קארי וייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קארי וייט
Carrie White
קארי וייט, בגילומה של סיסי ספייסק, במהלך ליל הנשף השחור
קארי וייט, בגילומה של סיסי ספייסק, במהלך ליל הנשף השחור
הופעה ראשונה "קארי"
הופעה אחרונה "קארי"
יוצרים סטיבן קינג
גילום הדמות סיסי ספייסק (1976-99)
אנג'לה בטיס (2002)
קלואי גרייס מורץ (2013)
לינזי האטלי (1988)
מולי רנסון (2012)
מידע
גיל 16
תאריך לידה 21 בספטמבר 1963
מין נקבה
מקצוע תיכוניסט, רוצח המונים
כוחות טלקינזיס וטלפתיה
דת נצרות קתולית
אזרחות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה 28 במאי 1979
סיבת המוות איבוד דם לאחר שנדקרה על ידי אמה
דמויות קשורות
משפחה מרגרט וייט (אמא)
ראלף וייט (אבא)
רייצ'ל לאנג (אחות למחצה)[1]
ג'ון וג'ודית בריגהם (סבא וסבתא מצד האם)
סיידי קוקרן (סבתא-רבתא מצד האם)
אויבים כריס הרגנסן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קארייטה נ. "קארי" וייטאנגלית: Carrietta N. "Carrie" White) היא הפרוטגוניסטית והדמות הראשית ברומן האימה הראשון של הסופר האמריקאי סטיבן קינג שפורסם לראשונה בשנת 1974, "קארי".[2]

קארי וייט היא נערה מתבגרת תיכוניסטית, שסובלת מהתעללויות מילוליות ופיזיות הן מהסטודנטים בתיכון המקומי בו היא לומדת (ובעיקר מבנות כיתתה) והן מאמה, מרגרט וייט, קתולית פדנטית המעורערת בנפשה. עם תחילת אירועי הרומן, קארי חווה את המחזור החודשי שלה לראשונה כשהיא בת שש עשרה במקלחות בבית הספר, מה שמוביל בתורו להבנה עצמית כי היא ניחנה ביכולות טלקנטיות וטלפתיות לאחר שהיא מפוצצת נורה מתוך לחץ נפשי. לאחר שהושפלה מול התיכון כולו במהלך נשף הסיום, במתיחה אכזרית הכרוכה בדם של חזיר, קארי הזועמת משתמשת בכוחותיה על מנת לטבוח בחבריה לספסל הלימודים ומביאה להרס המוני בעיירת צ'מברלין, מיין.

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיבות לידתה ושנות ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארי היא תוצר של אונס בנישואים שעברה אמה, מרגרט וייט על ידי אביה, ראלף וייט. זמן קצר לאחר האונס, ראלף נפטר כתוצאה מתאונת בנייה ומרגרט נותרה לבדה, זאת תוך כדי שהיא לא מודעת לעובדת היותה בהריון, מה שהפך את תקופת הריונה למחסום נפשי מוחלט, במהלכו היא חשבה שהיא סובלת מסרטן. רק לאחר שילדה את קארי, מרגרט הבינה מה קרה לה ורצתה להקריב את בתה לאלוהים, אך מותשת מכאבים, מרגרט ויתרה על הרעיון ועברה לגור עם קארי בעיירת צ'מברלין שבמיין.

כבר אז כתינוקת, קארי גילתה את יכולותיה הטלקינטיות בכך שהרחיפה את בקבוק החלב שלה מעל עריסתה. לאחר מכן, קארי חיה את שנותיה המוקדמות תחת איומיה ואמונותיה של אמה הקנאית, שחינכה אותה על פי אמונותיה הפונדמנטליסטיות. כשהייתה בת שלוש, שאלה קארי, מתוך תמימותה, את בת השכנים שלה, אסטל הורן, על שדייה. כשמרגרט ראתה את בתה משוחחת עם אסטל, שאותה החשיבה לחוטאת, היא כפתה את קארי בחזרה אל תוך הבית וניסתה לחנוק אותה, אך קארי התגוננה והשתמשה ביכולתה הטלקינטי על מנת להמטיר ברד על ביתם, מה שגרם לקארי ומרגרט להתעלף, והאירוע נשכח לחלוטין. לאחר מכן, קארי המשיכה להפגין יכולות טלקנטיות חזקות מאוד בעוד מספר אירועי ילדות, אך יכולותיה התעמעמו ונשכחו ככל שבגרה.

בימיה הראשונים על ספסל הלימודים, קארי נהגה להתפלל באדיקות במהלך ארוחות הצהריים שלה, דבר שעורר גיחוך בקרב התלמידים האחרים וכן את תחילתו של מסע בריונות והקנטות מתמשך מכל הסוגים. כשהיא גרועה בספורט, סובלת מחוסר פופולריות ובודדה, קארי מצאה את עצמה בתור השעיר לעזאזל הנצחית של בנות כיתתה. יתרה מזאת, אמה המשיכה לאלץ אותה להתפלל בארון הקטן ביותר בביתם.

קארי מגלה מחדש את יכולותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהמשך ישיר לילדותה האומללה, אף בגיל הנעורים קארי סבלה ממעשי בריונות והצקות מבנות כיתתה, במיוחד על ידי כריס הרגנסן, טינה בלייק והלן שיירס. סו סנל, לעומת זאת, חשה רחמים וחמלה כלפיה. עם תחילת הרומן, המתרחש לאחר אימון יומי, קארי מקבלת את המחזור החודשי הראשון שלה במקלחת בגיל שש עשרה. בשל גדילתה בצל אמונותיה הפונדמנטליסטיות של אמה, קארי אפילו לא מודעת לכך והיא פונה לבנות האחרות מתוך מחשבה שהיא גוססת מדימום. כריס והבנות האחרות, כולל סו, מקניטות אותה ללא רחמים ומשליכות עליה טמפונים ותחבושות היגייניות, עד שריטה דז'ארדן, המורה לספורט, מתערבת ומגינה עליה.

אירוע טראומטי זה, המקושר לבוא ההתבגרות המינית, מחזיר את יכולותיה של קארי לידי ביטוי ביתר שאת לאחר שהיא גורמת לנורה להתפוצץ. קארי מובאת למשרדו של מנהל בית הספר, הנרי גראייל, שם הוא מעליב אותה בטעות על ידי קריאתה בשם "קאסי" שוב ושוב. נעלבת, קארי מפילה את המאפרה משולחנו ונמלטת חזרה לביתה. כשחזרה הביתה, קארי מסתכלת במראה וגורמת לה להיסדק באמצעות יכולותיה. מרגרט, ששבה מהעבודה, שומעת על האירוע במקלחות ומתעללת בקארי פיזית לפני שהיא נועלת אותה בארון. כשהיא מבינה שהיא בעלת יכולות על-טבעיות, קארי מתחילה להתאמן על כוחותיה (החדשים).

בינתיים, כריס מורחקת מנשף האביב בעוד סו מביעה חרטה על התנכלותיה לקארי, ומשפיעה על בן זוגה הפופולרי, טומי רוס, להזמין את קארי לנשף במקומה. קארי מסרבת לטומי, אך בסופו של דבר נכנעת ללחציו והפצרותיו ומסכימה להצעתו לקחת אותה לנשף. כשמרגרט מגלה על כך, היא מנסה להשפיע על קארי ולמנוע ממנה ללכת עם טומי, אך קארי, שמתעקשת לנסות להשתלב ורואה בנשף התחלה חדשה, נועלת אותה בארון התפילה. עם זאת, קארי אינה מודעת לכך שכריס ובן זוגה, בילי נולאן מתכננים מתיחה אכזרית בה מעורבים דם של חזיר ובחירתה למלכת הנשף.

ליל הנשף השחור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנעלה את אמה בארון התפילה, קארי עוזבת יחד עם טומי אל נשף האביב, שם היא מתחילה לצאת בהדרגה מהקונכייה שיצרה לעצמה ואף מקבלת מחמאות רבות מבני כיתתה, שמופתעים לראות אותה באור שונה, ואף לבסוף נבחרת למלכת הנשף, לצידו של טומי. בשעה 22:00, כשהיא ניגשת עם טומי לקבל את הכתר ואת זר הפרחים, כריס שופכת את תכולת דלי הדם על קארי. קהל התלמידים לועג לקארי, ששוב מוצאת את עצמה מושפלת, ובמקביל הדלי מחליק ונופל על ראשו של טומי, שמת מיד. קארי בורחת מחוץ לאולם ההתעמלות בו מתקיים הנשף, ומתעמתת מול גברת דסז'ארדן. לבסוף היא חוזרת ברוב זעמה על מנת להעניש את אלה שצחקו עליה - קארי נועלת את הדלתות ומעלה באש את אולם ההתעמלות באמצעות מערכת המטפים ומספר כבלים למתח גבוה, ובכך הורגת את רוב רובם של התלמידים.

בין השעה 23:00 ועד השעה 01:00 בבוקר, קארי הפגועה מחליטה לנקום בכל העיר ובדרכה לביתה, קארי משאירה אחריה כמות עצומה של הרס ומוות בעיר. בדרכה, קארי עוצרת להתפלל בקתדרלה, וממוטטת כמה קוויי חשמל, המובילים לחישמול והריגת תושבים מבולבלים שיצאו לרחובות, ולאחר מכן היא ממהרת לביתה, מתוך כוונה להרוג את מרגרט.

כשהיא נכנסת לבית, קארי מוצאת את מרגרט מחכה לה לאחר שפרצה את דלת הארון. לאחר שהיא מספרת לקארי על כך שהיא נולדה כתוצאה מאונס, מרגרט דוקרת אותה עם סכין קצבים. קארי ההמומה הורגת את אמה על ידי עצירת ליבה, ולאחר מכן היא שוב עוזבת ושמה את פעמיה לקאבלייר, הפאב המקומי; שם נמצאים כריס ובן זוגה, בילי נולאן. בקאבלייר, כריס ובילי מנסים לדרוס אותה עם המכונית שלהם לפני שקארי משתלטת על המכונית ומטיחה אותה לצד השני של הקאבלייר. לאחר שהרגה את כריס ובילי, קארי נשארת למות מההלם והלחץ של שימוש ביכולות שלה, יחד עם איבוד דם רב מהפצע על הקרקע ליד המכונית ההרוסה. סו, שבינתיים עקבה אחר מסלול ההרס שהותירה אחריה, מוצאת אותה ופותחת בפניה את מוחה במטרה להוכיח לה שהיא חפה מפשע ולא היה בה שום רצון להזיק לקארי. קארי סולחת לה וזמן קצר לאחר מכן מתה.

עץ המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
סיידי קוקרן
 
 
 
מר קוקרן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרולד אליסון
 
ג'ודית בריגהם
 
ג'ון בריגהם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרגרט וייט
 
ראלף וייט
 
סופיה לאנג[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קארי וייט
 
רייצ'ל לאנג[3]
 
 

במהלך הרומן מוסבר כי יכולותיה הטלקינטיות והטלפתיות של קארי עוברות בתורשה מאם לבתה, ומובאת סצנה המתארת את סבתא רבתא של קארי, סיידי קוקרן, משתמשת ביכולותיה. עם זאת, במהלך הרומן לא מתועד כלל שימוש כלשהו ביכולות טלקינטיות או טלפתיות מצידן של מרגרט וייט או אמה ובתה של סיידי, ג'ודית בריגהם. חוסר תיעוד לכך מנומק בהסבר כי על אף שיכולות אלו עוברות בתורשה, הן עלולות לדלג על מספר דורות ברצף לפני שיופיע שוב בעץ המשפחה, בדומה לתכונות גנטיות רבות. בניגוד לרומן, העיבוד הקולנועי שנעשה בשנת 1976, חושף כי אביה של קארי, ראלף וייט, עזב את מרגרט לטובת אישה אחרת (שבסרט ההמשך, "הזעם: קארי 2", מתגלה כי מדובר בסופיה לאנג) ולא מת מתאונת בנייה; יתרה על כן, לראלף וייט נולדה בת נוספת בשם רייצ'ל לאנג, שגם היא מחזיקה ביכולות טלקינטיות וטלפתיות בדומה לאחותה החורגת, מה שהוביל לשינוי נוסף מהרומן בו היכולות עוברות בתורשה מהאם, ואילו בסרטים היכולות עוברות בתורשה מהאב.

כוחות ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלקינזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולתה הפסיונית הידועה ביותר של קארי היא היכולת לשלוט בקלות, לארגן מחדש, להרכיב, לתפעל, לשגר ולהניע חפצים ואנשים מרובים (לחוד או בבת אחת) על ידי תיעול האנרגיה והרגשות שלה. בנוסף, הרומן והעיבוד הקולנועי משנת 1976 רומזים על כך שקארי חייבת לראות במו עיניה את האובייקטים עליהם היא תרצה לשלוט; לעומת זאת, בעיבוד הקולנועי משנת 2013, נראה כי די בכך שקארי תחוש במוחה באובייקטים מסביבה ונרמז שהיא צריכה להשתמש בידיה על מנת לתפעל את כוחה הטלקינטי. ברומן ובכל העיבודים לדמותה, נראה כי עוצמת הטלקינזיס שקארי מפגינה קשורים לזעם שלה; ככל שהיא זועמת, כך היא מתחזקת.

בעיבוד הקולנועי משנת 2013, קארי מגלה שכוחותיה הם תורשתיים ושהם עוברים במשפחתה מאם לבת.

טלפתיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף ליכולותיה הטלקינטיות, לקארי גם יכולות טלפתיות שכללו קריאת מחשבות, הקרנת תודעה והפעלת מניפולציות נפשיות על מוחות מסביבה. האזכור הראשון ליכולותיה הטלפתיות ברומן מתרחש כאשר טומי מזמין את קארי לנשף והיא מוצאת את עצמה עם תחושה מוזרה בראשה. יכולותיה של קארי הלכו והתגברו במהלך ליל הנשף, כאשר היא נכנסה באופן לא מודע לראשו של טומי, וטומי עצמו הרגיש כאילו קולה של קארי ותודעתה נתקעו במוחו ודחקו את מחשבותיו האחרות (מה שהיה אינדיקציה ליכולותיה של קארי להקרין את תודעתה ולהפעיל מניפולציות נפשיות), מה שגרם לטומי להתחיל לחוש פחד מקארי. הרומן מציג את יכולותיה הטלפתיות של קארי במלוא הפוטנציאל שלהן כשקארי משדרת טלפתית את שמה לכל מי שנמצא ברדיוס מסוים מסביבה; תושבים ואזרחים תמימים שמעולם לא ידעו מיהי קארי, ידעו פתאום את שמה, איך היא נראית ואת העובדה שהיא אחראית לחורבן העיר, מה שגרם לכך כולם זכרו מיהי קארי וייט. כשקארי מצאה את בילי וכריס במכוניתם, ככל הנראה באמצעות הטלפתיה שלה, היא החלה לצרוח את שמה בתוך ראשיהם, ככל הנראה בניסיון להפחיד אותם. בסוף הרומן, עולה כי קארי ניהלה שיחה טלפתית עם סו, לאחר שסו הרגישה שקארי מושכת אותה עם הטלפתיה שלה, והזמינה את קארי לקרוא את מחשבותיה כדי להוכיח את חפותה; סו עצמה העידה לאחר מכן שהיה מדובר בחוויה כואבת עבורה, מכיוון כשקארי נפטרה, סו חשה את מותה בגלל הקשר הנפשי ביניהן. העיבוד הטלוויזיוני משנת 2002 מציג את קארי משתפת את סו בפלאשבקים מחייה, אך נראה שהיא לא מסוגלת לקרוא את מחשבותיה של סו, יכולת שהיא ככל הנראה הייתה מראה בסדרת הטלוויזיה שמעולם לא הופקה. בעיבוד הקולנועי משנת 2013, משתמע שלטלפתיה של קארי יש קשר עם סו לשני הכיוונים: קארי מספרת לסו שהיא נושאת תינוקת ברחמה. לעומת הרומן ושאר העיבודים, העיבוד הקולנועי משנת 1976 מתעלם מיכולת זו.

פירוקינזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולת זו מופיעה לראשונה ורק בעיבוד הקולנועי משנת 2013, במהלכו קארי יכולה גם להדליק ולשרוף דברים באמצעות רצונה. יכולת זו נראית לראשונה כשקארי מנצלת יכולת זו על מנת להתיך את המנעול של ארון התפילה וללכוד את אמה בפנים וגם כדי לפוצץ מכוניות במוחה לאחר שעזבה את אולם ההתעמלות. על אף שגם הרומן מציג שריפות ופיצוצים במהלך סצנת החרבת העיר, קארי גורמת לכך באמצעות משאבות דלק וקווי גז טבעיים; ואילו מקור ההצתה הוא סיגריה שנזרקת ברשלנות על ידי אדם אחר. העיבוד הטלוויזיוני משנת 2002 מדגיש יכולת דומה, אך מראה כי מרבית השריפות החלו בניצוצות של ציוד חשמלי ולא באמצעות פירוקינזיס. יכולת זו עשויה להיקרא הרס טלקינטי, מניפולציה מולקולרית, בעירה ספונטנית או פיצוץ טלקינטי.

גאוקינזיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיבוד הקולנועי משנת 2013, קארי מראה גם יכולות אלמנטריות ליצירת רעידות אדמה חזקות והרסניות, והיא משתמשת בהן על מנת להפריד בין כריס הרגנסן ובילי נולאן לבין נתיב היציאה מהעיר; מאוחר יותר, כשהיא בוכה על רציחת אמה, קארי מזמנת גשם של סלעים על מנת להחריב את ביתה ולגרום לקריסתו כששתיהן עוד בפנים.

טכנופתיה ואלקטרומגנטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיבוד הטלוויזיוני משנת 2002, קארי גורמת לכבל מיקרופון לנצנץ ולהעיף גיצים מבלי לגעת בו או להשתמש בו באמצעים אחרים. בעיבוד הקולנועי משנת 2013, קארי מסוגלת לתפעל מכשירים אלקטרוניים, כמו פנסי אורות מהבהבים וחוטי חשמל, כרצונה.

עיבודים למדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה בה קארי וייט מושפלת לפני כל בני כיתתה.
למעלה: סיסי ספייסק
באמצע: אנג'לה בטיס
למטה: קלואי גרייס מורץ

קארי (1976)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קארי (סרט)

בגרסת הסרט לספר "קארי" משנת 1976, דמותה של קארי וייט גולמה על ידי השחקנית סיסי ספייסק.

בסרט, דמותה של קארי נותרה נאמנה ברובה לדמותה מהספר, אך עם זאת, מספר הבדלים נעשו וכללו בין היתר את מראה החיצוני והשימוש שלה בכוחותיה - שלא כמו בספר, קארי מתוארת כנערה דקת גזרה ובלונדינית. בנוסף, הסרט לא מציג שום ראיה לשימוש של קארי ביכולותיה בילדותה והיא מגלה על יכולותיה רק לאחר המחזור הראשון שלה.[4] הבדל נוסף מראה את קארי חוקרת בספריית בית הספר על יכולותיה הטלקנטיות בסצנה שלא הופיעה בספר המקורי ואין לה שום יכולות טלפתיות (שנרמז עליהן במהלך ליל הנשף השחור ולאחריה בספר). בנוסף, קארי הורגת את מרגרט על ידי הצלבתה והיא עצמה מתה כתוצאה מקריסת הבית עליה, ולא גוססת מפצע הדקירה.

הזעם: קארי 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של קארי וייט (שוב בגילומה של ספייסק) מופיעה בקצרה במהלך פלאשבקים בסצנה בה סו סנל, ששרדה את אירועי ליל הנשף השחור וכעת משמשת כיועצת חינוכית בתיכון החדש בצ'מברלין, מספרת לרייצ'ל לאנג את סיפור חייה של אחותה החורגת, קארי וייט, ועל אירועי ליל הנשף השחור.

קארי (2002)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיבוד הטלוויזיוני, דמותה של קארי מגולמת על ידי אנג'לה בטיס. הסרט עצמו נשאר נאמן לספר, אף יותר מהעיבוד הקולנועי הקודם שנעשה לו, והוא מסופר דרך פלאשבקים ועדויות של ניצולי ליל הנשף השחור.

שלא כמו בעיבוד הקולנועי משנת 1976, דמותה, כמו כן גם הסרט, נשארה נאמנה יותר לספר - מראה החיצוני של קארי נשאר זהה לתיאור המופיע בספר, התקוממויותיה ההולכות וגוברות של קארי נגד אמה מוצגות באופן גלוי וכוללות בין היתר ענידת שרשרת צלב רק בביתה והסתרת מגזיני נוער בארון התפילה שלה. הבדל ענקי בין הספר לעיבוד הטלוויזיוני הוא העובדה שלאחר הנשף השחור קארי אינה מתה, אלא נשארת בחיים וממשיכה הלאה בעזרתה של סו. מדובר בשינוי שנעשה כחלק מתוכנית להפיק סדרת טלוויזיה שתמשיך את מאורעות הסרט, אך לבסוף הפקת הסדרה בוטלה.

קארי (2013)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קארי (סרט, 2013)

ברימייק לסרט המקורי, דמותה של קארי מגולמת על ידי קלואי גרייס מורץ.

תיאורה של קארי בסרט נשאר זהה ברובו לשל העיבוד הקולנועי משנת 1976, אם כי נשמרו מספר אלמנטים בדמותה מהספר. רוב השינויים שנעשו לסרט ולדמותה היו שינויים מודרניים לרוב. במהלך הסרט, כשקארי חוקרת על כוחותיה, היא מגלה שיכולותיה עוברת בתורשה מאם לבתה, אם כי ייתכן שהטלקינזיס ידלג על דור או מספר דורות (כמו בספר). בנוסף, הסרט מציג באופן מרומז את יכולותיה הטלפתיות של קארי כשהיא חושפת בפני סו שהיא נושאת תינוקת בבטנה.

קארי: המחזמר (1988)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1988 הרומן "קארי" עובד אל מחזמר בימתי שהופקה על ידי הלהקה השייקספירית המלכותית. דמותה של קארי גולמה על ידי לינזי האטלי הן בהפקה בלונדון והן בהפקת הברודוויי, והשירים שלה כללו את "And Eve Was Weak" ,"Evening Prayers" ו-"I Remember How Those Boys Could Dance" (דואטים עם בטי באקלי, שגילמה גם את המורה מיס קולינס בכיבוד הקולנועי משנת 1976, כאמה) והסולואים "I'm Not Alone" ו-"Carrie".

לינזי האטלי זכתה בפרס התיאטרון העולמי על גילום דמותה של קארי.[5] מאוחר יותר, האטלי הקליטה את השיר "Carrie" לאלבום שלה, Sooner or Later.

סצנת המתיחה האכזרית והטבח בעקבותיה מתוארים בשיר "The Destruction", בו קארי חוסמת את היציאות, הורגת את כל הנוכחים (באמצעות אפקטים שכללו פירוטכניקה ולייזרים), וקוברת את באי הנשף על ידי קריסת התקרה. עם סיום הטבח, קארי מתחילה לבכות, ומרגרט מגיעה בשמלת ערב ומנחמת אותה. לאחר מכן, היא דוקרת את קארי במדרגות בית הספר במהלך השיר "Carrie (reprise)". קארי ההמומה משתמשת בכוחותיה על מנת לעצור את לבה של מרגרט לפני שהיא מתה בעצמה.

תחיית המחזמר שהתקיימה בשנת 2012 מציגה גרסה שונה ויותר נאמנה לספר של אירועים. דם החזיר נזרק על קארי (בגילומה של מולי רנסון) מלמעלה, כמו בספר. היא טורקת את הדלתות, מציתה את אולם ההתעמלות, ומאלצת באופן טלקינטי את כריס הרגנסן לשבור לעצמה את הצוואר. מספר תלמידים מנסים לברוח מהאולם, אך ללא הצלחה. קארי עוזבת את האולם, אך לא לפני שהיא מפוצצת אותו. במקביל, סו מתארת לצופים כיצד קארי השאירה שובל של הרס ברחבי העיר בדרכה הביתה, בזמן שהיא עצמה עקבה אחריה. בבית משפחת וייט, קארי מוצאת את מרגרט מדקלמת תפילות. מרגרט לוקחת את קארי בזרועותיה ושרה לה ברכות לפני שהיא חושפת את סכין המטבח ודוקרת אותה. קארי משתמשת בכוחותיה כדי להעיף את הסכין מידיה של מרגרט לפני שהיא עוצרת את ליבה. סו נכנסת, ומערסלת את קארי בזמן שהיא מתה מפצעיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דמותה של לאנג מופיעה רק בסרט ההמשך לסרט משנת 1976, בו היא מתגלה שהיא אחותה של קארי מצד האב.
  2. ^ "StephenKing.com - About the Author". www.stephenking.com. Retrieved 2019-03-07.
  3. ^ 1 2 על פי אירועי הסרט "הזעם: קארי 2".
  4. ^ אף על פי שישנה סצנה שנחתכה מהסרט ומציגה את קארי ממטירה ברד על ביתה בילדותה.
  5. ^ "World Theatre Award Recipients, 1987-88". World Theatre Awards. Retrieved 2008-01-29.