פרעות רינדפלייש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרעות רינדפלייש פרצו באימפריה הרומית הקדושה ("אשכנז" בלשון יהודי ימי הביניים, תחומי גרמניה של ימינו) בקיץ 1298, ה'נ"ח.

תולדותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העילה הייתה מלחמת אזרחים שהשתוללה באימפריה הרומית הקדושה החל מ-1292, כאשר הקיסר אדולף מנסאו-וילבורג נלחם בחלק מנסיכי גרמניה, בראשות אלברכט לבית הבסבורג נסיך אוסטריה, אשר היה יריבו על כיסא המלוכה. "אציל" גרמני בשם רינדפלייש (שמשמעות שמו בגרמנית היא "בשר בקר", ואפשר שהיה גם קצב. רינדפלייש לא היה אציל) היה מפקד אחד הצבאות שהפסיד בקרב, והאשים בכך את היהודים. העילה הדתית לפרעות הייתה עלילה על חילול לחם הקודש בידי היהודים. לאחר שוך הקרבות הצהיר רינדפלייש שקיבל היתר מן השמים לנקום ביהודים ולהרגם, והחל ביחד עם המונים שהתלכדו סביבו במסע רצח נגד קהילות יהודיות, בעיקר באזורי פרנקוניה, בוואריה ואוסטריה. בפרעות הושמדו כ-146 קהילות, ונהרגו לפי אומדן כעשרים אלף יהודים.

הקהילה הראשונה שהושמדה הייתה ראטינגן (פרנקוניה) ב-20 באפריל 1298 (ז' באייר), מיד לאחר העלילה. מאוחר יותר נטבחו יהודי היילברון, וירצבורג, במברג וקהילות אחרות. במהלך מעשי הטבח, נאלצו יהודים רבים לבחור בין המרת דת לבין מוות. בתיאורים מזוועות הטבח מתוארות נשים שקפצו למדורות אש עם ילדיהן, לאחר שבחרו שלא להמיר את דתן.

קהילה מפורסמת נוספת שנטבחה הייתה קהילת נירנברג, ב-1 באוגוסט (כ"ב באב) באותה שנה. בקהילה זו כיהן רבי מרדכי בן הלל כרב וכראש ישיבה, ואף הוא נרצח עם אשתו וחמשת ילדיו, מה שגרם ליהודים אבל רב באותם זמנים כי נשארו ללא רועה.

הפרעות נסתיימו בשלהי אותו קיץ, לאחר שרינדפלייש הושם במאסר, וראשו נערף על ידי הקיסר אלברכט האוסטרי, שחשש מהתלהטות הרוחות ומאיבוד רסן השלטון. פרעות אלו מציינות את תחילת ההתמוטטות של המרכז היהודי באשכנז בימי הביניים.

באותה העת נכתבו בקהילות המקומיות קינות רבות המתארות את חורבנן של אותן קהילות ויום כ"ז בניסן נקבע ליום צום עם אמירת סליחות וקינות לזכר אותם מאורעות.[דרוש מקור]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.