נציבות שירות המדינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Israel CSC Symbol.png

נציבות שירות המדינה היא יחידת סמך במשרד ראש הממשלה המופקדת על ביצוע מדיניות הממשלה בתחומי המינהל ומשאבי האנוש.

תפקידי הנציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציבות שירות המדינה היא היחידה הממשלתית האמונה על כח האדם במוסדות ממשלתיים. הנציבות הוקמה בשנת 1950 במסגרת משרד האוצר וכיום היא פועלת במשרד ראש הממשלה ומופקדת מטעמו על מגוון תחומי אחריות מינהלתיים, בהם:

  • עריכת מכרזים ובחינות למיון המועמדים לשירות המדינה.
  • מינוי, קידום, הכשרת והדרכת עובדים.
  • אישור פיטורים של עובדי מדינה.
  • אישור מבנה ואת חלוקת הסמכויות של היחידות במשרדי הממשלה.
  • ניסוח תקנונים מנהליים לשירות המדינה וכן אכיפתם בקרב עובדי המדינה.
  • שיפור השירות לציבור.
  • עידוד להגברת פריון העבודה במשרדי הממשלה.
  • טיפול ברווחת עובדי המדינה, הכולל הוצאתם של עובדי המדינה לגמלאות.

הסמכויות של נציבות שירות המדינה נקבעו בחוקים שונים ובתקנות שירות המדינה (תקשי"ר). בין יחידות המשנה של הנציבות נכללות: יחידת בחינות ומכרזים, יחידת תכנון ובקרה, בית הדין למשמעת, יחידת קידום ושילוב נשים ואחרות.

נציב שירות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הנציבות עומד נציב שירות המדינה ולידו פועלת "ועדת שירות המדינה". נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה ופטור מקיום מכרז[1]. החל משנת 1993 נהגה המדינה למנות ועדה לבדיקת התאמת המועמד לתפקיד. בשנת 1999 חילקה ממשלת ישראל העשרים ושמונה את המשרות הבכירות הפטורות ממכרז, לכאלו הדורשות ועדת איתור וכאלו הדורשות ועדת מינויים. בהחלטה זאת נקבע שנציב שירות המדינה יכלל במשרות הדורשות ועדת מינויים הבודקת את כישוריו של המועמד ואת התאמתו הכללית למשרה[2]

רשימת נציבי שירות המדינה:

רפורמה במדיניות הגיוס והמיון התעסוקתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי החלטת ממשלה 3993 מנובמבר 2011, על הנציבות הוטל ליישם רפורמה בתחום ההון האנושי בשירות המדינה.[3] הרפורמה נועדה לחזק את משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לשפר את יכולות נציבות שירות המדינה ולחזק את "עמוד השדרה הניהולי" בשירות המדינה. עקב כך, במהלך חודש ספטמבר 2012 החלה הקמת מטה יישום הרפורמה. לשם ביצוע הרפורמה נציבות שירות המדינה ביקש ביצוע מפגשים עם אנשי אקדמיה, כינוסים וקבוצת עבודה בהן השתתפו עובדים בכירים ממשרדי הממשלה השונים, בנוסף מבקשת להנגיש מידע דרך האינטרנט לשרים וחברי כנסת לצורך ייעול תהליכים. ביצוע מחקר מקיף עם אנשי מקצוע הכולל בין היתר השוואה עם מדינות זרות בעלות אופי גיוס דומה. בחינת כלים מתקדמים בפן הטכנולוגי בתחום הגיוס והמיון. הבניית מערך לרפורמה המורכב ממספר חוליות מפתח הנקשרות זו בזו ומהוות חלק במכלול השינוי הצפוי.[4]

ב-30 ביוני 2013 אימצה הממשלה את דוח הרפורמה בניהול ההון האנושי אשר הוגש לאישורה על ידי נציב שירות המדינה. תהליכי יישום הרפורמה החלו במהלך 2013, ויימשכו על-פי התוכנית שאושרה על ידי הממשלה עד שנת 2016. לסיכום מערכת הגיוס האלקטרונית ובתוך כך מערכת קדם המיון והמיון, מובילים לחדשנות טכנולוגית בשירות המדינה, ובד בבד מאפשרים להביא לידי מימוש ערכים רבים ובראשם מכוונות לקוח ויעילות מקצועית. שינוי זה, בראש ובראשונה נועד לשפר את מערך הגיוס והמיון ולקצר את משך זמן הגיוס. לצד זאת מזכים בערך מוסף, ובכפוף למגמה ההולכת וגדלה לשמירה על איכות הסביבה, מערכת זו חוסכת בכמות הניירת העצומה ומיישמת מדיניות ירוקה.

חוזים בשירות המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגף משאבי האנוש של נציבות שירות המדינה עובר ומפקח על כלל תיקי קליטות העובדים ביחידות משאבי האנוש של היחידות הממשלתיות ויחידות הסמך.[5] בתוך כך על חוזי ההעסקה ותקני ההעסקה (שכל עובד נקלט על התקן הנכון והמשרה אליו הוא משויך, הצהרה על אי-העסקת קרובי משפחה), אישור אזרחות ישראלית או תושב קבע בעל היתר עבודה בישראל, סיווג פעילות מפלגתית, הצהרה בדבר העדר רישום פלילי, ויתור על סודיות רפואית, הצהרת סודיות ומניעת ניגוד עניינים (היתר למעסיק גישה להיסטוריה הרפואית של העובד, לצלם ולהקליט את העובד בזמן העבודה, כמו להשתמש בנתונים הביומטריים ונתוני הגלישה של העובד), אישור תואר או אישור הסמכה/תעודה מקצועית רלוונטית, הצהרה על ניסיון ווותק - בצירוף אישורי העסקה הכוללים חלקיות משרה, תיאור משרה/תפקיד, ותקופות העסקה מדויקות חתומים על ידי המעסיק. במידה והדבר נדרש גם: אישור בקשה על עבודה נוספת/פרטית ותיאום מס מול ביטוח לאומי, שאלון אישי לצרכי קביעת התאמה ביטחונית לרמות סיווג ביטחוני, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין עברות מין, הצהרה אודות העדר שימוש בסמים ואלכוהול, הצהרה אודות העדר הרשעה/הרשעות בגין מתקפות סייבר, אישור השתייכות לקבוצות מועדפות כמו: נכים (אישור נכות מביטוח לאומי), ערבים, דרוזים, בדואים, צ'רקסים, אתיופים וחרדים. כשלאחרונים תקנים קבועים וייעודיים בשירות המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של נציבות שירות המדינה
  • עתודות לישראל
  • אסף שפירא, "מינויים לתפקידים בכירים בשירות המדינה והפיקוח עליהם", פרלמנט: גיליון 69, אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, יולי 2011.
  • עדכון מס' 1 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [1]
  • עדכון מס' 2 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [2]
  • עדכון מס' 3 של נציבות שירות המדינה על תחילת יישום הרפורמה בשירות המדינה [3]
  • החלטת ממשלה מספר 431 - אימוץ דוח ועדת הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה [4]
  • דוח ועדת הרפורמה בניהול ההון האנושי בשיות המדינה [5]
  • דוח מעקב חיצוני משבח את התקדמות הרפורמה בנציבות שירות המדינה - מאמר בדה מרקר = דו"ח מעקב חיצוני משבח את התקדמות הרפורמה בנציבות שירות המדינה =
  • מצגת לכנסת - שנתיים לרפורמה בשירות המדינה; מתוך פרסום באתר נציבות שירות המדינה http://www.csc.gov.il/Units/Reform/Documents/reformPresentationKnesset.pdf
  • הרפורמה בשירות המדינה: 20 גופים ממשלתיים ינהלו את כוח האדם שלהם - מאמר בדה מרקר http://www.themarker.com/news/1.2794548

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]