קובה נייה
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
מזון, מנת כבש, מנה על בסיס בקר, raw meat dish  |
| מרכיבים עיקריים |
בשר טלה |
  | |
קובה נייה (בערבית: كبة نيئة – קובה נאה) היא מזה לבנטיני[1] [2][3] פופולרי שמקורו כנראה בחלב שבסוריה.[4] המנה מורכבת מבשר טלה נא טחון מעורבב עם בורגול דק ותבלינים.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קובה נייה מוגשת לרוב עם עלי נענע, שמן זית ובצל ירוק. משתמשים בפיתות כדי לאסוף (לגרוף) את המנה. לפעמים מוגשת עם רוטב שום או שמן זית. למנה יש ורסטיליות ייחודית בכך שבעת בישול השאריות שלה נוצרת מנה שונה.
כמו במנות אחרות המבוססות על בשר נא, מחלקות בריאות דורשות לנהוג בזהירות יתרה בעת ההכנה והאכילה של מנה מסוג זה.[5] [6] מנה זו היא מאכל פופולרי בקרב הדרוזים בישראל.[7] קובה נייה היא מאכל פופולרי גם בקרב הנוצרים במזרח התיכון באירועים קבועים ובחגים כגון חג המולד וחג הפסחא.[8] היא גם מאכל פופולרי בקרב ערביי הגליל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם סיפורים שונים על מקורותיה של הקובה נייה, אולם מאמינים שחלב היא המקום הסביר ביותר בו התפתחה. תושבי חלב היו שוחטים בעלי חיים בימי ראשון וימי חג ואוכלים את הבשר הטרי נא.[9] סיפור אחר מגיע מסוף המאה ה-13. בשנת 1283 פלשה הסולטנות הממלוכית לאזור המרוני של ג'בת בשארי (מחוזות בשארי וזגרטה של ימינו בצפון לבנון), הרסה כפרים רבים ושחטה או לקחה בשבי את התושבים. כשהממלוכים הגיעו לכפר חדת' אל-ג'בה ברחו תושביו ומצאו מקלט במערת עאסי אל-חדת'. לאחר מכן בנו הממלוכים מגדל שמירה בפתח המערה כדי לפקח על יציאת המארונים מהמערה. כתוצאה מכך מארונים רבים מתו ברעב במערה. על מנת לשרוד, החלו לאכול בשר נא, מעורבב עם בורגול שנכתש במכתש אבן. אכילת הבשר נא אפשרה למארונים להימנע מגילוי מיקומם בפני הממלוכים, שכן בישול הבשר היה מתריע בפני הממלוכים באמצעות העשן של האש הדולקת. המצור הסתיים לאחר שבע שנים, כאשר הממלוכים גילו את התעלה שהזינה מים למערה על ידי כך שהצמיאו את סוסיהם הכריחו אותם לחפש מים ולגלות כך את מקור המים, אותו ניתקו לאחר מכן מהמערה. זה אילץ את המארונים לעזוב את המערה שהובילה לשחיטת הגברים כשהנשים נלקחו בשבי והכפר חדת' אל-ג'בה נשרף עד היסוד. מסורת הקובה נייה נשתמרה ועברה לעת הנוכחית כתזכורת לדיכוי ולעוול שעברו המארונים.[10] [11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hage, Ghassan (2021). The Diasporic Condition: Ethnographic Explorations of the Lebanese in the World. The University of Chicago Press. p. 120. ISBN 9780226547060.
- ^ Al-Khusaibi, Mohammed (2019), Al-Khusaibi, Mohammed; Al-Habsi, Nasser; Shafiur Rahman, Mohammad (eds.), "Arab Traditional Foods: Preparation, Processing and Nutrition", Traditional Foods: History, Preparation, Processing and Safety, Food Engineering Series (באנגלית), Cham: Springer International Publishing: 9–35, doi:10.1007/978-3-030-24620-4_2, ISBN 978-3-030-24620-4, נבדק ב-2023-12-28
- ^ Annia Ciezadlo (2012). Day of Honey: A Memoir of Food, Love, and War. Simon and Schuster. p. 349. ISBN 978-1-4391-5753-4.
- ^ "LTHForum.com - Kibbe Nayeh (raw lamb tartare) كبة نية". www.lthforum.com. נבדק ב-2023-12-28.
- ^ Whipp, Ted (26 ביוני 2012). "Raw meat dish banned by Windsor-Essex County Health Unit". Windsor Star. נבדק ב-16 באוקטובר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Minicuci, Angela. "Salmonella Outbreak in Southeast Michigan Linked to Consumption of Raw Ground Beef". Michigan Department of Community Health. נבדק ב-5 בנובמבר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ashkenazi, Michael (2020). Food Cultures of Israel: Recipes, Customs, and Issues. ABC-CLIO. p. XXIII. ISBN 9781440866869.
- ^ Edelstein, Sari (2010). Food, Cuisine, and Cultural Competency for Culinary, Hospitality, and Nutrition Professionals. Jones & Bartlett Publishers. p. 585. ISBN 9781449618117.
- ^ "What is kibbeh nayyeh: The Lebanese dish of raw meat that we're finally ready for". amp.smh.com.au. נבדק ב-2023-12-28.
- ^ Douaihy, Estephan (1951). Tārīkh al Azminah. Beirut: al-Maṭbaʻah al-Kāthūlīkīyah. p. 146.
- ^ "شو قصة "الكبّة النيّة"؟". alraiionline.com. جريدة الرأي. 4 בפברואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה)