צום יהושע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צום יהושע הוא יום צום יהודי שהיה נהוג עד לפני כמה מאות לזכרו של יהושע בן נון.

הסיבות לצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מות יהושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו חוסר בהירות באשר לסיבה בגללה נקבע צום יהושע, אם כי במרבית המקורות עולה כי הצום הוא לציון יום פטירתו של יהושע בן נון.[1]

חרם יהושע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור אפשרי אחד לצום יהושע הוא מן המקרא, בו מתוארת תענית אותה גזר יהושע, אם כי לא ידוע על קשר בינה לבין צום יהושע. מדובר מעט לאחר הניצחון המרשים על יריחו, במלחמת העי הראשונה, כאשר נפלו ישראל במלחמה, ונהרגו מהם כשלשים וששה איש. מנהיגם של ישראל, יהושע, מתאבל בעקבות כך, קורע את שמלותיו, ונופל ארצה לפני ארון ה' עד הערב ויחד עם זקני ישראל הם מעלים עפר על ראשם, ובוכים לפני ה' על אובדן כושר ההרתעה של עם ישראל לאחר התבוסה, עד כדי כך שלדעת יהושע היה מוטב לו נשארו ישראל בעבר הירדן, ולא נכנסו כלל לארץ:

וַיָּשֻׁבוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "אַל יַעַל כָּל הָעָם: כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי, אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה". וַיַּעֲלוּ מִן הָעָם שָׁמָּה כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ, וַיָּנֻסוּ לִפְנֵי אַנְשֵׁי הָעָי. וַיַּכּוּ מֵהֶם אַנְשֵׁי הָעַי כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ וַיִּרְדְּפוּם לִפְנֵי הַשַּׁעַר עַד הַשְּׁבָרִים וַיַּכּוּם בַּמּוֹרָד. וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם. וַיִּקְרַע יְהוֹשֻׁעַ שִׂמְלֹתָיו וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אַרְצָה לִפְנֵי אֲרוֹן ה' עַד הָעֶרֶב, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ עָפָר עַל רֹאשָׁם.

לאחר התענית והתפילה מסביר ה' ליהושע, כי הנפילה הייתה בעקבות המעל שמעל עכן בחרם שגזר יהושע על שלל העיר יריחו, ולאחר שמבערים את החרם ואת עכן, שבים ישראל למלחמה וכובשים את העי.

הקשר בין צום יהושע לרעידת אדמה ולבית המקדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו של יהושע מוזכר, עוד מהמאה ה-2, בהקשר של רעידת אדמה[2]. התאריך עצמו, י"ח באייר, הוזכר החל ממחצית האלף הראשון בהקשר של רעידת אדמה, בעבר או בהווה[3]. ישנו גם אזכור מפורש של רעידת אדמה כסיבה לצום יהושע:

צמו ביח בו בגלל מות יהושע והיה בו רעש

מן הגניזה הקהירית, מתוך "הלכות ארץ ישראל מן הגניזה הקהירית" של מרגליות[4]

ככל הנראה שהמקור לקשר בין רעידת האדמה לבין התאריך הוא ברעידת האדמה שהתרחשה בשנת 363 בי"ח באייר. זהו גם התאריך, לפי מקורות שונים, של חורבנו של בית המקדש של יוליאנוס בתאריך זה, וכן של בנייתו. על פי המקורות, בית המקדש נחרב בעת בנייתו על ידי רעידת אדמה[5]. מכאן, לפי החוקר אלחנן ריינר, שככל הנראה צום יהושע הוסט לתאריך י"ח באייר בעקבות רעידת אדמה זו, ונוסף יסוד רעידת האדמה לזכר יהושע[3]. העובדה כי תאריך י"ח באייר, היה לימים לתאריך שבו צוין מותו של רבי שמעון בר יוחאי (ל"ג בעומר), והתכונה המיוחסת לרשב"י של הרעדת אדמה, בדומה ליהושע, הביאה את ריינר למסקנה כי המיתוס הגלילי של יהושע בן נון התגלגל במיתוס של הרשב"י. במסגרת גלגול זה, אומץ י"ח באייר כיומו של הרשב"י והר מירון כמקום פולחנו[3].

תאריך הצום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממקורות שונים עולים ימים שונים בהם צוין הצום, כשבמקורות המוקדמים מקדימים את התאריך לי"ח באייר, ובמקורות המאוחרים יותר התאריך הוא סביב כ"ח באייר.

במקורות הקדומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקורות הקדומים, התאריך שבו ידוע שצוין צום יהושע, הוא י"ח באייר.

קיימות עדות מהמאה ה-5 לצום בי"ח באייר[2]. עדות זו מופיעה בכתובת רחוב, ושם כתוב[6][7]:

[...אלין] צומ[י]ה דכ[ו]ל[ה] שתה[... ניסן [...] כז בה א[יר] יח בה כב בה

במאה ה-7 כבר קיימת עדות ברורות לקשר בין התאריך י"ח באייר ולצום יהושע:

וְכָל הָיָה חָת מִשְּׂפַת שָנִי

בִּהְיוֹת בִּן נוּן מַנְהִיג שְאוֹנִי

וַיַּחְמוֹס יָמָיו וּבוֹ אִישוֹנִי

בִּשְמוֹנָה עָשָׂר בַּשֵּנִי.

אלעזר הקליר, אהלי איכה גילו קדישים

ועדות נוספת מהמאה ה-8:

פָּסוֹחַ וְגָנוֹן טְמֵאִים בְּיַשְּׁבוֹ

צוֹם יְהוֹשֻׁעַ בִּשְׁמוֹנָה עָשָׂר בּוֹ

אִיָּיר / קֵרְבָם וְצִיוָּם מִלִּשְׁבּוֹר עֶצֶם בּוֹ

רִבְּקָם מַצּוֹת וּמְרוֹרִים וְרֺאשׁוֹ וְקִרְבּוֹ

קידוש ירחים דרבי פנחס בן יעקב הכהן, חודש אייר

במקורות המאוחרים ובספרי ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצום מצוין לראשונה במקורות המאוחרים בספר הלכות גדולות[8] בכ"ו באייר בתור התאריך בו נפטר יהושע, גם בסידור רש"י ובמחזור ויטרי הוא מוזכר באותו תאריך[9][10].

בספרי המנהגים האשכנזיים הכלבו והארחות חיים מופיע צוין של הצום לתאריך כ"ח באייר, ושיטה לפיה הצום מצוין בכ"ט באייר[11][12].

להלכה פוסקים הטור והשולחן ערוך[13] את התאריך כ"ו בניסן, ובספר אליה רבה הוא נושא ונותן בנושא ומכריע לצום ביום כ"ו, בעקבות גרסתו במגילת תענית בתרא בה מצוין התאריך הזה[1], וכן מקובלת הפסיקה בין האחרונים[14]. במגילת תענית בתרא שבידינו הצום לא מוזכר.

כיום לא נוהגים לצום את צום יהושע.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אליה רבה, תק"פ ג'.
  2. ^ 1 2 בן עמי, ירון. 2014. משדר ל"ג בעומר - ד"ר אורי אמיתי מהחוג להיסטוריה כללית משוחח עם ירון בן-עמי על אירועי החג פרק ב, הועלה למרשתת בתאריך 15/5/14.
  3. ^ 1 2 3 ריינר, אלחנן. 2012. יהושע הוא רשב"י, חצור היא מירון: לטיפולוגיה של סיפור ייסוד גלילי (עוד פרק בעולמו הדתי של היהודי הגלילי). תרביץ פ ב, 179-218.
  4. ^ מרדכי מרגליות, הלכות ארץ ישראל מן הגניזה, הוצאת מוסד הרב קוק, תשל"ד-1973
  5. ^ סגל, חגי, תשס"ו, אפשר לכבות, מקור ראשון. מצוטט באתר חדרי חרדים
  6. ^ מתוך הערך ל"ג בעומר באתר הויקי של ד"ר אורי אמיתי
  7. ^ חגי משגב, רשימת צומות מבית הכנסת ברחוב, לשוננו ב-ד, תשע"ה
  8. ^ הלכות גדולות, סימן י"ח הלכות תשעה באב.
  9. ^ סידור רש"י סימן תקמ"א
  10. ^ מחזור ויטרי סימן רע"א ד"ה אילו
  11. ^ כלבו, סימן ס"ג ד"ה ניסן באחד
  12. ^ אורחות חיים, חלק א', טעם לחמשה עשר באב אות כ"ד.
  13. ^ שולחן ערוך, אורח חיים סימן תק"פ ס"ב.
  14. ^ לדוג' - משנה ברורה תק"פ ס"ק ד.