פרויקט המכשפה מבלייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת וניסוח קלוקל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
פרויקט המכשפה מבלייר
The Blair Witch Project
בימוי דניאל מייריק
אדוארדו סנצ'ז
הופק בידי רובין קאווי
גרג הייל
תסריט דניאל מייריק
אדוארדו סנצ'ז
עריכה דניאל מייריק
אדוארדו סאנצ'ז
שחקנים ראשיים הת'ר דונהיו
מייקל סי. ויליאמס
ג'ושוע לאונרד
מוזיקה אנטוניו קורה
צילום ניל פרדריקס
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה Haxan Films
חברה מפיצה Artisan Entertainment
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 30 ביולי 1999
משך הקרנה 79 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה סרט אימה, Found Footage, סרט אימה פסיכולוגי, סרט בלשי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $60,000
הכנסות $248,639,099
הכנסות באתר מוג'ו blairwitchproject
סרט הבא ספר של צללים: המכשפה מבלייר 2
www.blairwitch.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרויקט המכשפה מבלייראנגלית: The Blair Witch Project) הוא סרט אימה עצמאי אמריקאי משנת 1999 שבוים על ידי דניאל מייריק ואדוארדו סאנצ'ז וצולם בסגנון Found Footage. על אף שסרטים בסגנון נעשו קודם לכן, הסרט נחשב לאבטיפוס של סרטי פאונד פוטג'[1].

הסרט התקבל באופן חיובי על ידי המבקרים והרוויח 248 מיליון דולר ברחבי העולם, מה שהופך אותו לאחד הסרטים העצמאיים המצליחים ביותר בכל הזמנים[2].

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1994, יצאו כמה סטודנטים לקולנוע (הת'ר דונהיו, מייקל סי. ויליאמס וג'ושוע לאונרד) להפיק סרט תיעודי על אגדת המכשפה מבלייר. תחילה הם נסעו למרילנד, בורקיטסוויל, וראיינו שם מקומיים על אגדת המכשפה מבלייר. המקומיים סיפרו להם על אדם בשם ראסטין פארר, שחטף שבעה ילדים בשנת 1940 והביא אותם לביתו ביער, שם הוא רצח אותם בעינויים. לפי המשך הסיפור, פארר היה נוהג להביא את הילדים למרתף הבית שלו בזוגות, ומאלץ את הילד הראשון לעמוד בפינה ולשמוע את זעקות הילד השני נרצח. לאחר מכן פארר היה רוצח גם את הילד הראשון. בסופו של הסיפור פארר מסגיר את עצמו למשטרה. במשפט שלו הוא סיפר כי רוחה של אלי קדוארד, המכשפה שנתלתה במאה ה-18, השתלטה על נשמתו והבטיחה לעזוב אותו בתנאי שהוא ירצח את הילדים. השלישייה גם מראיינת את מרי בראון, אישה מקומית מוזרה שאומרת להם שהיא נתקלה במכשפה מבלייר כשהייתה ילדה.

ביום שני, הסטודנטים מתחילים לחקור את היער בצפון בורקיטסוויל כדי לחפש ראיות למכשפה מבלייר. לאורך הדרך, הם פוגשים בדייג מקומי המזהיר אותם כי היערות רדופים. הוא מספר להם זיכרון שבו פעם אחת הוא ראה ערפל מוזר עולה מן המים. הסטודנטים ממשיכים בדרכם לקופין רוק, שם נמצאו פעם חמישה גברים שנרצחו בטקס פולחני במאה ה-19. לאחר מכן הם מקימים מחנה לקראת הלילה. ביום שלאחר מכן הם ממשיכים עמוק יותר אל תוך היער, למרות היותו של השביל לא מסומן במפה. בסופו של דבר הם מאתרים את מה שנראה כבית קברות ישן עם גַּלְעֵדים קטנים. הם מקימים מחנה קרוב לאזור ולאחר מכן חוזרים לבית הקברות לאחר רדת החשכה. ג'וש ממוטט בטעות גּלעד אחד, והת'ר בחיפזון מתקנת את ההרס. יותר מאוחר באותו לילה הם שומעים צלילים חורקים מחוץ לאוהל. הם מנסים לזהות מה פשר הקולות, אך הרעשים מקיפים אותם מכל הכיוונים. הם נאלצים להניח כי הקולות הם של בעלי חיים או מקומיים העוקבים אחריהם.

למחרת הם מנסים לחזור אל הרכב שלהם, אבל הם לא מצליחים למצוא את דרכם, עד שלבסוף יורדת שוב חשכה, והם נאלצים להקים את המחנה ללילה נוסף. באותו לילה, הם שוב שומעים את אותם קולות חורקים, וגם הפעם מנסים לשווא לזהות מה מקורם. בבוקר המחרת הם מוצאים שלושה גלעדים נוספים שנבנו סביב האוהל שלהם במהלך הלילה. כשהם ממשיכים לנסות למצוא את דרכם אל מחוץ ליער, הת'ר מבינה שהמפה שלה חסרה. מייק מגלה לה ולג'וש שהוא בעט אותה לתוך הנחל מתוך תסכול יום קודם לכן. בין השלושה נוצר ריב. בשלב מסוים לאחר הרבה שעות של הליכה ללא מפה הם נאלצים להודות שהם אבודים לחלוטין. הם מחליטים להסתמך על מצפן וללכת דרומה. הם מגלים באותו יום מספר רב של מקלות ודמויות אנושיות התלויות על העצים כבובות וודו. באותו לילה, הם שומעים שוב רעשים מוזרים אך הפעם ברורים יותר, בהם גם של ילדים. לפתע כוח לא ידוע מנענע את האוהל של החבורה, הם בורחים בבהלה ומסתתרים ביער עד אור הבוקר. בשובם אל האוהל שלהם, הם רואים את הציוד של ג'וש מפוזר ומלא רפש. הת'ר מנסה להבין למה רק רכושו של ג'וש נפגע. במשך היום הם מגלים כי אף על פי שהמשיכו דרומה במשך 15 שעות הם איכשהו מגיעים לאותה נקודה ממנה התחילו בבוקר עם אותו בול עץ שבו השתמשו כדי לחצות נחל לצד השני. השעה כבר מאוחרת ביום והם שוב מקימים מחנה, מיואשים ועייפים לחלוטין. ג'וש שומר בחוץ.

למחרת בבוקר, ג'וש נעלם. לאחר שניסו לשווא למצוא אותו, מייק והת'ר מפרקים את המחנה ומחליטים הפעם לנסות את מזלם מזרחה. באותו לילה, הם שומעים את ג'וש צורח בחושך, אך אינם מסוגלים למצוא אותו. למחרת בבוקר, הת'ר מוצאת חבילה של מקלות עטופה בבד מחוץ לאוהל שלהם. לאחר בדיקה היא מגלה שהחבילה מכילה את חולצתו הספוגה בדם של ג'וש, שיניים ושיער. היא מחליטה לא לספר את זה למייק.

באותו לילה, הת'ר מצלמת את עצמה מתנצלת בפני המפיקים של הפרויקט שלה ולמשפחתה. באותו לילה הם שומעים שוב את הקריאות המיוסרות של ג'וש לעזרה, הפעם הם מחליטים לעקוב אחריו. בעקבות כך הם מגלים בית נטוש ביער. מייק עולה למעלה בעקבות הקולות של ג'וש, והת'ר בלית ברירה מנסה לעקוב אחריו כדי לא להישאר לבד על אף התנגדותה להיכנס לשם. מייק חושב שהוא אולי שומע את הזעקות של ג'וש מהמרתף. הוא עוקב אחר הקול, ואחרי מה שנראה כמאבק, משתתק ונופל על הרצפה. הת'ר שנשארה מאחור קוראת למייק, אך אין תשובה. היא נכנסת למרתף בחיפוש אחר שני חבריה כשלפתע המצלמה שלה תופסת את מייק עם הפנים לקיר. לפתע הת'ר צורחת והמצלמה נופלת לרצפה. ישנה דממה ארוכה לאחריה נגמר הסרט.

שיווק הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיווקו של הסרט נעשה בדרכים כמעט מחתרתיות. יוצרי הסרט הצעירים הפיצו אותו בעיקר באינטרנט דרך פורומים, ודרך קמפיינים מקוונים. אתר הסרט נותר מרכז משיכה, והפרסום של הסרט נעשה ב"רוח צעירה". סטיבן ספילברג ניסה להשתמש בדרכים דומות להפצת סרטו - אינטליגנציה מלאכותית. אך לא הייתה תרומה מהותית בדרכי ההפצה הללו.

קריאה להפקת גרסה מורחבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2016 קרא אדוארדו סאנצ'ז למעריצי "המכשפה מבלייר" לחתום על עצומה רשמית שתוגש לחברת Lionsgate[3] בקריאה להפיק גרסה מורחבת לסרט. לדבריו, נעשו מעל 19 שעות צילומים שמהם נערכה הגרסה שהופצה בשנת 1999. סאנצ'ז הוסיף שאם החברה תיענה לאתגר, הוא ישמח להפיק את הגרסה המורחבת. עצומה כזו נערכה והוחתמה על ידי אתר האינטרנט Found Footage Critic[4][5][6][7].

עיבוד לטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2017 מסר סאנצ'ז על כוונה לעבד את הסרט לסדרת טלוויזיה. בתגובה, אמר הבמאי השני, דניאל מייריק, שלא ידוע לו דבר על כך[8][9]. ואולם, בפברואר 2018 נודע שחברת Lionsgate שוקדת על פיתוח סדרת טלוויזיה המבוססת על הסרט[10], ובאפריל אותה שנה הודיעה חברת Studio L שהעבודה על הסדרה כבר החלה. חברת Studio L היא חברה בת של Lionsgate, המתמקדת בהפצת סרטים באורך מלא וסדרות לטלוויזיה ולהזרמת מדיה[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cooper, Brock, The Evolution of Found Footage Films, Doddle News, ‏12.10,2012
  2. ^ "The Blair Witch Project". Box Office Mojo.com. 2006-01-01. נבדק ב-2006-07-28.
  3. ^ Lionsgate הוא שמה הנוכחי של חברת Artisan שהפיצה את הסרט ב-1999.
  4. ^ "[UPDATE] Blair Witch Project Director Seeks Fan Support for Petition to Lionsgate - Found Footage Critic". Found Footage Critic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-09-19.
  5. ^ Interview: Oren Peli and Eduardo Sanchez Discuss Their Films & Careers, Found Footage Critic, ‏5.9.2016
  6. ^ Trace William Cowen, 'Blair Witch Project' Director Tells Fans to Petition Lionsgate for an Extended Cut, Comlex, ‏6.9.2016
  7. ^ Want a Blair Witch Project Extended Cut? Sign the Petition!, iHorror, ‏6.6.2016
  8. ^ Barton, Steve, *UPDATE* The Blair Witch Project to Continue on the Small Screen, Dread Central, ‏30.10.2017
  9. ^ "74 - Podcast of Horror II: The Blair Witch Project". Diminishing Returns (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-05-17.
  10. ^ Fitzpatrick, Kevin, Hide the Twigs, A 'Blair Witch' TV Series Is In Developmant, ScreenCrush, ‏22.2.2018
  11. ^ Doupe', Tyler, A Small Screen Blair Witch Project Series is in the Works at LionsGate!, FoundFootageCritic, ‏20.4.2018