פרידריך אלפרד קרופ

פרידריך אלפרד קרופ
Friedrich Alfred Krupp

לידה	17 בפברואר 1854 אסן, ממלכת פרוסיה
פטירה	22 בנובמבר 1902 (בגיל 48) אסן
מדינה	ממלכת פרוסיה
מקום קבורה	Friedhof Bredeney
תפקיד	חבר הרייכסטאג של האימפריה הגרמנית חבר הסנאט הפרוסי
מפלגה	Free Conservative Party
בן או בת זוג	מרגרטה קרופ
פרסים והוקרה	Bessemer Gold Medal

פְרִידְרִיךְ אַלְפְרֶד קְרוּפּ (בגרמנית: Friedrich Alfred Krupp; ‏ 17 בפברואר 1854 – 22 בנובמבר 1902) היה תעשיין פלדה גרמני שניהל את חברת קרופ. הוא היה בנו של אלפרד קרופ וירש את העסק המשפחתי כשאביו נפטר ב-1887. בעוד שאביו סיפק במידה רבה ברזל ופלדה, פרידריך העביר את הייצור של החברה שלו חזרה לייצור נשק. פרידריך הרחיב מאוד את קרופ ורכש את מספנות גרמניה ורפט ב-1896 שהעניקה לו שליטה על ייצור ספינות מלחמה בגרמניה. הוא פיקח על פיתוח פלדת ניקל, צוללות, מנוע הדיזל ועוד. הוא מת, כנראה בהתאבדות, ב-1902 לאחר שהואשם בהומוסקסואליות. בתו ברתה ירשה את החברה.

נעוריו

קרופ נולד באסן, גרמניה. אביו היה אלפרד קרופ, שהפך את מפעל הברזל המקומי הקטן של קרופ לאחת החברות החזקות בעולם. הוא גדל באווירה המזיקה לבריאות של חבל הרוהר, סבל מאסתמה והתעניין יותר במדעי הטבע מאשר בעסקים, עד שאביו שקל להעביר את החברה לאחד מאחייניו.

קריירה

אולם בשנת 1887, פרידריך קיבל לידיו את הנהגת החברה של אביו המנוח. הוא התחתן עם הברונית מרגרטה פון אנדה (1854–1931). נולדו להם שתי בנות: ברתה וברברה (נישאה לטילו, הברון פון וילמוסקי).

בעוד שאביו סיפק במידה רבה ברזל ופלדה למסילות ברזל באמריקה, עם התפתחותה של חברת הפלדה קרנגי האמריקנית, פרידריך החזיר את הייצור של החברה שלו לייצור נשק. בתקופה שבה ניהל את החברה הוא הרחיב מאוד את קרופ, ורכש את מספנות גרמניה ורפט ב-1896, מה שהעניק לו שליטה על ייצור ספינות מלחמה בגרמניה. הוא פיקח על פיתוח פלדת ניקל, צוללות, מנוע הדיזל ועוד. קרופ הגדיל וגיוון את התפוקה של מפעלי קרופ, שאותה הרחיב על ידי התאגדות עם מפעלים אחרים. הוא היה חבר בית הלורדים של פרוסיה ומועצת המדינה, והיה חבר גם ברייכסטאג של גרמניה מ-1893 עד 1898.

חייו האישיים

החתונה של פרידריך קרופ ומרגרטה פון אנדה, 1882

במשך ארבע שנים, החל משנת 1898, בילה קרופ מספר חודשים בשנה באי האיטלקי קאפרי, ושהה במלון גראנד הוטל קוויסיסאנה . הוא החזיק שם שתי יאכטות, "מאיה" ו"פוריטן". התחביב שלו היה אוקיינוגרפיה. הוא פגש באי את הביולוג הגרמני פליקס אנטון דורן ואת הרופא איניאציו סריו בקאפרי.

ב-1902 הוא מת, כנראה בהתאבדות. בתו ברתה ירשה את החברה וזמן קצר לאחר מכן נישאה לגוסטב הלבך, נכדו של הנרי בוהלן .

שערורייה ומוות

בשנות ה-90 של המאה ה-19 גילה הבעלים של מלון בריסטול המפואר בברלין שקרופ נפגש עם מאהבים איטלקים צעירים; הומוסקסואליות הייתה פשע פלילי בגרמניה, אך בעל בריתו של קרופ, הקייזר וילהלם השני, מנע כל התפתחות של שערורייה, לפחות מקומית. עם זאת, הקייזר לא הצליח להשפיע על האירועים באיטליה. ב-15 בנובמבר 1902, המגזין הסוציאל-דמוקרטי Vorwärts טען כי פרידריך אלפרד קרופ הוא הומוסקסואל, כי היו לו מספר קשרים מיניים אסורים עם נערים וגברים בקאפרי, וכי הקשר הקרוב ביותר שלו היה לאדולפו סקיאנו, בן 18- ספר ומוזיקאי חובב. דיווח זה הופיע בעיתונות הגרמנית חודשים לאחר שסיפורים על אורגיות הומוסקסואליות של איש עסקים זר ללא שם הודפסו בעיתונים מקומיים ונפוליטניים שדרשו חקירה. המקומיים בקאפרי היו מודעים לפעילותו ההומוסקסואלית של קרופ, אך בעלי עמדות כוח העלימו עין, כולל הבעלים של מלון קוויסיסאנה, שהייתה לו השפעה מסוימת על מפלגה פוליטית מקומית, שקרופ תרם לה כספים. העיתון הנפוליטני Il Mattino היה הראשון לפרסם מאמר, תוך הסתרת שמו של קרופ. המקור שלו בקאפרי היה מורה שהתרעם על בחירתו של קרופ במורה אחרת לשפה האיטלקית. מורה זה ספג ביקורת קשה גם על ידי אותה מפלגה פוליטית שקיבלה את התמיכה והחסות של קרופ, מה שגרם למורה לתמוך במפלגה הפוליטית היריבה.

קרופ חזר לגרמניה, מחכה שהשערורייה תשכך. במקום זאת, העיתונים האיטלקיים המשיכו לזהות קפיטליסט זר עשיר כמרכז הפעילות ההומוסקסואלית. הדיווח הראשון בגרמניה הופיע בעיתון הקתולי Augsburger Postzeitung באוגוסט 1902. הוא ציטט דיווחים בשני עיתונים איטלקיים וכמוהם תיאר אך לא נקב בשם התעשיין.

באוקטובר 1902, אשתו של קרופ, מרגרטה פון אנדה, קיבלה מכתבים אנונימיים, ולפי דיווחים מסוימים, תמונות חושפניות של האורגיות של בעלה. היא ביקשה מהקייזר וילהלם השני, חבר משפחת קרופ, לנקוט צעדים נגד בעלה. הקייזר הגיב בכך שהעביר אותה לבית משוגעים.

העיתון Vorwärts פרסם אז מאמר שכותרתו "קרופ בקאפרי", ובו נאמר: "אם קרופ ימשיך לחיות בגרמניה, הוא יהיה כפוף לעונשים לפי סעיף 175 לקוד הפלילי. כאשר פרקטיקות בלתי חוקיות מסוימות מובילות לשערורייה ציבורית, למשטרה יש חובה לקדם פעולה משפטית". לפי סעיף 175, על מעשים הומוסקסואלים היה עונש של שנים של עבודת פרך.

קרופ תבע את העיתון וביקש עזרה מבעלי בריתו בממשלה, כולל הקייזר וילהלם. עותקים של Vorwärts נתפסו והושמדו, אפילו בבתים של מנויים. נראה היה שקרופ החליט להשיב מלחמה. עם זאת, הוא חשש, אולי בגלל החשד שהפעם השערורייה הייתה כה גדולה ומבוססת עד שאפילו עושרו וחברותיו לא יכלו להציל אותו אם יתרחש הליך משפטי הוגן.

קברו של פרידריך אלפרד קרופ

שבוע לאחר ש-Vorwärts פרסם את ההאשמות נגד קרופ, ב-22 בנובמבר 1902, קרופ מת. לא ברור אם הוא מת מהתאבדות או ממחלה.

בנאום בהלוויה של קרופ, תקף הקייזר וילהלם את הפוליטיקאים הסוציאל-דמוקרטים, והתעקש שהם שיקרו לגבי נטייתו המינית של קרופ. יורשיו של קרופ יזמו תביעה נגד Vorwärts, אך עד מהרה נטשו את הרעיון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרידריך אלפרד קרופ בוויקישיתוף

• פרידריך אלפרד קרופ, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• Friedrich Alfred Krupp (February 17, 1854 - November 22, 1902), Margarethe Krupp (March 15, 1854 - February 24, 1931)
• Lo scandalo Krupp (Capri, 1902) e la stampa. Indice 1902-1903. Transcriptions of Italian newspaper articles that reported homosexual activity and then covered the "Krupp Affair". (In Italian)