צוערים לשירות המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צוערים לשירות המדינה
צוערים לשירות המדינה - לוגו.png
המשמעות שחיפשתם, ההשפעה שרציתם.
מידע כללי
משרד אחראי נציבות שירות המדינה
הקמה 2011
מנהל/ת עמרי דגן
1 בינואר 2011
https://tzoarim.gov.il/

צוערים לשירות המדינה היא תוכנית שמטרתה לבנות ולהכשיר עתודה ניהולית נושאת שינוי בשירות המדינה. התוכנית היא תוכנית על-משרדית והיא מנוהלת מתוך נציבות שירות המדינה. תוכנית זו, מבית "עתודות לישראל", "חותרת לעצב עתודה ניהולית איכותית, ערכית, ובעלת מחויבות עמוקה לצורכי המדינה והחברה בישראל". התוכנית מיועדת ללא יותר מ-30 מצטיינים מדי שנה, אשר משתתפים במסלול אינטנסיבי של הכשרה והשמה בן כחמש וחצי שנים.

המסלול כולל תוכנית הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה, ולאחריה השמה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך הממשלתיות השונות, וזאת במקביל ללימודי תואר שני בתחום רלוונטי להשמה של הצוערים, והכל במטרה להשתלב בתפקידי מפתח בשירות מדינת ישראל.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הצוערים לשירות המדינה נוסדה בהמשך לתוכנית "עתידים – צוערים למינהל הציבורי" שהכשירה כ-150 צוערים בשישה מחזורים. בהחלטת הממשלה מס' 4473 מיום 08.02.2009 נכתב כי הממשלה רואה בתוכנית "עתידים – צוערים למינהל הציבורי" יוזמה מרכזית ומשמעותית בעלת חשיבות גדולה לטיוב השירות הציבורי[1] ואף החליטה על הקמת "ועדת היגוי – צוערים למינהל הציבורי" לעיגון התוכנית לשנים הבאות ולשמירה על היקפה והעלאה מתמדת של איכותה.[2] המלצותיה של הוועדה אומצו במלואן בהחלטת ממשלה מס' 1244 מיום ה-17.01.2010. על פי החלטת הממשלה מס' 1244, התוכנית מנוהלת באופן ישיר ומלא על ידי המדינה כך שתכניה, מפעיליה ומדיניותה מותווים על ידי הממשלה ועל-פי צרכיה.[3]
התוכנית נפתחה באוגוסט 2012, בה החל מחזור א' את הכשרתו. עד למחזור ח' התוכנית ארכה שש שנים וכללה מסלול הכשרה בין שנתיים שכלל לימודי תואר שני מורחב במדיניות ציבורית בבית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן באוניברסיטה העברית בירושלים, לצד תוכנית הכשרה אינטנסיבית ומעמיקה. בשנת 2019, עם פתיחת ההרשמה של מחזור ח', עודכנה התכנית למתכונתה הנוכחית.

החלטת הממשלה בדבר הקמת תוכנית הצוערים קובעת שהתוכנית תפוקח על ידי ועד מנהל בראשות נציב שירות המדינה, בשיתוף עם הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר ובהשתתפות מנכ"ל משרד ראש הממשלה או נציגו וכן שלושה נציגי ציבור נוספים בעלי ניסיון ורקע בתחום המנהיגות, ההכשרה וניהול שינויים. עוד קובעת ההחלטה כי נציגי הציבור יהיו בעלי ניסיון ורקע בתחום המנהיגות, ההכשרה וניהול שינויים.[2]
על הניהול השוטף של התוכנית מופקדים מנהל אגף בכיר 'צוערים לשירות המדינה' וצוותו, אשר מנהלים את הצוערים במהלך תקופת הכשרתם, דואגים לאיתור יעדי השמה ולביצוע ההשמה של צוערי התוכנית.

התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית אורכת כחמש וחצי שנים והיא מורכבת משני שלבים: שלב א' - הכשרה (כשנה וחצי) ושלב ב' - השמה (ארבע שנים). מרגע הקבלה לתוכנית, הצוערים מועסקים בשכר כעובדי מדינה. הם נדרשים לחתום על חוזים אישיים המחייבים אותם לעבוד בשרות המדינה במשך לפחות ארבע שנים מסיום ההכשרה. העבודה בתקופת ההכשרה היא אינטנסיבית ביותר וכוללת חמישה ימי עבודה מלאים ובהיקף השקעה ניכר.[4] במהלך תקופת ההשמה הצוערים לומדים לתואר שני שרלוונטי לתחום בו הם מושמים במסגרת התכנית במשרדי הממשלה השונים.
באפריל 2017, בחר ה-OECD להציג את תוכנית 'צוערים לשרות המדינה' כמקרה בוחן בדו"ח החדשנות שמתפרסם על-ידו. התוכנית מוצגת באתר ה-OECD במסגרת פלטפורמה שיתופית שנועדה להעניק לשאר המדינות החברות בארגון דוגמה לרעיונות חדשניים ויישומיים לשיפור יכולות הממשל.[5]

תנאי קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הקבלה לתוכנית הוא ארוך ומאתגר. הגשת מועמדות כולל שליחת קורות חיים, פרטי ממליצים ומכתב אישי. השלב הבא כולל מבחן אישיות ובחינה פסיכוטכנית במרכז הערכה, ולאחר מכן מפגש נוסף במרכז הערכה בו מתקיים ראיון עם פסיכולוג ומבחן דינמיקה קבוצתית. השלב האחרון הוא ראיון אישי עם מנהלי התוכנית.

דרישות הסף להגשת מועמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תואר ראשון או שני ממוסד לימודים המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה – זכאות לתואר ראשון או שני בהצטיינות או בממוצע ציונים 85 ומעלה. מאחר שקיימים מוסדות אקדמיים שמעגלים ציונים וישנם מוסדות שאינם עושים זאת, ציונים מעל 84.5 (כולל) יעוגלו כלפי מעלה.

הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ההכשרה מתקיים במסגרת קבוצתית והוא כולל הקניית ידע רב תחומי במדעי החברה בתחומי הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והמשפט בישראל תוך הבנת קשרי הגומלין ביניהם; למידה והטמעה של מודלים של מנהיגות; העמקת התודעה בנושאי הכרת החברה בישראל, העם היהודי, הזירה המזרח תיכונית והזירה הבינלאומית; ובניית ארגז כלים מעשיים הנחוצים להובלת שינויים וניהול תהליכים ופרויקטים במגזר הציבורי והפרטי.
השנה הראשונה של ההכשרה מתמקדת בלימוד וחניכה קבוצתית תוך דגש על חשיפה מרבית לפעילות משרדי הממשלה, במקביל לבניית הקבוצה. בשנה השנייה המיקוד הוא התנסות מעשית ביחידות ממשלתיות, לצד המשך הכשרה מעשית ופעילות הכשרה. העבודה מלוּוה בתמיכה באמצעים פרטניים וקבוצתיים הניתנים על ידי צוות התוכנית. התוכנית כוללת מפגשים עם בעלי תפקידים, סיורי שטח מעמיקים ברחבי הארץ, סדנאות עיוניות ומעשיות, סימולציות וכן סיור לימודי השוואתי בחו"ל.

השמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ההשמה הוא שלב אישי, בו משתלבים הבוגרים בצמתי השפעה מערכתיים בשירות המדינה, בתפקידים שונים, בהתאם לצורכי ואתגרי המדינה ובהתחשב ברקע האישי-מקצועי, בחוזקות ובכישורים של כל אחד מהבוגרים. שלב זה נמשך ארבע שנים, בו עובדים הצוערים במשרדים השונים, משתלבים בעשייה ומקדמים תהליכים ומיזמים משמעותיים, ומתקדמים בהתאם לכישוריהם ולהצטיינותם בפועל בעבודתם.
איתור יעדי ההשמה מתבצע באמצעות הפצת 'קול קורא' לכלל יחידות ומשרדי הממשלה, והצעות היחידות והמשרדים נבחנות מול דגשים כגון - השתלבות במשימה ברמה הלאומית, עבודה מרובת ממשקים (פנים או חוץ ממשלתיים), מחויבות היחידה לתהליך חניכה ולפיתוח אישי ומקצועי של הון אנושי, קיום אופק התפתחות, מוטת ההשפעה של התפקיד ועוד.
לאחר איתור יעדי ההשמה, הצוערים מקבלים ספר עם מאגר יעדי ההשמה בו יש למעלה מ-100 משרות אליהן הצוערים במחזור הספציפי יכולים לבחור להיות מושמים.[6]
תפיסה מרכזית שמובילה את בחירת יעדי ההשמה היא התפיסה הרשתית. תפיסה זו מתבססת על ההבנה כי הובלה וניהול של תהליכים משמעותיים בשירות המדינה כמעט ואינם מתקיימים על ידי יחידה ממשלתית בודדת, ולכן נדרשת שותפות בין גורמים שונים בשירות המדינה. התפיסה הרשתית מאפשרת ומעודדת את בוגרי התוכנית העובדים ביחידות ממשלתיות שונות, לנצל לטובה את רשת הבוגרים של התוכנית בכדי לקדם ולשפר את שיתופי הפעולה בין היחידות הממשלתיות השונות במטרה להשפיע על החברה בישראל. יעדי ההשמה מחולקים לשישה אשכולות אשר מעידים על תחומי הפעולה של בוגרי התוכנית:[7]

  • אשכול חברתי - רווחה, חינוך, בריאות
  • אשכול ניהול ופיתוח הון אנושי
  • אשכול ניהול ופיתוח משאבי קרקע וטבע
  • אשכול ממשל ויחידות מאקרו
  • אשכול קידום הכלכלה ורגולציה כלכלית
  • אשכול דיגיטציה, סייבר וניהול מידע

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ החלטת ממשלה מס' 4473 מיום 08.02.2009 - השמת צוערי "עתידים - צוערים למינהל הציבורי"
  2. ^ 2.0 2.1 המלצות ועדת ההיגוי - צוערים למינהל הציבורי
  3. ^ החלטת ממשלה מס' 1244 מיום 17.01.2010 - צוערים לשירות המדינה
  4. ^ אודות התוכנית באתר צוערים לשירות המדינה
  5. ^ הצגת תוכנית צוערים לשירות המדינה באתר ה-OECD
  6. ^ מאגר יעדי השמה, בעמוד הפייסבוק של התוכנית, 20 בינואר 2019
  7. ^ מבנה התוכנית באתר צוערים לשירות המדינה