צאלח צאלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מארי צאלח צאלח
לידה 1665
ה'תכ"ה
צנעא, תימן
פטירה 15 בדצמבר 1748 (בגיל 83 בערך)
כ"ד בכסלו ה'תק"ט
צנעא, תימן
רבותיו מארי שלום צבטאני, מארי משה קטיעי
תלמידיו נכדו מהרי"ץ, מארי דוד משרקי
שם השושלת צאלח
צאצאים מהרי"ץ, מארי אברהם צאלח (בן מהרי"ץ), מארי אברהם צאלח (בן צאלח)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מארי צאלח בן יחיא צאלח (מכונה: מהר"ץ, ה'תכ"הכ"ד בכסלו ה'תק"ט, 166515 בדצמבר 1748) היה חכם מחכמי יהדות צנעא במאה ה-18, ודיין בבית הדין הגדול בצנעא.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי צאלח נולד בשנת ה'תכ"ה (1665), בשכונת אלסאילה בצנעא שבתימן.[1]

בשנת ה'תל"ט (1679), בהיותו בן 14, יצא יחד עם כל יהודי צנעא לגלות מוזע, וחזר והשתכן בקאע אל-יהוד.[1]

בשנת ה'תס"ח (1708) בנה את בית הכנסת בית צאלח, שהייתה מרכז תורני חשוב ומקום מושבה של הישיבה הגדולה.[1]

בסביבות שנת ה'תצ"ה (1735) התמנה כדיין בהרכב הרביעי של בית הדין בראשות מארי דוד חותר.[1]

היה הסמכות העליונה בענייני שחיטה. מצבו הכלכלי היה טוב, והוא מימן העתקת ספרים. עסק רבות בקבלה, והיה בין הבודדים בתימן שהניחו תפילין של רבנו תם.

נפטר בכ"ד בכסלו ה'תק"ט (15 בדצמבר 1748).[1]

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרי צדיק – ספר מוסר קבלי, שנכתב לאחר גלות מוזע במטרה לעודד את הגולים.[1]
  • ספר הבדיקות – על הלכות שחיטה
  • הגהות לשולחן ערוך חלק יורה דעה

חיבוריו יצאו לאור על ידי הרב מאיר צאלח, ונוספו אליהם ליקוטים שהביא נכדו מהרי"ץ בשמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמ' 499
תקופת חייו של הרב צאלח צאלח על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן