קונסטנטיוס כלורוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "קונסטנטיוס" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קונסטנטיוס (פירושונים).
קונסטנטיוס כלורוס
Const.chlorus01 pushkin.jpg
לידה 31 במרץ 250
דרדניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביולי 306 (בגיל 56)
אבורקום, בריטניה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
דת דת רומי העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת טטררכיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מטבע כסף שמקורו באנטיוכיה ועליו דמותו של קונסטנטיוס כלורוס מצד אחד ותיאור של טקס דתי המבוצע על ידי ארבעת שליטי הטטררכיה בצד השני
מפה המתארת את חלוקת השטחים בטטררכיה הראשונה.

קוֹנְסְטַנְטִיוּס כְלוֹרוּס, (קונסטנטיוס "החיוור" Kōnstantios Khlōrós) או קונסטנטיוס הראשון, בשמו המלא פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס קוֹנְסְטַנְטִיוּס הרקליוס אוגוסטוס, (Marcus Flavius Valerius Constantius Herculius Augustus) היה קיסר רומי בטטררכיה הראשונה ולאחר מכן גם אוגוסטוס. נולד בדרדניה ב-31 במרץ 250 ומת ב-25 ביולי 306 קונסטנטיוס ושלט כקיסר עם מקסימיאנוס בין השנים 293 ל-305 וכאוגוסטוס במערב עם גלריוס מ-305 עד למותו. היה אביו של אחד מגדולי הקיסרים של האימפריה הרומית, קונסטנטינוס הגדול.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – משבר המאה ה-3

במהלך המאה השלישית לספירה חוו שליטי האימפריה הרומית קושי מתמשך בקיום מערכת שלטון ריכוזית אחת אחידה על כלל שטחי האימפריה, שהשתרעה בשלב זה משטחי הבריטניות וההיספניות (בריטניה ופורטוגל של ימינו, בהתאמה) במערב ועד מסופוטמיה (עיראק של ימינו) במזרח. גודלה של האימפריה סיפק אתגרים רבים לקיומה בהם מלחמות ופלישות רבות, ריבוי טוענים לכס הקיסרות ומשברים כלכליים שונים. גם לפיחות המתמשך בערך המטבע הרומי היה חלק ביצירת אי-יציבות באימפריה במהלך המאה השלישית לספירה.[1] גורמים אלו בשילוב עם גורמים נוספים היוו יחד משבר מתמשך באימפריה הרומית שזכה לכינוי משבר המאה ה-3. משבר זה נמשך עד עלייתו לשלטון של דיוקלטיאנוס (284–305 לספירה), שביקש לפתור את משברי האימפריה באמצעות שורה של רפורמות, כשהמרכזית שבהן הייתה כינון מבנה שלטוני חדש שזכה לשם 'טטררכיה' ("שלטון הארבעה"). לצורך כך, בראשית שלטונו, בשנת 285, צירף דיוקלטיאנוס אליו לשלטון את איש הצבא מקסימיאנוס. דיוקלטיאנוס אימץ אותו כאח, ויש לשער כי שמו המלא של מקסימיאנוס, מרקוס אורליוס ולריוס מקסימיאנוס (Marcus Aurelius Valerius Maximianus) אומץ כאשר ניאות להצטרף לשלטון דיוקלטיאנוס.[2]

קורות חיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם עלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנטינוס נולד בפרובינציה דַּרְדָּנִיה, אביו יוטרופיוס היה ככל הנראה אציל מקומי ואמו קלאודיה הייתה ככל הנראה אחיינית של הקיסרים קלאודיוס השני גותיקוס וקווינטילוס. מחקר מאוחר מטיל ספק בשושלת יוחסין זו, יש השערה כי קישור זה נועד לשפר ולפאר את מוצאו של קונסטנטינוס הגדול והומצא ונכתב בתקופה מאוחרת יותר, על פי תאוריה זו מוצאו של קונסטנטיוס כלורוס היה צנוע ולא ראוי למי ששאף והנהיג את האימפריה.

הוא הצטרף לצבא האימפריה ובזכות כישוריו טיפס בסולם הדרגות וזכה להיות חלק מיחידת שומרי הראש של הקיסר אורליאנוס שהייתה קרויה פרוטקטורה אגוסטי נוסטרי (לטינית: Protectores Augusti Nostri) על פי הכתבים ההיסטוריים בני התקופה הוא נלחם במערכות הצבאיות כנגד האימפריה התדמורית שנערכו בשנות השבעים של המאה השלישית. בעת תקופת שלטונו הקצרה של הקיסר קארוס הוא התמנה למושל הפרובינציה דלמטיה. עם פרוץ המאבק על השלטון בין קארינוס לדיוקלטיאנוס הוא הימר על ותמך בדיוקלטיאנוס עובדה שאיפשרה לו להתבסס כדמות מפתח בממשל החדש.

בשנת 288 התמנה קונסטנטיוס כמפקד המשמר הפרטוריאני תחת פיקודו של הקיסר של האימפריה המערבית מקסימיאנוס ובתפקידו סייע והשתתף במערכות של צבא האימפריה כנגד השבטים הגרמאניים שכללו מסעות מלחמה מעבר לנהרות הדנובה והריין. בצעד טקטי ובמטרה להדק את הקשר עם הכתר גירש קונסטנטיוס את אשתו הראשונה (או פילגשו) פלוויה יוליה הלנה (אימו של קונסטנטינוס הגדול) ונשא לאישה את פלאביה מקסימיאנה תיאודורה (Flavia Maximiana Theodora) בתו של מקסימיאנוס.

מינוי כקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 293 לספירה, נתמנו שני שליטים זוטרים ('קיסרים') תחת שני השליטים הבכירים המכהנים ('אוגוסטים'): קונסטנטיוס כלורוס תחת מקסימיאנוס בחלקים המערביים של האימפריה, וגלריוס תחת דיוקלטיאנוס בחלקים המזרחיים של האימפריה.

ארבעת השליטים ששלטו במקביל באימפריה, הובחנו במעמדם על ידי שימוש בתארים 'אוגוסטוס' ו'קיסר': התואר 'אוגוסטוס' שימש בתקופה זו לתיאור השליט הרם יותר בכל צמד, בעוד התואר 'קיסר' שימש לתיאור השליט הזוטר בכל צמד.

לצורך יצירת קשרי משפחה על מנת למנוע תחרות עתידית על השלטון בין הקיסרים, שני הקיסרים החדשים אומצו כבניהם של האוגוסטים, ונשאו לנשים את בנותיהם של שני האוגוסטים.[3] מינויו של קונסטנטיוס כלורוס לתפקיד קיסר תחת מקסימיאנוס כאוגוסטוס הוא מינוי תקדימי בהיסטוריה של האימפריה הרומית: אין מקרה קודם מתועד שבו בן מאומץ של שליט זוכה לקדימות בשלטון על פני בן ביולוגי.[4]

ביום ה-1 במרץ 293 קיבל קונסטנטיוס את המינוי לקיסר והוסיף לשמו את השמות פלאביוס, קיבל לשליטתו את הפרובינציות גאליה בריטניה והיספניה וקבע את מושב שלטונו בעיר אוגוסטה טרוורורום (טריר) בעמק נהר המוזל. קונסטנטיוס קיבל לידיו נתח בעייתי מאד של האימפריה מולו עמדו גנרלים רומאיים ששלטו ללא תמיכת הסנאט וכקיסרים מורדים בחלקים מהפרובינציות ובעיקר בריטניה שנקרעה הלכה למעשה מגוף האימפריה הרומית ותפקדה כיישות מדינית עצמאית, גנרלים אלו הסתמכו על תמיכת הלגיונות שהיו תחת פיקודם ועל מערכת בריתות מורכבת עם השבטים המקומיים. ראשי שבטים אלו שהיו בעלי שאיפות משלהם וראשי שבטים ששלטו באזורי הספר של הפרובינציות השתמשו בשעות כושר על מנת לנסות ולמרוד בשלטון של האימפריה או לעסוק בפשיטות שוד וביזה על מרכזי שלטון ומסחר.

תקופת שלטונו כקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיס דיוקלטיאנוס הוא שמו של בסיס הנמצא בפורום הרומאי שברומא, עליו עמד עמוד מפואר שמאז נעלם. הבסיס הוקם בשנת 303 בתקופת הטטררכיה ועליו דמויות מכונפות של אלת הניצחון ומוקדש לאוגוסטוס מקסימיאנוס ולקונסטנטיוס כלורוס. על הבסיס כתוב "עשר שנים מוצלחות".


כיבוש הפרובינציה בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תפיסת השלטון פנה קונסטנטיוס כלורוס לדכא את מרידתו של הגנרל קרוסיוס ( Carausius) שהכריז על עצמו שליט בבריטניה וצפון גאליה החל משנת 268. בסוף שנת 293 הצליח קונסטנטיוס כלורוס לתפוס בחזרה את שטחי גאליה הצפונית וכבש את עיר הנמל החשובה בונוניה (בולון-סור-מר). אירוע זה הביא למרידה בצבאות המורדים ולרציחתו של קרוסיוס על ידי אחד מקציניו אלקטוס (Allectus) שהמשיך לשלוט בבריטניה עד מותו בשנת 296. קונסטנטיוס כלורוס לא הצליח לנצל את המהפך לטובתו ונאלץ להאבק בשבטים גרמאנים מקומיים ובראשם הפרנקים שהיו קשורים בברית עם אלקטוס ועוינים לשלטון המרכזי של האימפריה מאבקים ועימותים דומים נערכו מול שבטי האלמאנים ולמרות ניצחונות לא הצליח קונסטנטיוס כלורוס להשליט את מרותו על הפרובינציה. המהפך הגיע עם תוספת כוחות ששלח האוגטסטוס מקסימיאן לתגבור ותפיסת אזורי הספר לאורך נהר הריין, קונסטנטיוס כלורוס הצליח לאסוף ולבנות ספינות מהן הורכבו 2 ציים שנשלחו לבריטניה על מנת להגיע להכרעה מול יריביו העיקריים. צי אחד בפיקודו של מפקד המשמר הפרטורייני הפליג משפך נהר הסיין נחת בסמוך למיצר סולנט שבמפרץ סאות'המפטון ונכנס לקרב מול הגוף העיקרי של צבאו של אלקטוס, בתום יום הקרב נכנעו המורדים ואלקטוס נהרג. צי שני יצא מבונוניה והצליח לכבוש את לונדיניום. בתום כיבוש בפרובינציה המורדת ערך קונסטנטיוס כלורוס טיהור בקרב הקצינים של הצבא המורד וכן חלוקה מחודשת של הפרובינציה על מנת להבטיח את שליטתו.

מלחמה באזור הריין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הכנעת הפרובינציה המורדת של בריטניה פנה קונסטנטיוס כלורוס להבטיח את גבול האימפריה לאורך נהר הריין, גבול זה סבל מפשיטות חוזרות ונשנות של שבטים גרמאניים שניצלו את התרופפות השלטון הרומאי המרכזי במהלך המאה השלישית על מנת לתקוף מרכזי שלטון ונתיבי סחר בעומק הפרובינציות הגאליות או באזורי הספר. החל משנת 298 ניהל קונסטנטיוס סדרת מסעות מלחמה בכוחות גדולים תחילה כנגד האלמאניים בקרב שנערך בסמוך לעיר לאנגר (Langres), בו התקשו הרומאים לחלץ ניצחון ולא הצליחו להגיע להכרעה קרב נוסף כנגד האלמאניים באזור ארגאו הסתיים בניצחון רומאי וסדת קרבות נוספים מול השבטים הפרנקיים הסתיימו בניצחון צבאי והסכם עם הפרנקים לפיו הם יקבלו מעמד של פודראטים ויישבו כנתינים רומאיים את אזורי הספר שנחרבו בעשרות שנות מלחמה בלתי פוסקת וביצור העמדות הצבאיות הרומאיות לאורך גבול נהר הריין.

מינוי לאוגוסטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 303 ל 305 החלו מאבקי כוח וירושה בין השליטים של הטטרכיה. על פי ההיסטוריה הרומאית ולמעשה הנוצרית, הקיסר גלריוס שהיה מקורב לדיוקלטיאנוס החל לפעול בחצר האוגוסטוס כל מנת לקדם את מעמדו ובעיקר להשפיע על סבב המינויים העתידי בו יקבעו זוג האוגוסטוסים והקיסרים המולכים על האימפריה. על פי ההיסטוריה הנוצרית גלריוס ניצל את העמדה האנטי נוצרית של דיוקלטיאנוס ואת הצויים האנטי נוצריים שלו מחד ואת עמדתו הסובלנית לכאורה של קונסטנטיוס כלפי הנוצרים על מנת לקדם את מעמדו ועמדותיו. בשנת 304 עם מות דיוקלטיאנוס נפגשו מקסימיאנוס וגלריוס ובהיעדרו של קונסטנטיוס קבעו כי תפקיד הקיסרים העתידיים יעבור למועמדים מוסכמים ולא בשושלת המשפחתית לפיה קונסטנטינוס בנו של קונסטנטיוס אמור היה לרשת את מקומו. כך נבחר מועמדו של גלריוס פלביוס ולריוס סוורוס לתפוס את מקום הקיסר המערבי ומקסימינוס דאיה לקיסר המזרחי של האימפריה, מהלך זה שחתר תחת רצונם ותוכניותיהם של קונסטנטיוס ומקסימיאנוס הוביל בסיכומו של תהליך לפירוק הטטרכיה השנייה.

ביום ה 1 במאי 305 ויתרו האוגוסטוסים על הכיסא והעבירו את שרביט השלטון לקיסרים, בטקס שנערך במילאנו מול לגיונות הצבא מינה מקסימיאנוס את סוורוס לקיסר והכריז על קונסטנטיוס לאוגוסטוס. טקס מקביל נערך בניקומדיה שם העביר דיוקלטיאנוס את שרביט השלטון בתואר אוגוסטוס לגלרינוס ומינה את מקסימינוס דאיה לקיסר.

מותו של קונסטנטיוס כלורוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 305 יצא קונסטנטיוס כלורוס למערכה נוספת בבריטניה כשהוא מלווה בבנו קונסטנטינוס. הוא הרחיב את השלטון הרומאי באי לאחר שהצליח להביס את שבטי הפיקטים ששכנו מעבר לחומת אדריאנוס במזרח וצפון סקוטלנד והכריז על עצמו כ "בריטניקוס מקסימוס" (Britannicus Maximus) בינואר 306. הוא נפטר ממחלה זמן קצר לאחר מכן, ביום 25 ביוני 306, בעת שהצבא הרומאי חנה בעיר אבורקום (יורק). הצבא שהיה תחת פיקודו הכריז על בנו קונסטנטינוס כאוגוסטוס ובכך נטרפו קלפי הפוליטיקה הרומאית, והחלו סדרת מאבקי כוח בין נושאי תוארי הקיסר ואוגוסטוס, שבסופם יצא קונסטנטינוס כשליט יחיד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קונסטנטיוס כלורוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמית, 2002, עמ' 791-794.
  2. ^ עמית, 2002, עמ' 793.
  3. ^ משה עמית, תולדות הקיסרות הרומית, י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2002, עמ' 795.
  4. ^ Hekster, Olivier: "The city of Rome in late imperial ideology: The Tetrarchs, Maxentius and Constantine", Pp. 1. Mediterraneo antico : economie, società, culture. 1999 v. 2 (2):717-748.