פרדיננד פון סמרן-פרנקנג
 | |
| לידה |
17 במרץ 1897 גריסקירכן, האימפריה האוסטרו-הונגרית   |
|---|---|
| נרצח |
20 בספטמבר 1944 (בגיל 47) באניה לוקה, המדינה העצמאית של קרואטיה .svg){kind=small} |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, הרייך הגרמני |
| השתייכות |
צבא הקיסרות הגרמנית |
| דרגה |
 בריגדפיהרר |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
צלב הברזל, דרגה ראשונה | |
  | |
פרדיננד פון סמרן-פרנקנג (בגרמנית: Ferdinand von Sammern-Frankenegg;[1] 17 במרץ 1897 – ב-20 בספטמבר 1944) היה בריגדפיהרר באס אס, פושע מלחמה שאחראי בין השאר על שליחת כרבע מיליון יהודים למחנה ההשמדה טרבלינקה, הודח מפיקוד על הכוחות הגרמניים בתחילת מרד גטו ורשה עקב כישלונו ההתחלתי בחיסול הגטו וחוסל על ידי פרטיזנים יוגוסלביים מאוחר יותר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמרן-פרנקנג נולד בעיר גריסקירכן (Grieskirchen), שבאימפריה האוסטרו-הונגרית,[2] כבנו של שופט מקומי. הוא התגייס לצבא האוסטרו הונגרי בשנת 1915, ולחם במלחמת העולם הראשונה בחזית האיטלקית. הוא נפל בשבי האיטלקי בנובמבר 1918, ושוחרר רק בספטמבר 1920. עם שחרורו עזב את הצבא, והשלים בשנת 1922 תואר דוקטור למשפטים. הוא שימש כעורך דין[2] הוא נישא ונולד לו בן.
בדצמבר 1932[2] הצטרף לאס אס, והיה חבר במפלגה הנאצית האוסטרית. הוא הואשם בפעילות חתרנית והושלך לכלא, אולם שוחרר בשנת 1938 בעקבות סיפוח אוסטריה בידי גרמניה הנאצית ("האנשלוס"). הוא הועלה לדרגת אוברפיהרר (מקביל לאלוף-משנה בצה"ל), וביולי 1942 מונה כמושל גטו ורשה.[2] עוד באותו חודש הופקד על הפעלת "האקציה הגדולה",[3][4] נגד יהודי הגטו. במהלך חודשיים, בין 254,000 ל-265,000 אסירי הגטו, גברים נשים וטף, נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה, שבו חוסלו מעל ל-300,000 בני אדם. מספר הנרצחים במבצע מבין יושבי הגטו היה גדול פי חמישה לערך ממספר הנרצחים בעת ולאחר חיסול הגטו באביב של השנה הבאה, כ-50,000 איש במספר. הגירושים והרציחות שבוצעו בימי "האקציה הגדולה".
ב-9 בינואר הגיע היינריך הימלר בעצמו לגטו, והצהיר שבא לבדוק האם הגטו הושמד עד הסוף.[5] כאשר שמע שעדיין נותרו בגטו עוד 40,000 יהודים, טען שהמספר גבוה מדי, והורה לפרנקנג לשלוח למחנות ההשמדה עוד 8,000, ולשלוח עוד 16,000 לעבודות כפייה.[6] עוד לפני כן התפתח סכסוך בינו לבין הימלר, שתיאר אותו כ-"איש חיל הפרשים, נחמד ואדיב, אך בשום אופן לא מתאים לתפקידו".[2] עתה עמד בפניו מבחן, והימלר שלח אחד מאנשיו לוודא שפרנקנג מבצע את הפקודות במלואן.[2] מועד חיסול הגטו נקבע ל-19 באפריל, פרנקנג והימלר רצו להעניק את חיסול הגטו כמתנת יום הולדת להיטלר, שיום הולדתו חל ב-20 באפריל.[7] ב-18 באפריל זימן פרנקנג את קציניו, ופרש בפניהם את תוכניתו לחיסול הגטו. במהלך הישיבה התפרץ לחדר יירגן שטרופ, חביבו של הימלר ויריבו של פרנקנג. נוכחותו הביכה את פרנקנג, אולם שטרופ קיבל את הצעותיו.[8]
אולם להפתעת הגרמנים, כאשר ב-19 באפריל נכנסו כוחותיו של פרנקנג לגטו, פתחו היהודים במרד גטו ורשה. ככל הנראה פרנקנג ידע עוד לפני כן שהיהודים מתכננים מרד, אולם התבייש להודות בכך בפני הממונים עליו.[9] פרנקנג הטיל למערכה טנק ושתי שריוניות, אולם היהודים ארבו לטנק, הטילו בו בקבוק מולוטוב שהעלה אותו בלהבות וגם השריוניות נפגעו.[10][11] בעקבות זאת הורה פרנקנג לסגת. עוד באותו היום נכנס פרנקנג למשרדו של שטרופ, והודיע לו שלדעתו המצב אבוד. הוא התכוון לבקש הפצצה אווירית מקרקוב, אולם שטרופ ביקש להמתין מעט.[12] לאחר זמן מה התקשר פרידריך-וילהלם קריגר, וקיבל דיווח משטרופ, קריגר זעם וכינה את פרנקנג "האידיוט הטרולי המטומטם הזה".[13] קריגר דרש שכל החיילים הגרמנים יחזרו לקרב תוך שעתיים, ותבע שפרנקנג יודח מתפקידו ויוחלף בשטרופ.[14]
פרנקנג הועמד למשפט צבאי בעוון "הגנה על יהודים", אולם זוכה.[15] באפריל 1943, מונה למפקד המשטרה בעיר אוסייק שבקרואטיה. ביולי 1944 הועלה לדרגת בריגדפיהרר (מקביל לתת-אלוף בצה"ל). בספטמבר של אותה שנה נקלע פון סמרן-פרנקנג למארב שהטמינו לו פרטיזנים יוגוסלביים באזור באניה לוקה ונהרג. הוא נקבר בבית הקברות המקומי באוסייק.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009.
- יוסף קרמיש, מרד גטו ורשה בעיני האויב. הדוח"ות של יורגן שטרופ, הוצאת יד ושם, 1966.
- קזימיז' מוצ'ארסקי, שיחות עם תליין, הוצאת בית לוחמי הגטאות, 1979.
- Josef Wulf: Das Dritte Reich und seine Vollstrecker – Die Liquidation von 500.000 Juden im Ghetto Warschau, Berlin 1961.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר הספרייה היהודית המקוונת.
- פרדיננד פון סמרן-פרנקנג באתר הרייכסטאג.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ משה ארנס מתעתק את השם כפרדיננד פון זאמרן פרנקנג.
- ^ 1 2 3 4 5 6 משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 120.
- ^ Holocaust Encyclopedia (10 June 2013). "Treblinka: Chronology" (Internet Archive). United States Holocaust Memorial Museum. Archived from the original on 5 June 2012. Retrieved 21 October 2014. "Deportations."
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 64.
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 112.
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 113.
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 136.
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 137.
- ^ מרד גטו ורשה באתר יד ושם.
- ^ World War II: Warsaw Ghetto Uprising
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 147.
- ^ יוסף קרמיש, מרד גטו ורשה בעיני האויב. הדוח"ות של יורגן שטרופ, הוצאת יד ושם, 1966. עמ' 211.
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ידיעות ספרים, 2009. עמ' 148.
- ^ Who Defended The Warsaw Ghetto?
- ^ ביוגרפיה באתר הספרייה היהודית המקוונת.