פרננדו גאביריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרננדו גאביריה
Fernando Gaviria
גאבייריה במדי קוויק סטפ, עונת 2018
גאבייריה במדי קוויק סטפ, עונת 2018
לידה 19 באוגוסט 1994 (בן 25)
לה קחה (אנטיוקיה) קולומביה קולומביהקולומביה
גובה 180 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
משקל 71 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כביש, מסלול
התמחות ספרינט
קבוצה נוכחית יו.איי.אי אמירטס
קבוצות עבר קוויק סטפ (2016 - 2018)
הישגי שיא

5 קטעים בג'ירו ד'איטליה (2017, 2019) Jersey violet.svg ג'ירו ד'איטליה 2017
2 קטעים בטור דה פראנס 2018

3 קטעים בטור של קליפורניה 2018
מאזן מדליות
מתחרה עבור קולומביהקולומביה  קולומביה
אליפות העולם באופני מסלול
זהב איוולין 2015אומניום
זהב לונדון 2016אומניום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
גאבייריה מנצח את הקטע הראשון בוואלטה סאן חואן, 2017

פרננדו גאביריה רנדוןספרדית: Fernando Gaviria Rendon; נולד ב-19 באוגוסט 1994) הוא רוכב אופני מסלול ואופני כביש קולומביאני בקבוצת יו.איי.אי אמירטס. גאבייריה הוא אלוף העולם באומניום לשנת 2015 ו-2016, ומנצח קטגוריית המאיצים בג'ירו ד'איטליה 2017 (וניצח גם ארבעה קטעים במרוץ זה). יש לו שני ניצחונות בקטעים בטור דה פראנס 2018.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאבייריה, מנצח את מרק קוונדיש ואת סשה מודולו בקטע הראשון של טור דה סאן לואיס (2015)

ב-2012, גאבייריה זכה בשתי מדליות זהב באליפות העולם לג'וניור באופני מסלול, אחת במדיסון, והשנייה באומניום. הוא ניצח גם את אליפות קולומביה עד גיל 19 באופני כביש. ב-2013, גאבייריה הצטרף לקבוצת הפיתוח הקולומביאנית, קולומביה - קולדפורטס. ב-2014, הוא סיים שני בדירוג המאיצים של טור דה ל'אווניר. הוא השתתף באליפות העולם עד גילאי 23, וסיים במקום ה-20. הוא ניצח את הקטע הראשון בטור דה סאן לואיס, ואת הקטע השלישי. החל מ-1 באוגוסט, גאבייריה החל לרכוב כסטאז'ר בקבוצת קוויק סטפ. תחת מדיה הוא ניצח את הקטע השני בטור של צ'כיה, וביחד עם קבוצתו את נגד השעון הקבוצתי. בנוסף לכך, ניצח את הקטע הרביעי בטור של בריטניה. גאבייריה זכה במדליית זהב באליפות העולם באומניום, לאחר שהקדים את גלן אושהאה ואת אליה ויויאני.

קוויק סטפ (2016 - 2018)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016: ניצחון בפריז - טור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהרשים בתור סטאז'ר בקבוצת קוויק סטפ, הצטרף גאבייריה באופן רשמי לקבוצה. קבוצתו ניצחה את נגד השעון הקבוצתי בטור דה סאן לואיס, וגאבייריה ניצח את הקטע השני. גאבייריה ניצח את הטור של הפרובנס, ואת הקטע השלישי בטירנו - אדריאטיקו. הוא סיים שישי במרוץ גנט - וולגם, וניצח את הקטע ה-2 וה-4 בטור של פולין. הוא ניצח את מרוץ פרימוס קלאסיק, וניצח את מרוץ פריז - טור, לאחר שהקדים את ארנו דמאר ואת יונס ואן גנצ'טן. הוא זכה שוב במדליית זהב באליפות העולם באומניום, אחרי שהקדים את רוג'ר קלוגה ואת גלן אושהאה.

2017: ניצחון בקטגוריית המאיצים וב-4 קטעים בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאבייריה, רוכב בחולצת הצ'יקלמינו (חולצת המאיצים) בג'ירו ד'איטליה 2017

עונת 2017 נחשבת לאחת העונות המוצלחות יותר בקריירה של גאבייריה, זה התחיל עם ניצחון בקטע הראשון והרביעי בוואלטה סאן חואן, ניצחון בקטע הראשון בוואלטה או אלגראבה, וניצחון בקטע השישי בטירנו - אדריאטיקו, לאחר שהקדים בספרינט את פטר סאגאן. הוא סיים חמישי במילאנו - סן רמו, ותשיעי בגנט - וולגם. בחודש מאי, נבחר גאבייריה לגרנד טור הראשון בקריירה שלו, לג'ירו ד'איטליה. הוא רשם מרוץ מוצלח מאוד, כאשר ניצח את קטעים 3, 5, 12, ו-13. וניצח את קטגוריית המאיצים עם 325 נקודות, מקדים ב-133 נקודות את יספר סטויבן שסיים שני בקטגורייה. גאבייריה ניצח את המרוץ החד יומי, קמפיונשפ ואן פלנדרן. וסיים שמיני באליפות העולם. הוא ניצח ארבעה קטעים בטור של גואנשי, ואת קטגוריית המאיצים במרוץ עם 70 נקודות.

2018: ניצחון בשני קטעים בטור דה פראנס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאבייריה פתח את עונת 2018 עם ניצחון בקטע הראשון של וואלטה סאן חואן, לאחר מכן, הוא ניצח את קטגוריית המאיצים ועוד שלושה קטעים בטור של קולומביה. הוא השתתף בטור של קליפורניה, וניצח שלושה קטעים ואת קטגוריית המאיצים במרוץ. גאבייריה נבחר לראשונה לטור דה פראנס, הוא ניצח את הקטע הראשון ובכך זכה ללבוש את חולצת המוביל הצהובה במרוץ, במהלך הקטע השני היה מעורב בתאונה ובשל כך לא התמודד בספרינט, בו ניצח פטר סאגאן, ואיבד גם את החולצה הצהובה לאותו סאגאן. הוא ניצח את הקטע הרביעי במרוץ, לאחר שהקדים את פטר סאגאן ואת אנדרה גרייפל, אך פרש מהמרוץ בקטע ה-12.

יו. איי.אי אמירטס (2019 - היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

2019: ניצחון בקטע בג'ירו ד'איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלוש שנים בקבוצת קוויק סטפ, גאבייריה הצטרף לקבוצת יו.איי.אי אמירטס[1]. הוא ניצח את הקטע הראשון והרביעי בוואלטה סאן חואן, ואת הקטע הראשון בטור של האמירויות. גאבייריה סיים שני במרוץ דרידאסה דה פאנה, לאחר שהפסיד לדילן חרונבחן בספרינט. הוא נבחר שוב לג'ירו ד'איטליה, ולאחר פסילתו של אליה ויויאני, ניצח את הקטע השלישי. הוא פרש מהמרוץ במהלך הקטע השביעי. הוא רשם מרוץ לא טוב בוואלטה אספנייה, לאחר שלא הצליח לנצח אף קטע וסיים רק פעם אחת (הקטע ה-4, מקום 3) בתוך העשירייה הראשונה בקטעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרננדו גאביריה בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]