קורט מאייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קורט מאייר
Kurt Meyer
Bundesarchiv Bild 101III-Ludwig-006-19, Kurt Meyer.jpg
קורט מאייר
לידה 23 בדצמבר 1910
ירקסהיים, האימפריה הגרמנית האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית
פטירה 23 בדצמבר 1961 (בגיל 51)
האגן, גרמניה המערבית גרמניה המערביתגרמניה המערבית
כינוי פאנצר מאייר
השתייכות גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 19301945
דרגה בריגדפיהרר (אס אס) בריגדפיהרר
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית האס אס ה-12
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
עיטורים

קורט מאיירגרמנית: Kurt Meyer,‏ 23 בדצמבר 1910 - 23 בדצמבר 1961), קצין בוואפן אס אס בדרגת בריגדפיהרר אשר פיקד בין היתר על דיוויזיית האס אס ה-12 במהלך המערכה בנורמנדי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורט מאייר נולד ב-23 בדצמבר 1910 בירקסהיים. בשנת 1930 הצטרף מאייר למפלגה הנאצית, ובשנת 1931 הצטרף לאס אס. בשנת 1934 הצטרף לדיוויזיית האס אס לייבשטנדרטה, ובספטמבר 1936 מונה למפקד גדוד הנ"ט הדיוויזיוני, עמו השתתף בסיפוח אוסטריה וצ'כוסלובקיה.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הפלישה לפולין לחם מאייר עם גדודו כחלק מרגימנט האס אס לייבשטנדרטה אדולף היטלר במסגרת הקורפוס ה-13, ואף נפצע במהלך הקרבות, ובמהלך המערכה על צרפת לחם עמו מאייר במסגרת הקורפוס הממונע ה-16. במהלך הקרב על יוון לחם מאייר עם גדודו במסגרת הקורפוס הממונע ה-40, ולמרות התנגדות קשה של הדיוויזיה היוונית ה-20, הצליח לנתק את דרך הנסיגה של הקורפוס היווני ה-3, ועל כך ב-18 במאי 1941 קיבל את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל.

פריץ ויט (משמאל) ומאייר (מימין), חרקוב, 1943

במהלך מבצע ברברוסה לחם מאייר עם גדודו כחלק מדיוויזיית האס אס ה-1 במסגרת הקורפוס הממונע ה-14, ובשנת 1942 קיבל מאייר את עיטור הצלב הגרמני בזהב. בשנת 1943 לחם עם גדודו בקרב חרקוב השלישי, ולאחר מכן מונה למפקד רגימנט בדיוויזיית האס אס ה-12. במהלך הלחימה סביב חרקוב, רצחו חיילי יחידתו של מאייר אזרחים רוסים רבים. קיימת עדות שכנגד פציעת שני קציני אס אס, הרגו חייליו ב-17 בפברואר 1943 872 אזרחים, ביניהם נשים וילדים, מתוכם 240 נשרפו חיים בכנסייה.

מקס וינשה (משמאל) פריץ ויט (במרכז) ומאייר (מימין), במהלך הקרב על קאן, יוני 1944

עם פלישת בעלות הברית לנורמנדי ב-6 ביוני 1944, דיוויזיית האס אס ה-12 ודיוויזיית הפאנצר ה-21 היו הקרובות ביותר לראש הגשר של בעלות הברית, אולם כתוצאה מאי הסכמתו של היטלר לשליחת כוחות השריון, הדיוויזיה נשלחה לחזית רק כמה שעות אחרי הנחיתה הראשונית. הדיוויזיה ספגה אבידות כבדות כתוצאה מהפצצות מטוסי בעלות הברית בשעה שהתקדמה לעבר חופי הנחיתה. ב-14 ביוני, נהרג פריץ ויט כתוצאה מהפצצה של בעלות הברית, ומאייר ירש אותו כמפקד הדיוויזיה.

הדיוויזה השתתפה בקרבות לבלימת הכוחות הקנדיים. הכוחות הקנדיים הסבו לדיוויזיה אבדות כבידות, היא נכשלה במשימתה לשבור את הכוח הקנדי והקרב הגיע למצב של תיקו. בשלב זה, שיעור האבידות בקרב הדיוויזיה הגיע ליותר משישים אחוזים.

פשעי מלחמה נרחבים בוצעו על ידי חברי הדיוויזיה באותו קרב. חיילים קנדיים הוצאו להורג אחרי שנפלו בשבי. על פי החיילים הקנדיים ששרדו את השבי, חיילי הדיוויזיה היו מלאי זעם ומתוסכלים על כשלונם בקרב. אחרי המלחמה התגלה שמאייר הוציא פקודה לחייליו שמורה להם "לא לקחת שבויים".

ציוד גרמני הרוס בקרב פאלז

ב-19 ביולי הצליחה הדיוויזיה בפיקודו לעצור את התקדמות בעלות הברית במבצע גודווד, ובהמשך השתתפה בניסיון לחלץ את הכוחות הגרמנים שהיו לכודים בכיס פלאז. כשנכשל הניסיון, התחילה הדיוויזיה בנסיגתה למעבר נהר הסן, ובמהלכו נפל מאייר בשבי.

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה נשפט מאייר על הריגת אזרחים ברוסיה וחיסול שבויים נורמנדי, ונידון למוות. לאחר טענות רבות נגד התביעה, הומתק דינו למאסר עולם. בשנת 1951 הועבר מאייר לכלא צבאי בגרמניה, ובשנת 1954 שוחרר מהכלא. לאחר שחרורו התגורר מאייר בעיר האגן, והיה חבר באגודת HIAG - ארגון של חברים לשעבר בואפן אס-אס. ב-23 בדצמבר 1961 מת מאייר מהתקף לב, והוא בן 51 שנה. בהלווייתו השתתפו 15,000 איש, שבאו לחלוק לו כבוד אחרון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורט מאייר בוויקישיתוף