוןעמוס עוז תרם פרס בו זכה ל"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 10 בנובמבר 2012
  27. ^ 27.0 27.1 יהודה יפרח, שוברים שתיקה: חיילים אמרו לנו "התנהגנו כמו פסיכים", באתר nrg‏, 8 במאי 2015.
  28. ^ Delegation of the European Union to Israel .באתר האיחוד האירופי,‏ 11 ביוני 2015
  29. ^ ענבל תמיר, ‏האזינו: נחשפות עדויות לוחמים מצוק איתן ל"שוברי שתיקה", באתר גלי צה"ל, 4 במאי 2015
  30. ^ עמוס הראלהפרקליט הצבאי הראשי, תת אלוף אביחי מנדלבליט, מדבר על עופרת יצוקה, צ'יקו תמיר וגם על "בצלם", באתר הארץ, 18 בספטמבר 2009
  31. ^ צה"ל: עדויות "שוברים שתיקה" מעזה - שמועות, באתר ynet, 15 ביולי 2009
    שר הביטחון: אם יש ביקורת על צה"ל - פנו אליי, באתר ynet, 15 ביולי 2009
  32. ^ שוברים שתיקה, פרויקט עדויות הווידאו, מתוך אתר הארגון
  33. ^ עמוס הראלבמקום להתמודד עם העדויות, מסיטים את הנושא, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
  34. ^ קובץ וידאו כך נראים הסיורים של שוברים שתיקה, "העולם הבוקר" עם אברי גלעד והילה קורח, אתר רשת (זכיינית שידור).
  35. ^ בן-דרור ימיני, Breaking The Truth: The mission to demonize Israel, אתר ynetnews באנגלית, 26 בנובמבר 2015.
  36. ^ שוברים שתיקה | פייסבוק, www.facebook.com; ירי מקל"רים בחברון במהלך האינתיפאדה השנייה בערוץ היוטיוב של "שוברים שתיקה"
  37. ^ יהושע (ג´וש) בקון, שוברים איזו שתיקה?, באתר NGO Monitor,‏ 27 בפברואר 2011
  38. ^ קובץ וידאוהמקור, תחקיר "המקור": כיצד מצליח ארגון "שוברים שתיקה" להסעיר מדינה שלמה?, באתר nana10‏, 12 ביולי 2016,
    איתי רום, המקור: מה למדנו מחצי שנה עם שוברים שתיקה?, באתר nana10‏, 12 ביולי 2016.
  39. ^ רביב דרוקר, ח"כ אורן חזן ניסה למכור ל"שוברים שתיקה" סיפורי זוועה שקריים על צה"ל, באתר nana10‏, 31 במרץ 2015 סרטונים
    נועם אמיר, ‏אורן חזן שיקר ל"שוברים שתיקה": "כדי להפיל אותם בפח", באתר מעריב השבוע, 31 במרץ 2015
    עדו בן פורת, ‏ח"כ אורן חזן נלחם ב"שוברים שתיקה", באתר ערוץ 7, 1 באפריל 2015
  40. ^ שמעון כהן, ‏NGO: 'שוברים שתיקה' מסתירים מימון זר, באתר ערוץ 7
  41. ^ ברק רבידמדינת ישראל נגד "שוברים שתיקה": דרשה מהולנד להפסיק העברת המימון לארגון, באתר הארץ, 26 ביולי 2009
    ברק רבידאחרי הולנד, ישראל דורשת הבהרות מבריטניה על מימון "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 29 ביולי 2009
  42. ^ 42.0 42.1 42.2 ברק רבידישראל דרשה גם מספרד להפסיק המימון ל"שוברים שתיקה", באתר הארץ, 15 ביולי 2009
  43. ^ האגודה לזכויות האזרח בישראל, במקום, בצלם, גישה, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יש דין, עדאלה, רופאים לזכויות אדם, שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם
  44. ^ לא להשתיק את "שוברים שתיקה", אתר הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
  45. ^ ביקורת עומק בחל"צ "שוברים שתיקה בע"מ"
  46. ^ קובץ וידאו חה"כ ד"ר ענת ברקו כנגד הדה לגיטימציה שעושה "שוברים שתיקה" לישראל ולצה"ל, 26 במאי 2015, ערוץ היוטיוב של חה"כ ד"ר ענת ברקו.
  47. ^ ראיון ליעקב אחימאיר, "רואים עולם", 13 ביוני 2015, החל בדקה 22
  48. ^ אמיר תיבון‏, חוטובלי מפעילה את משרד החוץ נגד "שוברים שתיקה" בשוויץ, באתר וואלה! NEWS‏, 2 ביוני 2015
  49. ^ איתמר אייכנר, תערוכת "שוברים שתיקה" טורפדה בגרמניה, באתר ynet, 10 ביוני 2015
  50. ^ צביקה קליין, שוברים שתיקה בשוויץ: התערוכה תיפתח חרף מחאת ישראל, באתר nrg‏.
  51. ^ קובץ וידאו מבט - "שוברים שתיקה" מופיעי בבסיסי צה"ל, קצינים וחיילים במיל' מתקוממים, "מבט", ערוץ היוטיוב של רשות השידור, 30 בנובמבר 2015.
  52. ^ משה יעלון, הודעה בדף הפייסבוק של יעלון, פייסבוק, 13 בדצמבר 2015.
  53. ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015.
  54. ^ גילי כהן, יעלון נגד "שוברים שתיקה": פועל ממניעים זדוניים; הארגון: "הוא חצה קו אדום", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2015
  55. ^ הודעה בדף הפייסבוק של בנט, פייסבוק, 15 בדצמבר 2015.
  56. ^ עוזי ברוך, ‏בנט: 'שוברים שתיקה' - מחוץ למערכת החינוך, באתר ערוץ 7, 15 בדצמבר 2015.
  57. ^ אמיר אלון, בגלל איומים: נאסרה הרצאת "שוברים שתיקה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2015
  58. ^ יובל דיסקין, על המתקפה על "שוברים שתיקה", פוסט באתר פייסבוק
  59. ^ יעקב פרי [1] פוסט בפייסבוק.
  60. ^ שבתי בנדט‏, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר על "שוברים שתיקה": "מחזק את מוסריותינו", באתר וואלה! NEWS‏, 18 בדצמבר 2015
  61. ^ עמי איילון ואליק רון פרסמו מודעת תמיכה בארגון "שוברים שתיקה", באתר הארץ, 22 בדצמבר 2015
  62. ^ דף הפייסבוק של האמת שלי, פייסבוק.
  63. ^ מתן כצמן, ‏"האמת שלי" נגד "שוברים שתיקה", באתר ישראל היום, 28 במאי 2015 19:19,
    nrg חדשות, "היינו מוסריים": חיילים מגיבים לשוברים שתיקה, באתר nrg‏.
  64. ^ עופר חדד, ‏שוברים שתיקה אוספים מידע מסווג?, באתר ‏mako‏‏, ‏17 במרץ 2016‏.
  65. ^ גילי כהן, שוברים שתיקה: אנו מזהירים עדים מפני מסירת מידע צבאי מסווג לפני כל ראיון, באתר הארץ, 20 במרץ 2016
  66. ^ גילי כהן, צה"ל לא יחקור את החומרים שבידי שוברים שתיקה, הבדיקה תועבר לשב"כ, באתר הארץ, 25 במרץ 2016