ממלכת הנובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממלכת הנובר
Flag of Hanover 1837-1866.svg Royal Arms of the Kingdom of Hanover.svg
דגל סמל
Kingdom of Hanover (1815).svg
יבשת אירופה
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה הנובר
הקמה
תאריך
קונגרס וינה
אוקטובר 1814
פירוק
תאריך
תבוסת האימפריה האוסטרית ובעלות בריתה במלחמת אוסטריה-פרוסיה
1866
ישות קודמת Flag of Hanover (1692).svg נסיכות הבוחר מהנובר
ישות יורשת Flagge Preußen - Provinz Hannover.svg פרובינציית הנובר
שטח בעבר 47,624.22 קמ"ר

ממלכת הנוברגרמנית: Königreich Hannover) הייתה ממלכה בגרמניה ואחת המדינות החברות בקונפדרציה הגרמנית. בירתה הייתה העיר הנובר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1692 קיבל ארנסט אוגוסט, דוכס בראונשווייג-לינבורג מעמד של נסיך בוחר מלאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה כהוקרה על תרומתו של בית הנובר במהלך מלחמת תשע השנים. אולם ארנסט אוגוסט נפטר לפני שקיבל רשמית את התואר והוריש את כל תאריו ואדמותיו לבנו גאורג.

מעט לאחר עלייתו של גאורג לשלטון בהנובר נפטר ויליאם, דוכס גלוסטר, בנה ויורשה היחיד של אן, מלכת בריטניה והפרלמנט הבריטי העביר חוק לפיו יעבור הכתר הבריטי לאחר מותה של המלכה לקרוב משפחה פרוטסטנטי בלבד. קרובת המשפחה הפרוטסטנטית הקרובה ביותר לאן הייתה בת דודתה סופיה, נסיכת הפלטין, אמו של הדוכס גאורג, שהפכה בן לילה ליורשת העצר לממלכה הבריטית.

בשנת 1701 פרצה מלחמת הירושה הספרדית ונסיכות הנובר לחמה נגד ספרד לצד האימפריה הרומית הקדושה, בריטניה והרפובליקה ההולנדית. במהלך המלחמה כבש גאורג את שטחי הדוכסויות השכנות, בראונשווייג-וולפנביטל וסקסוניה-לאוונבורג, ואף מונה על ידי הקיסר כפילדמרשל קיסרי. בשנת 1708 אישר הדיאט הקיסרי את מעמדו של גאורג כנסיך בוחר.

ב-28 במאי 1714 מתה אמו של גאורג, סופיה מהנובר בגיל 83 והוא הפך ליורש העצר לכתר הבריטי. המלכה אן מתה חודשיים לאחר מכן והפרלמנט הבריטי הכריז על גאורג כג'ורג' הראשון, מלך בריטניה הגדולה ואירלנד.

במהלך המלחמות הנפוליאוניות לחם צבא הנובר לצד צבא בריטניה, אך בשנת 1806 נכבשה הנסיכות ונמסרה לממלכת פרוסיה. בשנת 1807 הוחלט בחוזה טילזיט על הקמת ממלכת וסטפאליה, שכללה את שטחי הנסיכות יחד עם שטחים מנסיכות הבוחר מהסן ונסיכות בראונשווייג-וולפנביטל. לאחר קרב לייפציג פורקה ממלכת וסטפאליה, והנסיכות חזרה לשליטת בית הנובר.

בתקופת נפוליאון ווסטפאליה זכו היהודים לאמנציפציה ואזרחות, אך זו בוטלה ב-1813 עם חזרת בית הנובר, והיהודים איבדו שוב את זכויותיהם.

באוקטובר 1814 הוחלט בקונגרס וינה על הקמת ממלכת הנובר בשטחי נסיכות הבוחר מהנובר, וצורפו אליה שטחים נוספים. כמלך הנובר הראשון כיהן ג'ורג' השלישי, מלך הממלכה המאוחדת, שהיה הנסיך הבוחר האחרון של הנובר. המדינה נשלטה על ידי בית הנובר, באוניה פרסונלית עם הממלכה המאוחדת.

לאחר מותו של ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת ב-1837, עלתה לכס המלוכה בבריטניה ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת, אולם בהנובר, שבה חל החוק הסאלי שמנע מלוכת אשה, הומלך דודה של ויקטוריה ארנסט אוגוסט הראשון, מלך הנובר.

במהלך מלחמת אוסטריה-פרוסיה ניסתה הנובר בתחילה להישאר נייטרלית, אך לבסוף נאלצה עקב דעת הקהל לחבור לאוסטריה. על אף שצבא הנובר יחד עם הצבא הבווארי נחלו בתחילה ניצחון על הצבא הפרוסי בקרב לאנגנזאלצה, בימים שלאחר מכן הביס הצבא הפרוסי את הצבא האוסטרי ואת בעלות בריתו.

בשלום פראג הוחלט על סיפוח ממלכת הנובר לפרוסיה, בתור פרובינציית הנובר.

מלכי הנובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי בית הנובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנובר נכללה בשטח הכיבוש הבריטי, והוקמה בה מחדש "מדינת הנובר", כהחייאה של הממלכה הקודמת ותוך אימוץ גבולותיה הקודמים וסמליה. שטח המדינה מהווה 85% משטח המדינה שהחליפה אותה, סקסוניה-תחתית, במסגרת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממלכת הנובר בוויקישיתוף