רמת אשכול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הגן ברחוב מעבר המיתלה ובתי הרחוב בפורים 1974
רחוב פארן, הרחוב המרכזי בשכונה
רחוב פארן, הרחוב המרכזי בשכונה, במבט מגבעת המבתר שממזרח לשכונה

רמת אשכול היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, שנבנתה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה וכביש "שדרות אשכול" הסמוך לה נקראים על-שם לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. הם נבנו במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית והר הצופים, אשר נותק מהעיר במלחמת העצמאות. רמת אשכול, שבנייתה החלה ב-1968, היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה במזרח ירושלים לאחר איחוד העיר.

מיקום ומבנה כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדרות אשכול הן נתיב התחבורה העיקרי בין העיר המערבית לבין הר הצופים. שדרות אשכול מתחילים בצומת סנהדריה, שבין השכונות סנהדריה - מצפון לנתיב ושמואל הנביא - מדרום לנתיב. בהמשך סמוכות אל הנתיב, מצפון, תחילה רמת אשכול לקטע ארוך של הנתיב ואחריה גבעת המבתר לקטע קצר של הנתיב ומדרום, תחילה מעלות דפנה לקטע קצר של הנתיב ואחריה אתר ההנצחה של גבעת התחמושת לקטע ארוך של הנתיב.

רמת אשכול בנויה, למעשה, על המורדות הצפוניים של גבעת התחמושת, כאשר אתר ההנצחה של גבעת התחמושת שוכן על פסגת הגבעה. בהמשך המורדות הצפוניים, מצפון לשכונה, מצוי נחל צופים וחורשה הנטועה סביבו (ומצפון לו, על הרכס ממול, השכונות שועפאט ורמת שלמה). בתי הספר היסודיים של השכונה ומגרש הכדורגל הסמוך להם, גן החמישה-עשר - הפארק הגדול של השכונה ששמו מנציח את חמישה עשר הלוחמים שנפלו במלחמת ששת הימים בשטח בו הוקמה השכונה ורחוב הוילות רמת הגולן, תוחמים את השכונה מצפון וצופים אל נחל צופים. רחוב רמת הגולן נבנה בשיטת בנה ביתך ויחד עם בנייני שכונת גבעת המבתר הסמוכה, היה מיזם בנה ביתך הראשון בירושלים מאז 1967 והראשון מזה עשרות שנים.

מעלות דפנה, בנויה, למעשה, על המורד המערבי של גבעת התחמושת. (מעלות דפנה ואתר ההנצחה מדרומם בשיח' ג'ראח, אך לרמת אשכול אין גבול עם שכונה זו). גבעת המבתר, בנויה, למעשה, על גבעה רמה מצפון מזרח לגבעת התחמושת, שבשטחה הייתה העמדה השלטת של מוצב גבעת התחמושת.

השכונה בנויה מרחובות שמרובם מסתעפים מבואות. הרחוב הראשי של השכונה נחשב לרחוב פארן, המקביל לשדרות אשכול וכיוונו הכללי הוא מזרח למערב. מרבית מבני הציבור הגדולים בשכונה בנויים בקצה המזרחי שלה, ברחוב פארן ובמבואות המסתעפים ממנו. מבני הציבור נבנו שם כדי שייתנו שירות גם לשכונה הסמוכה ממזרח - גבעת המבתר. רחוב פארן אינו חוצה את השכונה לכל אורכה, אלא מסתיים בצומת T, עם רחוב מעבר המתלה, שכיוונו הכללי הוא מצפון לדרום. מקביל לרחוב מעבר המתלה, ממערב, נמצא רחוב משמר הגבול. שני הרחובות המקבילים, משמר הגבול ומעבר המתלה, מתחילים בצומת עם שדירות אשכול בצפון ומסתיימים בצומת עם רחוב ים סוף. קצהו המזרחי של רחוב ים סוף הוא צומת על מעבר המתלה ועם רחוב רמת הגולן. מעבר לצומת עם רחוב משמר הגבול, ממשיך רחוב ים סוף אל גבול השכונות סנהדריה וסנהדריה מורחבת.

החלק המערבי של רמת אשכול נחצה על ידי הקו הירוק.

הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון מתאר שכונת רמת אשכול נעשה בידי האדריכלים ישראל לויט, יצחק פרלשטיין וזאב שיינברג. רמת אשכול שימשה דוגמה ומופת תכנוני ואדריכלי לשכונות רבות שנבנו אחריה בירושלים ובמדינת ישראל. כמעט כל הבתים בשכונה בנויים באותה שפה ארכיטקטונית, תוך שהם דומים זה לזה מחד גיסא, ובעלי מאפיינים ייחודיים מאידך גיסא. האפיון הייחודי ניתן בצורת קשתות למרפסות חזית או אחור, קישוט קרמיקה, צבעי תריסים וכדומה. במבנים רבים בשכונה הדירות אינן משיקות זו לזו ואין להן קירות משותפים: ברוב בנייני 8 הדירות הבניה היא במפלסים של חצי קומה, כאשר כל דירה ממלאת מפלס; בבנייני 16 הדירות כל דירה ממלאת מפלס של רבע קומה. בצורה זו הובטחה לדיירים רמה גבוהה יותר של פרטיות ואיכות חיים מזו שנהגה בבניה הציבורית עד לאותה תקופה.

בבניית השכונה השתתפו כל החברות היזמיות והקבלניות המובילות בישראל של אותן שנים: שכון ופתוח, שכון עובדים, רובינשטיין, האחים גולדשטיין ורסקו. שכונה זו (ביחד עם גבעת המבתר הסמוכה) הייתה הראשנה שנבנתה בירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. היא נבנתה כחלק משכונות הבריח במאמץ ליצור במהירות רצף התיישבותי יהודי אל הר הצופים. הבניה נערכה בין השנים 1968 - 1972 אך רשמית השכונה נחנכה בשנת 1970.

השכונה נבנתה ביוזמת ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול ובשל הצורך לזרז הליכים היא נבנתה בניהול משרד ראש הממשלה. השכונה נבנתה בשיתוף פעולה עם משרד השיכון ועיריית ירושלים, במאמץ תכנוני והנדסי מיוחד. בניית השכונה הביאה לידי ביטוי ידע מקצועי רב שנצבר עד לאותן שנים אצל גורמי התכנון והאיכלוס בייזום והקמת שכונות מגורים, תוך הפקת לקחים מבניית שיכונים ציבוריים בשנות ה- 50 וה- 60. עוד במהלך בניית השכונה, הבינו יוזמיה ומתכנניה כי מדובר בהצלחה שלא הייתה כדוגמתה קודם לכן בתחום השיכון הציבורי. השכונה יצרה מרקם אדריכלי מושלם, המשלב בניה פונקציונאלית, נוחה, מכובדת ואסתטית בו זמנית. בתחילה רבים מתושבי ירושלים נרתעו לרכוש דירות בשכונה בהיותה "רחוקה", אולם תוך זמן קצר המגמה התהפכה והשכונה הפכה למבוקשת.

אתרים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמוך לשכונה נמצאת גבעת התחמושת, מאתרי הלחימה הקשים בקרבות מלחמת ששת הימים. על שם מלחמה זו נקרא רחוב ששת הימים שבגבעת המבתר הסמוכה, שחלקו משותף עם רמת אשכול. מרבית שמות הרחובות ברמת אשכול קשורים גם הם למלחמה זו, כגון רחוב מעבר המתלה, רחוב פראן ורחוב ים סוף.

בגן 'דוריס ויילר', ברחוב ים סוף 8, נמצאת מערת קבורה (מערת האשכולות) מימי בית שני. מערות קבורה נוספות מצויות בסביבת השכונה, למשל בנחל צופים הסמוך, בגבעת המבתר, ובמיוחד בשכונת סנהדריה.

בשכונה מרכז מסחרי גדול ברחוב פארן, שנבנה בשכונה בשנים 1970 – 1974. המרכז המסחרי והשירותים הסמוכים אליו משרתים את תושבי השכונה וכן את תושבי שכונות הסמוכות בצפון-מזרח ירושלים. בתי הספר של השכונה משרתים גם הם את ילדי השכונות השכנות.

בשכונה מצוי בית הספר יד המורה, שהינו בית ספר יסודי ייחודי בירושלים המשלב בין ילדים בעלי לקויות תקשורת, בדרך כלל אוטיזם, עם ילדים חסרי לקות.בשכונהגם נמצאים עוד מוסודות חינוך כמו התיכון ע"ש רנה קאסן שמונה כ-1000 תלמידים וגם אולפנה צביה יצירתית

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 החלה כניסת אוכלוסייה חרדית לשכונה, בעיקר לחלקה המערבי, הסמוך לשכונת סנהדריה. תהליך ההתחרדות הואץ בעשור הראשון של המאה ה-21. כיום האוכלוסייה החרדית מהווה מרכיב משמעותי מאוכלוסיית השכונה. רובם המכריע של התושבים החרדים הם ממוצא אנגלוסקסי. בעקבות כניסת החרדים ורכישת בתים בשכונה, ערך הנדל"ן בשכונה זינק בעשרות אחוזים וכיום השכונה נחשבת כאחת השכונות היקרות בירושלים.

שיאו של תהליך ההתחרדות התרחש במקביל להתחזקותם של החרדים בעיריית ירושלים. מדיניות העירייה בנוגע לרמת אשכול בתקופת שלטונם של אורי לופוליאנסקי כראש העירייה ויהושע פולק כסגנו בין השנים 2003-2008, התבטאה בין היתר באישור מזורז להקמתן של מאות מרפסות סוכה בשכונה, אשר לדעת רבים פגעו באופיה של השכונה ובייחודם האדריכלי של בתיה [1]. בפסק דין מאת השופטת מוסיה ארד נכתב כי:

"שכונת רמת אשכול, אשר נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים, היא שכונה ירושלמית נאה, בעלת צביון אדריכלי מיוחד. היא תוכננה בקפידה טרם הקמתה ונבנתה על פי תוכנית שכונתית כוללת ומוקפדת... אינטרס הציבור הוא לשמור צביון נאה זה... מרפסות שונות ומשונות החלו לפצוע את קירות הבתים כשהן ממוקמות בערבוביה כללית המכערת את הבתים והורסת את חזותם המקורית היפה... התהליך חייב להיעצר, ויפה שעה אחת קודם‏‏"

– השופטת מוסיה ארד, עת"מ 581/05, פסק דין מיום 6 בינואר 2006‏

.

נכון לשנת 2010, רוב התושבים ברמת אשכול הם חרדים ממוצא אנגלו-סאקסי, ובגבעת המבתר הקרובה הגיע ל-20%[2]. כיום השכונה היא שכונה מעורבת עם אחוז ניכר של חרדים ממוצא אמריקאי,ישנם גם קהילה דתית-לאומית ומספר משפחות חילוניות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]