פרדריק אקשטיין
 | |
| לידה |
17 בפברואר 1861 פרכטולדסדורף, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
10 בנובמבר 1939 (בגיל 78) וינה, גרמניה הנאצית |
| מדינה |
אוסטריה |
  | |
פרדריק (פרידריך) אקשטיין (בגרמנית: Frederick Eckstein; 17 בפברואר 1861, פרכטולדסדורף, אוסטריה התחתית – 10 בנובמבר 1939 וינה) היה איש אשכולות יהודי-אוסטרי,
האיש
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרדריק אקשטיין היה תיאוסוף (תיאוסופיה היא מערכת דתית ופילוסופית שהוקמה בארצות הברית בסוף המאה ה-19) וחבר ועמית לעבודה (זמנית) של זיגמונד פרויד. אמיל מולט אמר: ״הוא היה השילוב המוצלח של ברוקנר והוגו וולף, אכן הזרוע הימנית של אנטון ברוקנר, ודאג שהעניינים שלו יעברו חלק כמזכירו האישי. נסע בעולם, שלט בג'ו-ג'יטסו ולימד את עצמו כל מיני טריקים קשים. הסיפור שהסתובב שהוא אימן את עצמו לקפוץ מרכבת שנוסעת במהירות מבלי להיפגע. הוא היה גם מתמטיקאי מוכשר ביותר ואיש מלומד מהרבה בחינות״.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1889, בשבוע שלאחר הטרגדיה במאיירלינג, שבה נמצאו יורש העצר רודולף מאוסטריה ופילגשו מתים בנסיבות מסתוריות, נסעו הוא וחברו, המלחין אנטון ברוקנר (שבשבילו שימש גם כמזכיר פרטי). למנזר Stift Heiligenkreuz כדי לשאול את אב המנזר שם לפרטים על מה שקרה.[1]
אקשטיין התוודע לנושא התיאוסופיה על ידי פרנץ הרטמן. ביוני 1886, הוא קיבל את כתב היסוד עבור הלשכה הווינאית של האגודה התיאוסופית בחתימה אישית של הלנה פטרובנה בלוואצקי. בשנת 1887, הוא ייסד לפיכך את הלשכה הרשמית הראשונה של חברה זו באוסטריה והפך לנשיא שלה. הוא היה מיודד עם גוסטב מיירינק וקשור לתיאוסוף הנרי סטיל אולקוט, כמו כן עד שעזב את וינה, גם עם רודולף שטיינר. האחרון העריך אותו באופן אישי ובילה זמן עם מארי לאנג בחוג התיאוסופיים בסביבות 1890, אך אז דחה את התיאוסופיה כ"חולשת שכלית".
ספרו של אקשטיין על אנטון ברוקנר פורסם ב-1923.[2]
פרסומיו (מבחר)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמיל מולט "חייו ותקופותיו של רודולף שטיינר"
- Alte, unnennbare Tage. Erinnerungen aus siebzig Lehr - und Wanderjahren. Reichner, Wien 1936 (Autobiographie)
- Neuauflage (Reprint): Edition Atelier im Wiener Journal Zeitschriften-Verlag, Wien 1988, ISBN 3-900379-25-4
- Ältere Theorien des Unbewußten. In: Almanach des Internationalen Psychoanalytischen Verlages 11, Wien 1936.
- Das Unbewußte, die Vererbung und das Gedächtnis im Lichte der mathematischen Wissenschaft. In: Almanach des Internationalen Psychoanalytischen Verlages 5, Wien 1930.
- Die Flucht in das Unendlich kleine, Eine Leibniz-Studie. Internationaler Psychoanalytischer Verlag, Wien 1932.
- Erinnerungen an Anton Bruckner. Universal-Edition, Wien 1924.
- als Hrsg. mit René Fülöp Miller: Die Lebenserinnerungen der Gattin Dostojewskis. Piper Verlag, München 1925.
- Erlebnisse mit Mathematikern und Zauberern. In: Wiener Tagblatt vom 6. April 1935, Nr. 9 (über seinen verstorbenen Freund Oskar Simony).
- Weitere psychoanalytische Publikationen in der von Adolf Josef Storfer herausgegebenen Zeitschrift „Die Psychoanalytische Bewegung“. Internationaler Psychoanalytischer Verlag, Wien
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Goodrick-Clarke, Nicholas (1992). The Occult Roots of Nazism: Secret Aryan Cults and Their Influence on Nazi Ideology. New York: NYU Press. ISBN 0-8147-3054-X.
- ^ Erinnerungen an Anton Bruckner by Friedrich Eckstein, 1923, republished by Severus, 2013 מסת"ב 3863474961
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדריק אקשטיין, ברשת החברתית Goodreads
