קהילת מבקשי דרך

קהילת מבקשי דרך
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°45′36″N 35°12′18″E / 31.760104337011°N 35.204899142263°E / 31.760104337011; 35.204899142263
www.mevakshei.org
(למפת ירושלים רגילה)
 
קהילת מבקשי דרך
קהילת מבקשי דרך
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קהילת מבקשי דרך היא קהילה של היהדות הרקונסטרוקציוניסטית שבסיסה הוא בבית כנסת בשכונת גבעת אורנים בירושלים. בשנת 1999 הצטרפה הקהילה לתנועה ליהדות מתקדמת בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה נוסדה בשנת 1962 על ידי הרב יעקב כהן, תלמידו של הרב מרדכי קפלן (מייסד הזרם הרקונסטרוקציוניסטי ביהדות)[1], הרב משה חיים ויילר[2], רחל ינאית בן-צבי ופעילים נוספים[3], כקהילה עצמאית הדוגלת בשוויוניות וגישה פתוחה ליהדות[4]. תחילה נהגו חברי הקהילה להתפלל בבית־החלוצות ואחר כך באולם בית־הספר הגימנסיה העברית, שניהם בשכונת רחביה[3].

ביוני 1974 הקימה הקהילה קרן עזרה לתלמידים משכונות עוני, הלומדים בבית הספר התיכון ע"ש דנמרק בירושלים, לזכר האחים אדם וגדעון ויילר, בניו של הרב משה חיים ויילר כשנהרגו במלחמות ההתשה ויום כיפור[5].

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 הגיע מספר חברי הקהילה לכ-400 איש והיא ביקשה להקים לעצמה מבנה קבע. ראש העירייה טדי קולק הקצא קרקע בשכונת אורנים להקמת מבנה בית כנסת. עם זאת המועצה הדתית והרבנות הראשית סירבו להקצות תקציב להקמת המבנה מאחר שנשים משתתפות במניין ובעלייה לתורה שלה[3]. רוב התקציב להקמת המבנה גויס מתרומות[3]. בית הכנסת, כולל גם מרכז קהילתי וגן ילדים, הוא נחנך בשנת 1985 והוא נקרא "יד לבנינו", לזכר חברי הקהילה שנפלו במערכות ישראל[6].

בינואר 1985 עורר חבר הכנסת ממפלגת ש"ס, שמעון בן-שלמה סערה ציבורית, לאחר שאמר שצריך לסקול את חברי "קהילת מבקשי דרך". במיוחד התלונן על כך שהקהילה מעסיקה אישה כרב ואמר:”אשה רב? זאת ממש כפירה. זה הפיכת הדת היהודית לנצרות. צריך לסקול אותם. הם חייבים סקילה”[7].

עקרונות ומנהגי הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיקרון המרכזי של הקהילה הוא שוויון בין כל החברים והחברות, אין לקהילה סמכות רוחנית עליונה. במקום זאת יש ועד פועל בן 18 חברים ובהם יושב ראש, סגנים וגזבר. עם זאת הקהילה ממנה רב כמנהל הקהילה. מתוך הוועד מתארגנות ועדות שונות, שאחת מהן היא ועדת תפילה, המציעה תיקונים בנוסח התפילה המקובל. בין השאר השמיטה הועדה ברכות, שהיא סבורה שאינן רלוונטיות כיום, כמו: "ברוך שלא עשני אשה (במקום זאת: "ברוך שעשני כדמותו"), או: "ברוך שלא עשני גוי" (במקום זאת: "ברוך שעשני ישראל"). בנוסף הכנסת פיוט ספרותי לתפילות השבת, במסגרת התאמת הדת היהודית למציאות הישראלית העכשווית. אל ספר התפילה של הקהילה מצורף לקט פיוטים, הנקרא או מושר לאחר התפילה המסורתית. בלקט הזה, שכמה משיריו הולחנו ואף צעדו במצעדי הפזמונים, שירים בעלי תוכן דתי, הרלוונטי לרוח הקהילה, ביניהם משירי אברהם שלונסקי ולאה גולדברג[2].

הקהילה מקיימת שוויון מלא בין גברים ונשים היושבים ביחד בעת התפילה. נשים עולות לתורה וטקסי הבר\בת מצווה זהים לבנים ולבנות[8].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]