פרנק דבנהאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרנק דבנהאם

פרנק דבנהאםאנגלית:Frank Debenham, ‏ 26 בדצמבר 1883 - 23 בנובמבר 1965) היה גאולוג בריטי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטת קיימברידג' והמנהל הראשון של מכון סקוט לחקר הקוטב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דבנהאם נולד בבוסוול, ניו סאות' ולס, אוסטרליה בשנת 1883, בנם השלישי של הכומר ג'ון וילמוט דבנהאם ואדית. הוא למד בבית הספר שניהל אביו לפני שנרשם לקינג'ס סקול בפאראמאטה, שם היה מצטיין השנה הן בלימודים והן בספורט. הוא סיים את אוניברסיטת סידני בתואר ראשון באנגלית ובפילוסופיה, אחר הצטרף לסגל בית הספר ארמידייל האנגליקני בניו סאות' ולס.

בשנת 1908 חזר לאוניברסיטה, ללמוד גאולוגיה אצל סר אדג'וורת' דייוויד. בשנת 1910 היה אחד מקבוצה של שלושה גאולוגים במשלחת טרה נובה של רוברט פלקון סקוט לאנטארקטיקה (1913-1910). מינואר עד מרץ 1911 יצאו דבנהאם ועוד שלושה מחברי המשלחת, גריפית' טיילור, צ'ארלס רייט, (פיזיקאי), ואדגר אוונס, לחקור ולמפות את ההרים המערביים של אדמת ויקטוריה (המסע המערבי), וביצעו מחקרים מדעיים ותצפיות גאולוגיות. הוא לא השתתף במסע הכושל אל הקוטב הדרומי מפאת פגיעת ברך שקרתה בשעת משחק כדורגל בשלג, ותחת זאת לקח חלק במסע המערבי השני יחד עם ריפית' טיילור, טריגווה גראן וויליאם פורד. בשובו מן המשלחת ב-1913 נכנס לאוניברסיטת קיימברידג' להעלות על הכתב את רשימותיו מן השטח.

בשנות מלחמת העולם הראשונה, שירת דבנהאם כלייטנאנט בבטליון ה-7, חיל הרגלים של אוקספורדשייר ובקינגנהאמשייר. במהלך שירותו בצרפת ובסלוניקי, נפצע דבנהאם קשה באוגוסט 1916. הוא נשא חאישה את דורותי לוסי למפרייר בינואר 1917 והועלה לדרגת אביר בשנת 1919. באותה שנה פנה לקיימברידג', שם התמנה לפרופסור עמית בקולג' גונוויל וקאיוס וכמרצה בקרטוגרפיה. ב-1920 ייסדו דבנהאם וריימונד פריסטלי, בכספים שהתקבלו מתרומות הציבור בתגובה לטרגדיה של משלחת טרה נובה, את מכון סקוט לחקר הקוטב באוניברסיטת קיימברידג', כמאגר למידע קוטבי וכמרכז להפצת ידע, תמיכה וניסיון למשלחות עתידיות. דבנהאם הגה את הרעיון של מרכז למידה כזה בשנת 1912, בעת שהותו באנטארקטיקה. הוא כיהן כמנהל המכון ללא תמורה משנת 1920 עד 1946. כמנהל המכון, פיתח דבנהאם, יחד עם פריסטלי ואחד ממדעני "אנדיורנס", ספינת המשלחת של שקלטון, ג'יימס וורדי, את קיימברידג' למרכז חקר הקטבים בבריטניה.

ב-1931 התמנה פריסטלי לפרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטת קיימברידג'. בתקופת מלחמת העולם השנייה אימן צוערים לשירות, הרצה לפני נווטים של חיל האוויר המלכותי ויצר טכניקות של דגמי תבליט להדרכת חיילי קומנדו. דבנהאם היה מחבר הספר "אסטרוגרפיקה: צעדים ראשונים בניווט לפי הכוכבים", ששתי המהדורות שלו ב-1942 היו חשובות בתכנון מפציץ התקיפה של חיל האוויר המלכותי נגד הרייך השלישי. פרנק דבנהאם היה סגן נשיא של החברה הגאוגרפית המלכותית (1953-1951) וקיבל ממנה את מדליית ויקטוריה בשנת 1948.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק דבנהאם הרבה בכתיבה, וכתביו שיצאו לאור כוללים:

  • "In the Antarctic: Stories of Scott's Last Expedition 1952"
  • "Antarctica – The story of a continent"
  • "Discovery & Exploration"
  • "Kalahari Sand"
  • "Nyasaland"
  • "The way to Ilala"
  • "Study of African Swamp"
  • "Simple Surveying"
  • "The use of Geography";
  • "Map Making" "The World is Round"
  • "Space – The Global Atlas".
  • ("באנטארקטיקה: סיפורים ממשלחתו האחרונה של סקוט, 1952")
  • "(אנטארקטיקה - סיפורה של יבשת")
  • (גילוי וחקירה")
  • ("חולות קלאהארי")
  • ("ניאסאלנד")
  • "(הדרך לאיטאלה")
  • ("מחקר בביצות אפריקה")
  • ("סקר פשוט")
  • ("השימוש בגאוגרפיה")
  • ("שרטוט מפות")
  • ("העולם הוא עגול")
  • ("חלל - האטלס הגלובאלי")

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק דבנהאם מת בקיימברידג' בשנת 1965, בן 81. הוא הותיר אחריו אישה, בן וארבע בנות.