צבי פרנקל (בן עמרם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

צבי פרנקל (בן עמרם) (1916 - 6 בספטמבר 1937) היה איש אצ"ל שהוצא להורג על ידי הארגון בימי מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט, מחשש שהוא עלול להלשין על המחתרת בפני משטרת המנדט.

איש האצ"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבי פרנקל, בן גיזלה ועמרם, נצר למשפחת ד"ר לודוויג אוגוסט פרנקל מייסד בית הספר למל בירושלים, נולד בשנת 1916 בעיר פרנקפורט בגרמניה. בשנת 1934, בגיל שמונה עשרה, עלה לארץ ישראל,

בארץ ישראל התגייס למשטרת היישובים העבריים (הנוטרים) וזמן לא רב לאחר מכן הצטרף לאצ"ל והיה חבר נאמן של הארגון. הוא כתב שירה ופרסם שירים בעיתונים הרוויזיוניסטים בשם העט "בן עמרם". כשפרצו מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט ארגוני היישוב והמחתרות, כולל האצ"ל, נקטו בתחילה בקו של הבלגה. פרנקל לא השלים עם קו זה ויצא על דעת עצמו לנקום את דמם של היהודים שנרצחו במאורעות ובשנת 1937 התנקש בחייו של ערבי בכפר סומייל, כפר ערבי ששכן בצפון תל אביב, והרגו. הוא הצליח להמלט מהמקום, אך בעקבות חקירה ומעקב הצליחו אנשי הבולשת הבריטית לעלות על עקבותיו והגיעו לבית אמו. הוא לא נמצא בבית אך בחיפוש שנערך בבית נתגלה אקדחו ואמו נעצרה. הבולשת הפיצה שמועות שמענים בכלא את האם, זאת במטרה שהבן יסגיר עצמו. צבי פרנקל התייעץ עם עורך דין בשם יצחק בנימני, שנהג להגן על חברי בית"ר, ואז הודיע לחברי האצ"ל כי החליט להסגיר עצמו ולהביא בכך לשחרורה של אמו. כאשר נודעה כוונתו למפקדי האצ"ל, הם חששו שמא הבריטים יענו אותו והוא לא יעמוד בעינויים ויגלה לבריטים את כל הידוע לו על הארגון. מפקד האצ"ל באותה עת, רוברט ביטקר, הורה, על דעת עצמו ללא על ידיעת מפקדת האצ"ל, להוציאו להורג. ב-6 בספטמבר 1937 הוא נחנק וגופתו הוטלה למימי נחל הירקון. הריגתו נחשבת כהריגה הראשונה של יהודי על ידי האצ"ל, אחריה באו רבות אחרות.

תעלומת הגופה בירקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 בספטמבר 1937 הבחינו מספר אנשים ששטו בסירה בנחל הירקון בגופה הצפה בנחל. המשטרה הבריטית הוזעקה למקום ולאחר שהגופה נמשתה מן הנחל, נמצא כי ידיו ורגליו של הטבוע היו קשורות בחוטי ברזל ואבן קשורה לרגליו.[1]

על פי הערכת המשטרה, הגופה שהתה במים כשלושה ימים. במשך כשבוע לא הצליחה המשטרה לזהות את הגופה. אנשים רבים נקראו לבית החולים הדסה ברחוב בלפור 8 בתל אביב, שם נשמרה הגופה כדי לנסות לזהותה, אך ללא הצלחה, והוא נקבר תחילה כאלמוני. התעלומה לגבי זהותו של הטבוע העסיקה גם את העיתונות בארץ.

כשנראה היה שהתעלומה לא תיפתר וזהותו של ההרוג לא תוודע, הצליחו חוקרי המשטרה למצוא קצה חוט לזיהויו; בכיס מכנסיו של ההרוג נמצא שעון. החוקרים הציגו את השעון בפני שען בתל אביב שידוע היה כי הוא מנהל רשימה של לקוחותיו ואז נתברר כי השעון נמסר לו בעבר לתיקון והוא זיהה את השעון כשעונו של לקוח בשם צבי פרנקל.[2] אמו של פרנקל נקראה למשטרה שם הוצגו בפניה בגדיו של ההרוג והיא זיהתה את הבגדים כבגדיו של בנה.[3]

קברו של צבי פרנקל (בן עמרם)

לאחר מעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתפרסמה זהותו של ההרוג היו חברים באצ"ל שלא השלימו עם הריגתו של פרנקל, שהיה חבר מסור ונאמן באצ"ל. היו מהם שכינו זאת כמעשה נבלה. אחד מהם שיגר לאחר קום המדינה מכתבים לראשי תנועת החרות והתנועה הרוויזיוניסטית ובהם גם אל מנחם בגין ודרש לערוך חקירה בנושא, לטהר שמו של פרנקל ולכלול את שמו בספר יזכור לחללי האצ"ל. מנחם בגין השיב במכתב מ-17 במרץ 1966 כי המקרה נודע לו עוד בטרם עלותו לארץ וכי הוא הטיל על איתן לבני, מי שהיה קצין המבצעים של האצ"ל, לבדוק מה ניתן לעשות כדי להחזיר לצבי פרנקל את כבודו. בשנת 1983 הוכר צבי פרנקל כחלל האצ"ל ושמו הונצח באתר "יזכור" לחללי מערכות ישראל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן יהב, דמו בראשו - רציחות פוליטיות על ידי יהודים בתקופת היישוב, הוצאת המחבר, 2010. עמ' 128.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]