לדלג לתוכן

פרוטו-יוונית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היסטוריה של היוונית
אלפבית יווני, כתב ליניארי ב',
כתב קיפרי הברתי (אנ')
פרוטו־יוונית
(בערך 2000 לפנה"ס)
יוונית מיקנית
(בערך 1600–1100 לפנה"ס)
יוונית עתיקה
(בערך 800–300 לפנה"ס)
ניבי היוונית העתיקה:
איולית, ארקדו-קיפרית, אטית־איונית,
דורית, יוונית הומרית
ניב אפשרי: מקדונית

יוונית קוינה
(החל מ־300 לפנה"ס)
יוונית ביזנטית
(בערך 330–1453 לספירה)
יוונית מודרנית (מ־1453)
צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית,
יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתית
הערכה משוערת של אזורים שבהם דיברו פרוטו יוונית

פרוטו-יוונית היא שפה עתיקה משוערת ומשוחזרת. היא נחשבת לאב הקדמון של כל הניבים היווניים: מהשפה המיקנית, דרך ארבעת הניבים העתיקיםדורי, האטי, האיולי והיוני), ולבסוף, שפת הקוינה ויוונית מודרנית. חלק מחוקרי היוונית מכלילים גם את השפה המקדונית העתיקה כ"צאצאית" של שפה פרוטו-הלנית קדומה עוד יותר, או כצאצאית של הפרוטו-יוונית.

שפה זו דוברה בסוף האלף ה-3 לפנה"ס, כנראה באזור הבלקן. הפרוטו-יווניים היו מהגרים הלנים, שדיברו את שפת-הבת, המיקנית, והגיעו לתוך יוון בין המאה ה-21 וה-17 שלפנה"ס. הם נפרדים מהיוונים הדורים, שהגיעו ליוון כאלף שנה אחר-כך (ראו הפלישה הדורית ותקופת המעבר ביוון), ודיברו ניב שהיה יותר עתיק משאר הניבים (ראו יוונית דורית).

ערך זה הוא קצרמר בנושא שפות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.