טמפון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרשים של מיקום הטמפון (סגול) בתוך הנרתיק (כחול).
עוד באיור:
הרחם, החצוצרות והשחלות (ירוק),
החלחולת (צהוב),
עמוד השדרה (כתום),
שלפוחית השתן (אדום),
עצם החיק (אפור).

טמפון חד פעמי הוא מסת חומר סופג (כותנה או ריון), המשמשת בעיקר כמוצר היגיינה נשית. טמפון מוכנס לנרתיק בתקופת הווסת כדי לספוג את נוזלי הווסת. ישנם גם טמפוני אף המיועדים לספיגת נוזלים בחללי האף, בעיקר, לאחר התערבויות כירורגיות.

בשנת 2000 כמאה מיליון נשים השתמשו בטמפונים ברחבי העולם.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובות מצריות עתיקות מרמזות על כך שבתקופה הפרעונית השתמשו בסוג של טמפון עשוי פפירוס. במאה החמישית לפני הספירה הזכיר הרופא היווני הנודע היפוקרטס טמפונים עשויים מחתיכות עץ עטופות בבד.[2]

במאה ה-18 וה-19 תעודו באירופה טמפונים הדומים לטמפונים שמשתמשים בהם כיום. אז הטמפון נועד גם למניעת הריון. ב-1776 רופא צרפתי תיעד שימוש טמפון עשוי פשתן ספוג בחומץ לטיפול בדימומים ודלקות בצוואר הרחם.[3]

רופא האמריקאי ארל קליבלנד האס (Earle Cleveland Haas) מדנוור הגה את הרעיון לטמפון בזמן שיחה עם מכרה שספרה על חוסר הנוחות בשימוש בתחבושות. רופאים השתמשו אז בגלילי מכותנה לנקז הפרשות. הוא הניח שגלילים דומים יוכלו לספוג את הדימום. ב-19 בנובמבר 1931 רשם ה-פטנט על טמפונים עם מוליך שנקראו "טמפקס".[2] האס מכר את הפטנט ואת המותג לאשת העסקים גרטרוד טנדריך (Gertrude Tendrich) כשנה לאחר מכן, תמורת 32,000 דולרים אמריקאיים וייסדה את חברת "טמפקס".[4]

בשנות הארבעים של המאה העשרים, הגינקולוגית הגרמניה ד"ר ג'ודית אסר-מיטאג המציאה סוג נוסף ופופולרי של טמפון חד פעמי הטמפון שווק כאלטרנטיבה "חכמה יותר" לטמפונים עם מוליך. ביחד עם רופא נוסף קרל האן הם הקימו את חברת ".O.B" (או-בה). שם החברה הוא ראשי תיבות בגרמנית של "Ohne Binde" - ללא תחבושת.[2]

בשנים הראשונות יוצרו טמפונים כמעט אך ורק מכותנה. עם השנים עבר כמעט כל הייצור להשתמש בחומר הנקי והסופג הרבה יותר ויסקוזה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפון עם מוליך
טמפון עם מוליך מפורק לחלקיו

טמפונים מופיעים במגוון של גדלים, הקשורים לכושר הספיגה שלהם. כל הטמפונים דומים בצורתם היסודית, שהיא כשל צינור. כל טמפון נארז בנפרד כדי לשמור על ניקיונו, אף כי אינו מחוטא. מחובר להם חוט להקלה בהוצאה. חלק מהטמפונים מיוצרים עם מוליך כדי להקל על החדרתם לנרתיק. מוליכים של טמפונים עשויים מפלסטיק או מקרטון והם בנויים בצורת בוכנה אשר מחליקה בתוך צינור מוליך רחב יותר ("צילינדר").

טמפון ללא מוליך מוחדר לנרתיק בעזרת אצבע.

דירוג כושר הספיגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפונים מיוצרים בחמש דרגות כושר ספיגה. היצרנים השונים מגדירים את דרגות הספיגה באופן אחיד למדי. על פי רוב, הטמפונים הקטנים ביותר מיועדים לנערות צעירות. יתר הדרגות מתייחסות לעוצמות דימום משתנות.

סיכונים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטמפון מיועד להיות בנרתיק לא יותר מארבע עד שש שעות ויש להחליפו בטרם הכנסה של טמפון חדש. טמפון שנשאר בנרתיק זמן ארוך, מעל שמונה שעות, עשוי לגרום לזיהומים.[5]

ב-1978 האשים קולקטיב הבריאות לנשים של ברקלי את יצרניות הטמפונים בהסתרת מידע על החומרים מהם מורכבים טמפונים. הקולקטיב טען, שיצרנים שהם מתעלמים מהסיכונים שבשימוש בסיבים גרוסים יישארו בתוך הגוף וייבוש יתר של הנרתיק. שנתיים מאוחר יותר ואחרי לובי של ארגוני נשים ובריאות יצרנים החלו לפרסם על הקופסאות את הרשימה המלאה של המרכיבים[3]

תסמונת ההלם הרעלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – תסמונת הלם רעלי

הוכח שלטמפונים יש קשר לתסמונת ההלם הרעלי, תסמונת נדירה, לעיתים קטלנית, הנובעת מרעלן הנגרם מזיהום חיידקי של חיידק בשם סטפילוקוקוס. כמחצית מהמקרים בהם נשים דיווחו על תסמונת ההלם הרעלי מקושרים לשימוש בטמפונים. טמפונים גורמים לשינוי בטמפרטורה של הנרתיק שמעודדים התרבות של החיידק. טמפון שנשאר זמן ארוך בנרתיק מהווה בסיס נוח להתפתחות חיידקים. לפיכך, מומלץ למלא אחר הוראות היצרן, לבחור את הטמפון בעל כושר הספיגה המינימלי שיספיק לספיגת הזרימה, להחליף טמפונים מדי 4 עד 6 שעות, להימנע משימוש בטמפונים במהלך הלילה, להשתמש לסירוגין בתחבושות היגייניות ובטמפונים[6].

השפעות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטמפונים לוקח להתפרק מאות שנים. הטמפון עצמו עשוי מכותנה מולבנת או מריון ואילו המוליך עשוי קרטון או פלסטיק. כמו כן, כל טמפון עטוף בנפרד, ברוב המקרים בעטיפת פלסטיק.[7] קשה להעריך כמות הפסולת הפלסטית שמגיעה מטמפונים, בין היתר משום שהיא מתויגת כפסולת רפואית שאינה דורשת דיווח, וגם משום שמחקרים כה מעטים אפילו בחנו את היקף הבעיה.[8]

תהליך ייצור טמפונים העשויים ריון הוא עתיר משאבים וכולל גם שימוש בכימיקלים.[7]

טמפונים, מוליכי טמפונים ואריזותיהם המושלכים עלולים לגרום לסתימות ולנזקים בעיקר בערכות ביוב ישנות.

חברה ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב החברות בעולם, נשים נדרשות להסתיר את דם הווסת, באופן כללי ובמיוחד מגברים ועל כן גם מוצרי ההיגינה מוסתרים בבתים ובחנויות. האריזות של הטמפונים אינן מרמזות על תוכן הקופסאות, בשונה ממוצרים אחרים. יצרני טמפונים הדגישו שטמפונים מסיעים בהסתרה - שומרים על הדם בתוך גוף האישה והם קטנים ונוחים לנשיאה.[9]

בשנות השלושים של המאה הקודמת כאשר החלו למכור טמפונים ארצות הברית, הייתה חוסר נחת ציבורי שבשל החדרת הטמפון נשים נוגעות עצמן באזור הנרתיק, בייחוד נערות צעירות. טמפונים נחשבו לא הולמים מכיוון שהחדרת טמפון עשויה לגרום להנאה אורגזמית ושהוא עלול לשבור את קרום הבתולים. על אף שהוכח מחקרית שקרום בתולים לא בהכרח נקרע בזמן יחסי מין או בשימוש בטמפון, עדיין תפיסה זו רווחת באזורים מסוימים בעולם.[3]

בניגוד למיתוסים רווחים, אין גיל להתחלת השימוש. הדבר קשור לתחושותיה של הנערה והמוכנות שלה להיות אחראית ולהוציאו בזמן. אין גם מניעה ללכת לים, לבריכה או לשבת באמבטיה.[10]

אלטרנטיבות לטמפון חד פעמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפון רב פעמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טמפון רב פעמי מבד עם תיק נשיאה

קיימים טמפונים רב פעמיים מבד או מספוג ים. טמפון מספוג ים עשוי מספוג ים טבעי שנחתך לגודל המתאים וניתן לחבר אליו חוט על מנת להקל על הוצאתו. לפני החדרת ספוג הים, שוטפים אותו במים על מנת לרכך אותו ולאחר מכן סוחטים את המים העודפים. לאחר הוצאת ספוג הים, שוטפים אותו ומכניסים בשנית. בניגוד לתחבושת היגיינית מבד ולגביעונית שמחזיקות שנים רבות, טמפון מספוג ים מחזיק שישה חודשים עד שנה. לאחר מכן הוא מתחיל להקרע.

אלטרנטיבות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות מספר אלטרנטיבות לטמפון: תחבושת היגיינית, גביעונית, סופטקאפ דיאפרגמה ותחתוני מחזור[11].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Journal, Emily Nelson and Miriam JordanStaff Reporters of The Wall Street (2000-12-08). "Procter & Gamble Seeks New Markets For Tampons but Faces Cultural Barrier". Wall Street Journal (באנגלית אמריקאית). ISSN 0099-9660. נבדק ב-2020-04-01.
  2. ^ 1 2 3 Mary Bellis Inventions Expert our editorial process Mary Bellis, Get A Brief History of the Tampon and Who Actually Invented It, ThoughtCo (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 Fetters, Story by Ashley. "The Tampon: A History". The Atlantic. ISSN 1072-7825. נבדק ב-2020-04-01.
  4. ^ Sophie Elmhirst, Tampon wars: the battle to overthrow the Tampax empire, The Guardian, 11 Feb 2020
  5. ^ ליזה שיפרין, ‏"לא צריך להפסיק להשתמש בטמפון, התסמונת מאד נדירה", באתר ‏מאקו‏, 13 בספטמבר 2012
  6. ^ נשים לגופן | תסמונת ההלם הרעלי – (TSS Toxic Shock Syndrom)
  7. ^ 1 2 Spinks, Rosie (2015-04-27). "Disposable tampons aren't sustainable, but do women want to talk about it?". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2020-04-02.
  8. ^ ALEJANDRA BORUNDA, How tampons and pads became so unsustainable, Environment, ‏2019-09-06 (באנגלית)
  9. ^ Rebecca Ginsburg, 'Don't Tell, Dear', Journal of Material Culture 1, 1996-11, עמ' 365–375 doi: 10.1177/135918359600100305
  10. ^ ד"ר אמיר אבירם, מרכז רפואי רבין, טמפון זה מסוכן? מיתוסים על מחזור בקרב נערות, באתר ynet, 25 בינואר 2016
  11. ^ נר קנאביס נגד כאבי מחזור כבר ניסית? בדקנו את כל מוצרי המחזור החדשים, באתר מגזין את, ‏2018-03-18

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.