קונסטנטיוס גאלוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קונסטנטיוס גאלוס
Solidus-Constantius Gallus-thessalonica RIC 149.jpg
לידה 325?
מסה מריטימה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 354
קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת Constantinian dynasty
אב Julius Constantius
אם Galla
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פלביוס קלאודיוס קונסטנטיוס גאלוס (325-354) היה קיסר רומאי, שליט זוטר תחת שלטונו של קונסטנטיוס השני ובן השושלת של קונסטנטינוס הגדול. הוא היה המושל של הפרובינציות המזרחיות ושלטונו הקצר לא הותיר חותם של ממש על ההיסטוריה העולמית אך שמו ייזכר לדראון עולם כמי שדיכא את מרד היהודים הידוע כמרד גאלוס. בסיכומו של דבר שלטונו היה כושל, עורר מירמור בקרב תושבי פריבינציות המזרח ומשנדרש לדין וחשבון נאסר והוצא להורג.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאלוס היה בנו של יוליוס קונסטנטיוס ואשתו גאלה הוא היה נכד לקונסטנטיוס כלורוס מייסד השושלת של קונסטנטינוס ואשתו השנייה פלאביה מקסימיאנה תאודורה.

גאלוס נולד בשנת 325 בעיר מאסה מריטימה שבאיטליה. מעט מאד ידוע על ילדותו. ככל הנראה הוא היה תחת חסותו של אוסביוס מניקומדיה ביחד עם יוליאנוס הכופר בעיר ניקומדיה ולאחר מכן בקונסטנטינופול עד למותו של אוסביוס בשנת 341. ביחד עם יולינוס הוא נשלח לחינוך בחצר המלכותית בקפדוקיה.

עם מותו של קונסטנטינוס הגדול בשנת 337 ערכו בניו ויורשיו קונסטנטיוס השני, קונסטנטינוס השני וקונסטנס טיהור מהיר ואכזרי בקרב בני המשפחה. אחיו של גאלוס ובני משפחתו נרצחו ורק הוא, אחיו יולינוס ובן דודם נפוטיאנוס נותרו בחיים. ככל הנראה גילם הצעיר של הניצולים ומעמדם השולי בהיררכית הכוח הרומאית מנעו את הצורך להוציאם להורג.[1]

משהתגבשה אחיזתם בשלטון קונסטנטיוס האחים נפגשו בעיר סירמיום זמן קצר לאחר מכן וסיכמו על חלוקת שטחי האימפריה ביניהם. קונסטנטיוס קיבל את הפרובינציות המזרחיות ובהן תרקיה, סוריה ומצרים וקבע את מושבו בקונסטנטינופול. קונסטנטינוס השני קיבל את השליטה על בריטניה וגאליה היספניה והיה עוצר לקונסטנס שרשמית שלט על איטליה אפריקה איליריקום פאנוניה ומקדוניה.

מינוי לקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 350 החלה האימפריה להתפורר בידי היורשים של קונסטנטין הגדול בתסריט שדומה להתפוררות הטטררכיה השנייה. קונסטנטינוס השני נהרג בעת עימות עם אחיו קונסטנס ווזמן קצר לאחר מכן נהרג קונסטנס בידי מפקד צבאו מגנינוטיוס שהכריז על עצמו אוגוסטוס ושלט למעשה על הפרובינציות של גאליה היספניה ובריטניה. קונסטנטיוס השני נותר הצאצא והיורש היחיד שנותר בחיים לאחר שאחיו ושותפיו לשלטון מתו ואת מקומם תפסו מורדים שהכריזו על עצמם כאוגוסטוס והיו איום ישיר על שלטון השושלת שבית קונסטנטינוס. מהלכיו של מגנינוטיוס דחקו את קונסטנטיוס השני לפינה, הוא נאלץ להפסיק את המערכה במזרח מול האיום של האימפריה הסאסאנית על מנת להגן על כס השלטון. אך לא פנה מיד להלחם במורדים אלא פעל לבסס את שלטונו בשטחים שנותרו תחת השפעתו. כצעד ראשון הוא מינה את קונסטנטיוס גאלוס לשליט המזרח וחיתן אותו עם אחותו הבכורה קונסטנטינה מתוך מטרה לקשור אותו לצידו, להבטיח את נאמנותו ולפקח על צעדיו.

תקופת שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרד גאלוס

בעוד קונסטנטיוס מנקה את ההתנגדות לשלטונו במערב ומביא את הלגיונות תחת מרותו הוא נאלץ להפנות את תשומת לבו למזרח. גאלוס שמונה לקיסר ואמור היה לשלוט בפרובינציות המזרחיות לשמור על השקט לאורך הגבולות ובתוך הפרובינציות נכשל במשימותיו ומאידך גילה התנגדות עיקשת עד כדי מרדנות כנגד פקודות קונסטנטיוס.

בשנת 351 בסמוך לכניסתו לתפקיד הקיסר ועל רקע אי היציבות באימפריה הרומית במהלך מרידתו של מגנינוטיוס והעימותים התכופים עם האימפריה הסאסאנית שעירערו את הסמכות השלטונית הרומאית בפרובינציות המזרחיות, פרץ מרד בקהילות היהודיות של ציפורי וטבריה. המורדים הצליחו תחילה להשתלט על שטחים משמעותיים בארץ ישראל וניצלו את דלילות הכוחות הצבאיים הרומאיים על מנת לכבוש את ירושלים. תגבורת רומאית בפיקודו של המצביא אורסיקינוס מנאמניו של קונסטנטיוס צעדה מאנטיוכיה אל תוך הגליל ודיכאה את המרד במהירות ויעילות.

גאלוס התקשה להתמודד עם אתגרים נוספים ובהם פשיטות של הסאסאנים ומרדנות של הפרובינציות אך איבד את השליטה כאשר תנאי רעב וקשיים כלכליים הביאו אותו לכל עימות עם האצולה המקומית, שורה של חוקים לא פופולריים שמטרתם איסוף מיסים ומשפטים מבויימים שמטרתם הכנעת ההתנגדות בקרב האוכלוסייה המקומית הביאו להתמרמרות שהגיע לאוזני קונסטנטיוס. שליחים שנשלחו על מנת לעמוד על מהות האירועים במזרח נאסרו והוצאו להורג בפקודת גאלוס.

גאלוס שנדחק לפינה המשיך את העימות וערך מסע טיהורים בקרב האצילים וקציני הצבא של הפרובינציה, בפקודתו נאסרו אזרחים ואנשי צבא שהואשמו בבגידה והוצאו להורג בהליך מקוצר. היסטוריונים רומאיים בני התקופה מתארים את גאלוס כאדם חלש שהיה חותמת גומי לשאפתנות ובעיקר לאכזריות וחוסר המעצורים של אשתו קונסטנטינה שפעלה מאחרי הקלעים. צעדים אלו עירערו את מעמדו של גאלוס במזרח הרומאי וגם דחפו את קונסטנטיוס לכלל מסקנה כי נדרשת פעולה דרסטית.

הדחתו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטיוס זימן את גאלוס לפגישה. גאלוס שחשד כי סר חינו בחצר האוגוסטוס שלח את אשתו קונסטנטינה על מנת ליישר את ההדורים אך תוכניתו עלתה על שרטון כאשר קונסטנטינה מתה ממחלה בעת המסע חזרה לאיטליה, בשלב זה נותר גאלוס ללא תמיכה מול קונסטנטיוס והתבצר באנטיוכיה אך התפתה לצאת לפגישה עם קונסטנטיוס במערב משנרמז או הובטח לו כי הוא יתמנה לאוגוסטוס לצידו של קונסטנטיוס.

בהגיעו לאיטליה נאסר גאלוס והוצא להורג בפקודת קונסטנטיוס. היסטוריונים רומאיים בני התקופה מספרים כי גורלו של גאלוס נחרץ משהאשים את אשתו קונסטנטינה בתכנון וביצוע מעשים שהיו פסולים בעיני קונסטנטיוס, עם זאת משיצאה הפקודה להוצאתו להורג ניחם קונסטנטיוס על הפקודה וניסה להמתיק את גזר הדין אך אחר את המועד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה עמיתתולדות הקיסרות הרומית, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2002
  • אדוארד גיבון, שקיעתה ונפילתה של הקיסרות הרומאית, עברית: אריה ענבי, הוצאת "ספרי זהב", תל אביב, 1955.
  • The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Cambridge Ancient History. Volume 13: The Late Empire, AD 337–425 Edited by Averil Cameron, University of Oxford, Peter Garnsey, University of Cambridge page 2-4