צב מצחין מצוי

צב מצחין מצוי
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	צבים
תת־סדרה:	צבים חבויי-צוואר
משפחה:	צבים מבאישים
סוג:	צָב מַצְחִין
מין:	צב מצחין מצוי
שם מדעי
	Sternotherus odoratus; ‏לטריי, 1801
תחום תפוצה

צב מצחין מצוי או צב מצחין מזרחי (שם מדעי: Sternotherus odoratus) הוא מין זוחל מהמשפחה צבים מבאישים החי במזרח קנדה וארצות הברית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו צב קטן באורך 5–14 ס"מ והוא שוקל עד 603 גרם. הוא בעל שריון דמוי-קערה חום ולעיתים מכוסה אצות ירוקות וגופו אפור עם ראש שחור מפוספס בכמה פסים צהובים אופקיים. הוא בעל רגליים קצרות בעלות טפרים וצוואר ארוך והראש בולט עם מקור צהוב ונוקשה המזכיר מקור תוכי. העיניים צהובות ומוקפות בטבעות קטנים. על העורף וקצה הראש ישנם כמה קוצים קטנים.

צב זה הוא זוחל איטי החי בביצות, בריכות ויערות לחים בצפון אמריקה מדרום אונטריו וקוויבק שבקנדה עד לפלורידה וטקסס שבארצות הברית. צבים אלה הם די מימיים אך יוצאים מדי פעם מהמים ואפילו מטפסים על גזעי עצים נפולים, עליהם הם מתחממים או מסתתרים מאחורי גזעים.

הצב הוא אוכל בשר הניזון מיצורי מים כמו חרקי מים שונים, לרוות חרקים, סרטני נהרות, צדפות, ראשנים, דגים ונבלות. הצבים הבוגרים יאכלו גם צמחייה מיימית. הצב יכול לנשוך חזק אם יתגרו בו ולהאריך את צווארו לשם כך. הגנה אחרת שלהם, ממנה קיבלו את שמם היא הפרשת ריח דוחה מבלוטות ליד השריון.

הצבים מתרבים באביב ומקננים במאורה רדודה או מתחת גזעים, בהם מטילים 2–9 ביצים. הצעירים בוקעים לאחר 100–150 ימי דגירה, זמן ארוך יחסית אצל צבים. תטולות צבים רבות נופלות לטורפים שיאכלו גם את הצעירים שבקעו, אך ככל שהם גדלים ושריונם מתקשה הטורפים פוחתים.

צבים אלה יכולים לחיות בשבי מעל 50 שנה.