צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים (מכונה באנגלית: NEET, ראשי תיבות של "Not in Education, Employment, or Training") היא תופעה חברתית של צעירים מובטלים ושאינם במסגרת לימודית או בהכשרה מקצועית.

הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה הוגדרה לראשונה בבריטניה בשנת 1999 על ידי ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי קבינט ממשלת בריטניה. לפני כן היה קיים מונח דומה בשם "סטטוס אפס" אך נלוותה אליו משמעות שלילית והוחלט להפסיק להשתמש בו. הגדרת הוועדה למונח היא: "צעירים בגיל 16 עד 24 שאינם לומדים, עובדים או מחפשים עבודה, וכן אלו המטפלים בילדים או בבני משפחה, נמצאים בחופשה ללא תשלום או בנסיעות, חולים או נכים, מתנדבים או עוסקים בפעילות אחרת כלשהי", אולם כדי להעריך את מספר הצעירים הנמצאים במצב זה היה הקריטריון העיקרי חוסר תעסוקה.

ביפן הוגדרה התופעה כ"צעירים בגיל 15 עד 34 שאינם מועסקים, אינם עוסקים בעבודות משק בית, לא נרשמו ללימודים או להכשרה מקצועית ואינם מחפשים עבודה." הכינוי Freeter (אנ') משמש ביפן ככינוי גנאי לאנשים אלה.

ביטוי דומה הוא NLFET, ראשי תיבות של "neither in the labour force nor in education or training". ביטוי זה, להבדיל מהקודם, מחשיב מובטלים שעבדו בעבר כחלק מהנמצאים במעגל התעסוקה.

בספרד, מקסיקו, ארגנטינה, צ'ילה ואורוגוואי המונח המקביל הוא "ניני" - "ni-ni", ראשי תיבות של "ni estudia, ni trabaja" ("לא לומד ולא עובד"). גם בפורטוגזית קיים מונח דומה, "נם-נם".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעה התרחבה במדינות רבות לאחר המשבר הכלכלי העולמי של 2008, בהן צעירים רבים הפכו למובטלים ולא הצליחו למצוא עבודה. צעירים נוטים יותר לעבוד במשרות חלקיות ועם תחילת המשבר הכלכלי ב-2008 פוטרו רבים מהמועסקים במשרות אלה מעבודתם. רק חלק מהם נקלטו במסגרת אחרת, כגון לימודים או הדרכה.

שיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים במדינות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016 היו בכלל העולם המערבי 42.5 מיליון צעירים, שהם 15% מכלל אוכלוסיית הצעירים, שאינם עובדים ואינם לומדים. שני שלישים מהם הוגדרו "לא פעילים", כלומר לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.[1]

בבריטניה, במשך השנים[דרושה הבהרה] היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 16 עד 24 שאינם לומדים ואינם עובדים בין 15% ל-20%.

באוסטרליה בשנת 2016 היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 29 שאינם לומדים ואינם עובדים 12.5%.

בקנדה בשנת 2012 היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 29 שאינם לומדים ואינם עובדים 13%.

באמריקה הלטינית, על פי דו"ח של הבנק העולמי משנת 2018, שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 24 שאינם לומדים ואינם עובדים הוא כ-20%. הדו"ח מציין כי מאז 1992 חלה עלייה משמעותית בקרב הבנים שאינם לומדים ואינם עובדים, וירידה בקרב הבנות.

בארצות הברית בשנת 2011 היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 16 עד 24 שאינם לומדים ואינם עובדים כ-15%, ובשנת 2017 כ-12.5%. קבוצה זו מכונה גם "נוער מנותק" ("Disconnected youth") (אנ'), וקיים במדינה דיון ציבורי ער אודות הדרכים בהן ניתן לסייע לאנשים אלה להימנע מהדרה חברתית ולהשתלב במעגל התעסוקה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדינת ישראל, נכון לשנת 2017 היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 29 שאינם לומדים ואינם עובדים 14.1%. כמחצית מהם לא היו פעילים ולא חיפשי עבודה. ישראל מחשיבה את הצעירים המשרתים בצבא הגנה לישראל כחלק משיעור התעסוקה בישראל.[1]

סקר של מכון ברוקדייל שבדק את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים מצא הבדל משמעותי במאפיינים הבאים:[2]

  • בעלי מוגבלויות: מהווים 10% מהאוכלוסייה בקבוצת הגיל, אך 37% מהם אינם עובדים ואינם לומדים.
  • ערבים לעומת יהודים: ערבים מהווים 21% מהאוכלוסייה בקבוצת הגיל, אך 45% מהם אינם עובדים ואינם לומדים.
  • נשים לעומת גברים: נשים מהוות 49% מהאוכלוסייה בקבוצת הגיל, אך 56% מהן אינן עובדות ואינן לומדות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם בשנת 2017 דו"ח בשם "חוסר מעש בקרב צעירים ערבים בישראל" המנתח את תופעת הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים בקרב ערביי ישראל, מונה את החסמים להשתלבות המיעוט הערבי בשוק העבודה הישראלי, ומציע דרכים להתמודדות עם בעיה זו.[3]

השפעות ארוכות טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרואים בתופעה בעיה כלכלית וחברתית ארוכת טווח, בטענה שהתופעה תשפיע על רמת הכישורים של דור העתיד ולטווח רחוק עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, עלייה ברמת הפשע ופגיעה בלכידות החברתית במדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]