קוקייה מזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקוקייה מזרחית
קוקייה מזרחית
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: קוקיתאים
משפחה: קוקייתיים
סוג: קוקייה
מין: קוקייה מזרחית
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cuculus saturatus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קוקייה מזרחית בבוהטן

קוקייה מזרחית (שם מדעי: Cuculus Saturatus) היא מין עוף ממשפחת הקוקייתיים המצויה ממזרח אירופה וסיביר עד צפון-מזרח אוסטרליה. הקוקייה מקננת באזורים מיוערים וביערות צפופים.

תיאור חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודלה של הקוקייה נע בין 34-30  ס"מ. היא בעלת גוון צהוב-בז', ותחתית כנפיה בצבע חלודה. הקוקייה בעלת מקור כבד.  

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוקייה מקננת בעיקר באזורים מיוערים וביערות צפופים של אורן ואשוחית.[2]

מסלול נדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקוקייה המזרחית יש טווח נדידה גדול ביותר. היא נודדת מרוסיה ליפן המערבית ומשם לצפון סיביר. בחורף, הקוקייה המזרחית נודדת ברחבי אינדונזיה, הפיליפינים ובצפון מזרח אוסטרליה.[3]

קולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוקייה המזרחית מפיקה סדרת זוגות של תווים בעלי דגש שווה, קריאתה של הקוקייה דומה לקריאת הדוכיפת, היא מקדימה לפני קריאתה לרוב ב-4–8 תווים – "פופופופופו" פרט לזכר. הנקבה משמיעה סלסול כשל קוקייה אירופאית[4].

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקוקייה מאופיינת כעוף חמקן וחשדן, היא טפילת קנים וניזונה בעיקר מחרקים.[4][2]

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת הרבייה נחבאת הקוקייה באמירי אילנות ודוגרת לרוב בטייגה וביער סבוך.[4][2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "החי והצומח של ארץ ישראל – אנציקלופדיה שימושית מאוירת כרך 6 עופות"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוקייה מזרחית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קוקייה מזרחית באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 הציפורים - מגדיר שדה שלם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
  3. ^ לקסיקון החי והצומח של ארץ ישראל, משרד הביטחון, 1995
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 הציפורים - המדריך השלם לציפורי אירופה וישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003