יאכטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאכטה מודרנית גוררת סירת גומי
יאכטה נכנסת לנמל יפו
יאכטה מפרשית מדגם CS30

יאכטה היא ספינה המשמשת למטרות פנאי. אורכן של רוב היאכטות הפרטיות נע בין 7 ל-14 מטרים, קיימות גם יאכטות שאורכן עשרות מטרים.

במקור, יאכטה הייתה כלי שיט קל ומהיר לשימוש אנשים חשובים[דרוש מקור]. מקור המילה יאכטה מהולנדית עתיקה: jaghtschip, ספינת מרדפים. המילה קוצרה ל-jagt, ובהולנדית החדשה שונה הכתיב לצורה jacht (יאכט). צורה זו חדרה אל שאר השפות ובהן עברית.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שני סוגי יאכטות עיקריים: יאכטת מפרשים ויאכטה מנועית.

יאכטות מפרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאכטות מפרש מחולקות למספר קטגוריות, כאשר אחת החלוקות היא על פי מספר הגופים הצפים מהם מורכבת היאכטה.

גוף בודד[עריכת קוד מקור | עריכה]

גוף בודד (monohull) היא הקטגוריה אליה שייכות רוב יאכטות המפרש המפליגות היום. יאכטה במבנה זה בנויה מגוף צף אחד, שלאורך חלקו התחתון נמתחת השדרית (keel), מהחרטום ועד לירכתיים. המגורים ושטחי המחיה והאחסון מצויים כולם בתוך נפח גוף הציפה עצמו. תורני המפרשים ממוקמים לאורך מרכז גוף הציפה ובסיסם מעוגן בתחתית גוף הציפה.

ליאכטה במבנה 'גוף בודד' מספר יתרונות, בהשוואה לכלי שיט במבנה 'גופים מרובים' מסדר גודל דומה: עלות נמוכה יותר של בנייה ותחזוקה, עלות נמוכה יותר של שכירת מקום במעגן, זמינות גבוהה יותר של מקומות עגינה במרינות צפופות, מצאי גדול יותר של עגורנים ועגלות נשיאה מתאימים, יכולת נשיאת משקל (מבנה, ציוד ואנשים) רבה יותר עבור אותה העמקת השקיעה של הסירה תחת קו המים, אפשרות לדופן תחתונה עבה יותר (הגנה טובה יותר למבנה הכלי, במקרה בו כלי השיט פוגע בעצם המצוי תחת המים, כגון שונית), יציבות רבה יותר בהתמודדות מול גלים המגיעים מצידי כלי השיט וסיכון נמוך יותר להתהפכות צידית (המשקולת המצוייה בשדרית הכלי מוודאה שמרכז הכובד של הכלי מצוי מתחת לקו המים).

גופים מרובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופים מרובים (multihull) מתייחס לכלי שיט בעלי יותר מגוף צף אחד. לסוג המכונה "קטמרן" בעל שני גופי ציפה ול-"טרימרן" שלושה גופים. גופי הציפה בכלי שיט בעל מבנה 'גופים מרובים' צרים יותר ביחס לאורכם, בהשוואה לגוף הציפה במבנה 'גוף בודד'. במבנה "טרימרן" גוף הציפה המרכזי משמש למחיה ולמגורים וגופי הציפה הצידיים משמשים לאחסון. במבנה ה"קטמרן" בין שני גופי הציפה נמתח מעל המים משטח, המשמש למחיה. גופי הציפה עצמם משמשים לאחסון או אף ללינה, אם הם רחבים מספיק. תורן הכלי מעוגן בבסיסו למשטח המחבר בין שני גופי הציפה. צורת עיגון זו של התורן חלשה יותר, ביחס לעיגון במבנה 'גוף בודד'. רוחב מבנה כלי השיט וריבוי הגופים הצפים מאפשרים לוותר על משקולת האיזון בתחתית הספינה.

ליאכטה במבנה 'גופים מרובים' מספר יתרונות, בהשוואה ליאכטה במבנה 'גוף בודד' מסדר גודל דומה: שטח מחיה מרווח וגדול יותר מעל פני המים, מהירות רבה יותר באותה הרוח, יציבות אופקית בהפלגה ברוחות ערות, שקיעה איטית יותר אם אחד מגופי הציפה נפרץ, שטח גג חשוף לשמש גדול יותר (מקל על הצבת יותר לוחות סולריים להפקת חשמל, למשל), שוקע רדוד יותר (מאפשר לעבור במים רדודים יותר ומקטין הסיכוי לפגיעה בלתי-רצויה במכשולים תת-מימיים), כפל מערכות הנעה וניהוג המאפשר יתירות במקרה תקלה ויציבות רבה יותר בזמן עגינה.

יאכטות מנועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הנעה במנוע שרפה פנימית מבוססי דלק מאובנים ובעיקר בנזין וסולר, ביאכטות גדולות מעל 7 מטרים בדרך כלל יש שימוש במנוע סולר, המאפשר טווח שימוש רחב (לעיתים עד אלפי מיילים ימיים למכל דלק בודד), ויעילות תפעולית ואנרגטית, וביאכטות הדורשות מהירות גבוהה בדרך כלל שימוש במנועי בנזין בעלי יחס דחיסה יותר גבוהה מחד ומאידך עלויות תחזוקה ותפעול גבוהות, ומורכבות תפעולית גבוהה.
  • הנעה מבוססת מימן ומקורות אנרגיה מתחדשת כגון אנרגיה סולארית ושבשבות רוח.
  • הנעה מבוססת פחם - טכנולוגיה שכבר אינה בשימוש בעולם המודרני, הייתה נפוצה עד שנות ה-60 של המאה ה-20 לערך.

רישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק בישראל מבחין בין יאכטה המשמשת לפנאי (Leisure); לבין שימושים מסחריים לרבות השטת נוסעים בשכר, ושימושים למטרות לימודי שיט המחייבים הליך רישוי שונה, רישוי משיט שונה, וביטוח מסחרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאכטה בוויקישיתוף