פרדיננד גוגליה
 | |
| פרדיננד גוגליה | |
| לידה |
13 בספטמבר 1855 בודפשט, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
17 בספטמבר 1941 (בגיל 86) וינה, גרמניה הנאצית  |
| מדינה |
אוסטריה  |
| השתייכות |
 הצבא האוסטרו-הונגרי |
| תקופת הפעילות | 1875–1918 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 פלדצוגמייסטר[1] |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד בית הספר לתותחנות מפקד הדיוויזיה ה-33 מפקד הקורפוס ה-5 המפקח הכללי של הארטילריה מפקד הקורפוס ה-24 מפקד קבוצת בלונו | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
מסדר כתר הברזל | |
  | |
פרדיננד יוהאן אנטון ריטר גוגליה פון זלוטה ליפה (בגרמנית: Ferdinand Johann Anton Ritter Goglia von Zlota Lipa; 13 בספטמבר 1855 – 17 בספטמבר 1941) היה גנרל בצבא האוסטרו-הונגרי, אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גוגליה נולד ב-13 בספטמבר 1855 בעיר בודפשט שהשתייכה אז לאימפריה האוסטרית (כיום העיר היא בירת הונגריה). אביו היה קצין בדרגת מיור. הוא למד באקדמיה הצבאית הטכנית בווינה, וב-1 בספטמבר 1875 התגייס בדרגת לויטננט לצבא האוסטרו-הונגרי. הוא הוצב ברגימנט הארטילריה ה-12 בלייבאך. ב-1878 השתתף בכיבוש של בוסניה והרצגובינה. בין 1879–1881 סיים בהצלחה את בית הספר לארטילריה, והועלה לדרגת אובר-לויטננט. הוא החל לטפס בסולם הדרגות: ב-1 במאי 1889 הועלה לדרגת האופטמן, ב-1 בינואר 1896 לדרגת מיור וב-1 במאי 1900 לדרגת אוברסט-לויטננט. באותה שנה הוא החל לשמש כמדריך בבית הספר לתותחנות, וב-18 בספטמבר מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-16. ב-1 במאי 1904 קודם לדרגת אוברסט. ב-24 באפריל 1906 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-2, וב-1907 עוטר באות מסדר כתר הברזל מחלקה שלישית על הישגיו כמדריך צבאי ומפקד רגימנט. ב-15 באפריל 1910 הוא מונה למפקד בית הספר לתותחנות. ב-1 במאי של אותה שנה הוא הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה לנשיא הוועדה הצבאית הטכנית. ב-28 בספטמבר 1912 הועלה לדרגת פלדמרשל-לוטננט, וב-1 במאי 1913 עוטר בצלב האבירים של מסדר לאופולד על הצלחותיו בתפקיד מפקד בית הספר לתותחנות.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, מונה גוגליה למפקד אחד המבצרים בעורף. צעד שנחשב לחריג בצבא האוסטרו-הונגרי כיוון שגוגליה היה קצין ארטילריה.[2] לקראת סוף אוגוסט הועבר גוגליה לפקד על בריגדת התותחנים ה-43 אשר הייתה חלק מהדיוויזיה ה-43 בפיקודו של אלברט שמידט אשר היה זוטר מגוגליה בדרגה. הוא פיקד על הבריגדה במהלך קרב גליציה וקרב למברג, על חלקו בקרבות קיבל את אות מסדר העיט האדום מהקיסרות הגרמנית. ב-3 בדצמבר של אותה שנה הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-33 אשר הייתה חלק מהקורפוס החמישי. הוא היה גנרל הארטילריה הראשון בצבא האוסטרו-הונגרי שפיקד על יחידה בגודל של דיוויזיה. הוא פיקד על הדיוויזיה במהלך הקרבות סביב קרקוב, ולאחר מכן השתתף במרדף אחר הכוחות הרוסיים לנהר נידה. בינואר 1915 הועברה הדיוויזיה לאזור הקרפטים והשתתפה במתקפת הקרפטים. במאי של אותה שנה הוא השתתף במתקפת גורליצה-טרנוב ובנסיגה הגדולה. על חלקו בקרבות הוא מונה למפקד הקורפוס החמישי. הקורפוס שלו זכה להצלחות במרדף אחר הכוחות הרוסיים הנסוגים, ועל כך הוענק לו תואר האצולה "פון זלוטה ליפה" (על שם שתי עיירות שמהן הצליח לגרש את האויב). במהלך מתקפת ברוסילוב ביוני 1916, הצליח הקורפוס של גוגליה לשמור על עמדותיו, אולם עקב נסיגת הקורפוסים השכנים נאלץ לסגת גם כן כדי להימנע מכיתור. הקורפוס שלו הצליח להתייצב ביולי, ולהדוף את הרוסים לאחור. על כך הוא עוטר בדרגה הראשונה של אות מסדר לאופולד, באות מסדר הכתר הפרוסי עם כוכב, וב-14 בנובמבר של אותה שנה הועלה לדרגת פלדצוגמייסטר. בדצמבר 1917 הוא מונה למפקח הכללי של הארטילריה, אולם בעקבות כישלון מתקפת הנהר פיאווה, מונה ביולי 1918 למפקד הקורפוס ה-24 בחזית האיטלקית. לאחר חודש הוא מונה למפקד "קבוצת בלונו" אשר הייתה בגודל של ארבעה קורפוסים. הוא שימש בתפקיד זה עד לתבוסה הסופית בחזית האיטלקית בקרב ויטוריו ונטו.
ביום האחרון של 1918 פרש גוגליה מהצבא בשל ביטול המלוכה האוסטרו-הונגרית. הוא נפטר בווינה ב-17 בספטמבר 1941.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרדיננד גוגליה (באנגלית)
- פרדיננד גוגליה (באנגלית)
- פרדיננד גוגליה (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דרגת פלדצוגמייסטר היא למעשה דרגת גנרל. בצבא האוסטרו-הונגרי, היו דרגות גנרלים שונות בהתאם לחיל. כך, גנרל בחיל הפרשים נקרא "גנרל חיל הפרשים". פלדצוגמייסטר היא דרגת גנרל בחיל התותחנים. דרגה זו מקבילה לדרגת "גנרל חיל התותחנים" בצבא הקיסרות הגרמנית ובוורמאכט
- ^ פרדיננד גוגליה באתר המוקדש לצבא האוסטרו-הונגרי