קונסרבטוריון רון שולמית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

קונסרבטוריון רון שולמית הוא קונסרבטוריון בירושלים, מיזוג של שני בתי ספר ותיקים למוזיקה - 'שולמית' ו'רון' שפעלו בתל אביב.

בית הספר למוזיקה שולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלמה (שולמית) רופין, מורה לזמרה באחד הקונסרבטוריונים בברלין, נישאה בחודש מרץ 1908 לדודנה ארתור רופין, ולמחרת החתונה יצאו בני הזוג הטריים לארץ ישראל כדי לייסד את המשרד הארצישראלי ביפו.

השניים שמו לב להיעדר חיי מוזיקה בארץ ישראל. בעוד ארתור רופין עוסק בעסקי ציבור, החליטה שולמית לייסד בית ספר למוזיקה. היא פנתה לכמה יהודים עשירים ברוסיה בעלי זיקה לציונות וביקשה את תרומתם להקמת בית הספר. על סמך הבטחתם היא פנתה לכנר אנרי מארטו מז'נבה, וביקשה ממנו שימליץ לה על מנהל מתאים לבית הספר. הוא המליץ לה על הכנר והמוזיקאי משה הופנקו. הופנקו נענה, וזמן קצר לאחר עלייתו לארץ פתחה רופין את בית הספר ביפו, בחודש נובמבר 1910. היה זה בית ספר למוזיקה הראשון מסוגו במזרח התיכון. בראש הוועד המפקח של בית הספר, עמד מאיר דיזנגוף.

בתחילה למדו בבית הספר שלושים תלמידים צעירים מתל אביב. מספר התלמידים גדל באיטיות, מאחר שבאותה תקופה נחשבה הקניית חינוך מוזיקלי למותרות. לאחר שפסקה התמיכה הכספית מרוסיה גדלו הקשיים, אך למרות זאת נערכו מספר קונצרטים, הראשונים מסוגם בארץ, ועוררו התפעלות רבה.

בשנת 1912 מתה שולמית רופין, ולזכרה נקרא בית הספר "שולמית". הופנקו המשיך לנהל את בית הספר לבדו. לאחר מותה של רופין עבר משכנו של בית הספר מיפו ושכן בבית משפחת טרייביש, ברחוב הרצל 22 שבתל אביב הקטנה, וכעבור זמן קצר נדד ממקומו והשתכן בקומה שנייה בבית אחר שבאותו רחוב. בית הספר הפיח חיי מוזיקה בתל אביב הקטנה. דרויאנוב כותב כי בזכות בית הספר נעשתה תל אביב “פינה מרכזית בארץ לא רק למבקשי השכלה מוזיקלית, אלא גם לכל מי שהייתה לו זיקה נפשית למוזיקה”[1].

משה הופנקו ניהל את מחלקת המיתרים וכלי הנשיפה ומרסל האמרשלג ניהל את כלי הפסנתר וכן לימד תאוריה וקומפוזיציה. בין המורים לפסנתר היו לינה הופנקו, אשתו של משה הופנקו, וגיטה ויצמן, אחותו של חיים ויצמן. כמו כן לימד בבית הספר המוזיקאי יהודה שרתוק.

בשנת 1925 הפך בית הספר לקונסרבטוריון רשמי. בשנת 1926 ביקרו בקונסרבטוריון הפסנתרן ליאופולד גודובסקי והכנר יאשה חפץ. ארתור רובינשטיין כיבד את הקונסרבטוריון בנוכחותו בשנת 1927. בשנת 1930 נערך קונצרט לכבודם של אלברט איינשטיין והנציב העליון הרברט סמואל. הסולן היה הכנר יריב אזרחי, גיסו של משה הופנקו.

קונסרבטוריון רון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השלושים, עם גלי עליית היהודים מגרמניה, הוקמו באזור תל אביב, לצד קונסרבטוריון שולמית, עוד שמונה קונסרבטוריונים ללימודי מוזיקה. אחד מהם היה קונסרבטוריון "רון", שהוקם בשנת 1936, בהנהלת יריב אזרחי, בעצמו בוגר שולמית. בית הספר רון השפיע רבות על חיי המוזיקה בישראל, והוא הוציא מתוכו מאות בוגרים.

מיזוג רון-שולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 נפטר משה הופנקו, ואת מקומו מילא בנו יובל עמידרור. בשנת 1961, לאחר מותו של עמידרור הוחלט על מיזוג שני בתי הספר לקונסרבטוריון אחד - "רון-שולמית", בניהולו של יריב אזרחי. בשנת 1991 פרש אזרחי מניהול בית הספר לאחר חמישים וחמש שנות פעילות כמנהל וכמורה בבית הספר רון ורון-שולמית.

בשנות השבעים, עם גלי העלייה מברית המועצות, עלו לישראל מוזיקאים רבים. בשנת 1972 נפתחו שתי שלוחות של רון-שולמית בירושלים על ידי המוזיקאית עופרה ברושי, בתו של יריב אזרחי - בקריית משה וברמת אשכול. רוב המורים היו עולים חדשים. בשנת 1980 למדו בשלוחות הירושלמיות של רון-שולמית כ-800 תלמידים. סניף-האם בתל אביב נסגר.

בשנת 1982 עברה שלוחת קריית משה לשכונת בית הכרם. השלוחה בשכונת רמת אשכול נסגרה, ובמקומה הוקמה, בשנת 1988, שלוחה בשכונת הר נוף, בהנהלת אריה חסיד, מוזיקאי יליד ברית המועצות. השלוחה בהר נוף מיועדת בעיקר לאוכלוסייה החרדית, והיא עוסקת בין השאר בהחייאת המסורת המוזיקלית היהודית. השלוחה בהר נוף היא המוסד האקדמי המוזיקלי היחיד מסוגו לאוכלוסייה החרדית.

מורים ברון-שולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידים מפורסמים ברון-שולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דרויאנוב, ספר תל אביב, עמ' 199