צ'ארלס בל
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| ציור דיוקן מ-1839 | |
| לידה |
12 בנובמבר 1774 אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
28 באפריל 1842 (בגיל 67) ווסטר, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
| לימודי רפואה |
אוניברסיטת אדינבורו, התיכון המלכותי של אדינבורו |
| תפקידים |
אנטומיסט, מרצה באוניברסיטה, נוירולוג, פיזיולוג, פילוסוף, רופא, כירורג, סופר, מדען מוח, צייר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
סר צ'ארלס בל (באנגלית: Sir Charles Bell, , 12 בנובמבר 1774 - 28 באפריל 1842) היה רופא כירורג , אנטומיסט, פיזיולוג, נוירולוג סקוטי. הוא היה גם צייר ופילוסוף. צ'ארלס בל נודע בגילוי ההבחנה בין עצבים מוטוריים וחושיים בחוט השדרה. כמו כן הוא תיאר את שיתוק הפנים הידוע כשיתוק על שם בל.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס בל נולד ב-1774 באדינבורו כבן הרביעי של ויליאם בל, כומר בכנסייה האפיסקופלית של סקוטלנד. אביו נפטר ב-1779 כשצ'ארלס היה בן חמש, ומשום כך לאמו הייתה השפעה עמוקה על חייו המוקדמים, היא לימדה אותו גם קרוא וכתוב. היא טיפחה גם את כישוריו האמנותיים ומימנה לו שיעורי ציור קבועים אצל הצייר הסקוטי הנודע דייויד אלן. בל גדל באדינבורו וב-1788-1784 למד בתיכון היוקרתי של העיר. אף על פי שלא הצטיין בלימודי התיכון הוא החליט ללכת בעקבות אחיו ג'ון ובחר בקריירה של רופא. ב-1792 התחיל את לימודיו באוניברסיטת אדינבורו וליווה את אחיו ג'ון כעוזר מנתח. בעת שנות האוניברסיטה הושפע בל מאוד מהרצאותיו של דאגלד סטיוארט בתחום "הפילוסופיה הרוחנית". השפעות של הרצאות אלה ניתן למצוא אפילו בספר הלימוד של בל על אודות יד האדם. בנוסף לשיעורי האנטומיה הקפיד בל להשתלם בקורס לציור. כבר כסטודנט הוא היה חבר בחברה הרפואית המלכותית ומאוחר יותר, ב-1837 נאם בחגיגות מאה השנים של אותו ארגון.
הקריירה הרפואית והאקדמית באדינבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1798 סיים בל את לימודי הרפואה והתקבל במהרה כחבר בקולגיום הכירורגים של אדינבורו, ובמסגרתו לימד אנטומיה וערך ניתוחים בבית החולים הידוע כמרפאה המלכותית של אדינבורו. כשרונו כצייר עזר לו לסייע לאחיו בהשלמת הספר "האנטומיה של גוף האדם" בארבעה כרכים. עד 1803 צ'ארלס בל כתב ואייר את הכרכים השלישי והרביעי של הספר וב1798 ו-1799 פרסם איורים משלו בספר System of Dissections (מערכת נתיחות). בנוסף השתמש בל בכשרונו האמנותי ביצירת דגמי שעווה של מקרים רפואיים מפורסמים. הוא אסף אוסף גדול של דגמים אנטומיים אותם אחסן במוזיאון האנטומיה שלו . כמה מהם ניתנים עדיין לצפייה ב"Surgeon's Hall, בניין הקולגיום של הכירורגים באדינבורו. בעקבות מריבות בין ג'ון בל לשני חברי הסגל של אוניברסיטת אדינבורו, אלכסנדר מונרו סקונדוס וג'ון גרגורי, שני האחים בל לא נבחרו יותר בצוות הכירורגים של בית החולים ונאסר עליהם לעבוד בו. זאת אחרי שג'ון גרגורי, שכיהן כיושב ראש בית החולים, החליט שרק ששה כירורגים במשרה מלאה יורשו לעבוד בבית החולים.
פעילותו בלונדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1804 עבר בל לגור בלנדון וב-1805 רכש שם בית ברחוב לסטר. הוא לימד בביתו שיעורי אנטומיה וכירורגיה שנועדו לסטודנטים לרפואה, לרופאים ולאמנים. ב-1811 נשא בל לאישה את מריון שו. בעזרת הנדוניה של אשתו הוא רכש חלק מבניין בית הספר לאנטומיה בגרייטוינדמיל סטריט, בית ספר מיסודו של האנטומיסט ויליאם האנטר . הוא העביר את מרפאתו הפרטית מהבית לאותו בניין והמשיך בו את עבודת ההוראה והמחקר עד 1824. בשנים 1814-1813 הוא כיהן כחבר בקולגיום הכירורגים של לונדון וככירורג בבית החולים מידלסקס. ב-1809 הוא נמנה עם מספר כירורגים שהתנדבו לטפל בכמה אלפי חיילים חולים ופצועים שנסוגו ללה קורוניה. כעבור שש שנים, ב-1815, התנדב שוב כדי לטפל בחיים חולים ופצועים למחרת הקרב בווטרלו. במשך שלוה ימים ולילות הוא ניתח חיילים צרפתים בבית החולים הצבאי Gens d'Armerie Hospital. מצבם של החיילים הצרפתי היה קשה למדי ורבים ממטופליו מתו זמן קצר אחרי הניתוחים.ד"ר רוברט נוקס, אחד מעוזריו של בל, מתח בקורת על כישוריו כמנתח וציין כשלונות רבים בעבודתו בתחום. למשל, מתוך 12 חיילים שעברו אצל בל כריתות רגל רק חייל אחד שרד. ככירורג בצבא רשם בל את הנזקים הנוירולוגיים שאותם אבחן בבית החולים המלכותי הסלאר. ב-1814 חקר בל את הפצעים שנגרמו על ידי כדורי מוסקט ופרסם את ממצאיו. מספר איורים של הפצעים מוצגים עד היום בבית הקולגיום של הכירורגים באדינבורו.
ב-1824 נמנה בל עם מייסדי בית הספר לרפואה של בית החולים מידלסקס והתמנה כפרופסור ראשון לאנטומיה ולכירורגיה בקולגיום הכירורגים של לונדון. באותה שנה תמורת 3000 לירות שטרלינג .הוא מכר את האוסף שלו עם 3000 פריטים משוועה לקולגיום המלכותי של הכירורגים באנדיבורג. ב-1829 בית הספר לאנטומיה בוינדמיל סטריט נכלל לתוך קינגס קולג' לונדון. בל הוזמן לכהן בו כפרופסור הראשון לפיזיולוגיה וסייע בהקמת בית הספר לרפואה של אוניברסיטת לונדון. הוא נאם את נאום הפתיחה והשתתף בעריכת תוכנית הדרישות להסמכה. בל לא נשאר זמן רב בבית הספר לרפואה והתפטר בגלל חילוקי דעות עם הצוות האקדמי. בשבע השנים הבאות הוא לימד שיעורים קליניים בבית החולים מידסקס וב-1835 הסכים לשוב לאוניברסיטת אדינבורו כראש הקתדרה לכירורגיה, בעקבות מותו טרם עת של הפרופסור ז'ון ויליאם טרנר.
בל נפטר ב-1842 בהאלו פארק על יד ווסטר בחבל מילדנדס, בעת מסע מאדינבורו ללונדון. הובא לקבורה בבית הקברות האלו צ'רצ'יארד על ידי ווסטר.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1799 - A System of Dissections, explaining the Anatomy of the Human Body, the manner of displaying Parts and their Varieties in Disease" (מערך של נתיחות, המסביר את האנטומיה של גוף האדם, את חלקיו והווריאציות בעת מחלה)
- 1803 -השלמה של ספר אחיו ג'ון בל The Anatomy of the Human Body הכרך ג , ד
- 1803 - Engravings of the Arteries , Engravings of the Brain , Engravings of the Nerves - תחריטים על עורקים, תחריטים על המוח , תחריטים על העצבים - כוללים דיאגרמות אנטומיות מפורטות , מלוות בתוויות ותיאור קצר של תפקידם בגוף , כלי חינוכי לסטודנטים ברפואה
כללו איורים אנטומיים מפורטים , מלווים בהסברים
- התחריטים של המוח - . נסיון ראשון של בל להגיע להבהרת ארגון מערכת העצבים. במקדמה לספר התיחס בל לטבעו הדו-משמעי של המוח ולתפקידיו
- 1806 - Essays on The Anatomy of Expression in Painting, (מסות על האנטומיה של המבע בציורים) במהדורה אחרת - ב1824 תחת הכותרת Essays on The Anatomy and Philosophy of Expression(מסות על האנטומיה והפילוסופיה של המבע)
בספר זה נועד לשמש את בל כתזה בכניסה מרצה באקדמיה המלכותית לאמנות. הוא פנה לעקרונות של התאולוגיה הטבעית, והתיחס למערכת הייחודית של שרירי הפנים אצל האדם, המשרתת את המין האנושי תוך יחס ייחודים עם הבורא. רעיונות אלה קרובים לאלו של ויליאם פיילי. בל לא קיבל את המשרה.
- 1811- An Idea of a New Anatomy of the Brain
בספר זה בל הביע את הדעה שמסלולים עצביים שונים מתחברים אל חלקי מוח שונים ומשתתפים בתפקודים שונים. הוא מתאר ניסוי שערך שבו חתך במח השדרה של ארנב ונגע בהמשך בקרניים שונות של המח השדרה. הוא גילה שגרוי של קרן הקדמית מביא לפרכוס, בעוד גירוי של קרניים האחרויות לא גורמות לשום אפקט. ניסויים אלה שכנעו את בל שיש להבחין בין עצבי חישה ועצבים מוטוריים. מסה זאת של בל נחשבה על ידי רבים כאבן יסוד של הנוירולוגיה הקלינית, אם כי לא התקבלה טוב על ידי עמיתיו. נמתחה בקורת על הניסויים שלו ועל הרעיון לפיו הקרניים הקדמיים והאחוריים בחוט השרדה מחוברים אל המוחובהתאמה אל המוחון. יתר מזו המסה המקורית של בל מ-1811 לא כללה תיאור ברור שלשורשי העצבים המוטוריים והחושיים כפי שטען בל מאוחר יותר.
Despite this lukewarm response, Charles Bell continued to study the anatomy of the human brain and laid his focus upon the nerves connected to it. In 1821, Bell published the "On the Nerves: Giving an Account of some Experiments on Their Structure and Functions, Which Lead to a New Arrangement of the System" in Philosophical Transactions of the Royal Society. This paper held Bell's most famous discovery, that the facial nerve or seventh cranial nerve is a nerve of muscular action. This was quite an important discovery because surgeons would often cut this nerve as an attempted cure for facial neuralgia, but this would often render the patient with a unilateral paralysis of the facial muscles, now known as Bell's Palsy.[20] Due to this publication, Charles Bell is regarded as one of the first physicians to combine the scientific study of neuroanatomy with clinical practice.
חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלושת אחים הגדולים כללו את רוברט בל (1816-1757) , סופר, את ג'ון בל (1820-1763) , גם הוא כירורג ידוע וסופר, ועורך הדין ג'ורג' ג'וזף בל (1843-1770), שכיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת אדינבורו וכנשיא בית המשפט העליון של סקוטלנד (Court of Session). בל היה נשוי החל מ-1811 למריון שו.
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 8 ביוני 1807 - עמית בחברה המלכותית של אדינבורו
- 16 בנובמבר 1826 - עמית בחברה המלכותית של לונדון; זכה במדליית הזהב של החברה המלכותית של לונדון.
- 1831 - חבר במסדר הגואלפים של ממלכת הנובר
- 1839-1836 - חבר במועצת החברה המלכותית של אדינבורו
- חבר זר באקדמיה המלכותית השוודית למדעים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צ'ארלס בל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)